מה קורה לזהות היהודית במערכת החינוך בישראל - והאם הדור הבא מקבל בבתי הספר את החיבור הנדרש למורשתו ולשורשיו? השאלות הללו עמדו במרכז כנס שקיים אמש (רביעי) חוג הפרופסורים לחוסן לאומי, בהשתתפות עשרות אנשי חינוך מרחבי הארץ ולצידם אנשי אקדמיה וציבור.
בין המשתתפים בכנס היו האלוף במיל' עוזי דיין, ראש עיריית חדרה ניר בן חיים, מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא אלחנן גלט, ד"ר רות קבסה אברמזון, ראש הרשות לזהות לאומית יהודית וחבר הכנסת לשעבר ניר אורבך, חבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב ואל"מ במיל' אמיר נוי.
במהלך הכנס הוצגו שורת סוגיות הנוגעות למקומם של לימודי היהדות במערכת החינוך, כאשר המשתתפים ביקשו לבחון לא רק את מספר שעות הלימוד המוקדשות לתנ"ך ולמקצועות היהדות, אלא גם את התפיסה החינוכית והערכית העומדת מאחוריהם.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
ד"ר מיכל אסף קרמר, חברת חוג הפרופסורים לחוסן לאומי, הצביעה במהלך הכנס על שלושה תהליכים שלדבריה כבר ניכרים במערכת החינוך ומחייבים בחינה מעמיקה: שינוי בשפה ובמושגים שבאמצעותם מועברים תכנים יהודיים לתלמידים, לרבות מעבר מלימודי תורה למסגרות כלליות יותר, דוגמת "אדם וחברה"; צמצום בהיקף לימודי התנ"ך, שלדבריה מגיע בחלק מכיתות הלימוד עד כדי היעלמות המקצוע; ושינויים בהרכב כוח ההוראה וההשלכות האפשריות על החינוך לזהות יהודית.
ניר אורבך, ראש הרשות לזהות לאומית יהודית, התייחס בכנס למה שהוא מגדיר כ"שינוי תפיסתי" שהתרחש לאורך השנים במערכת החינוך. לצד הביקורת, הוא טען כי דווקא בקרב הציבור והדור הצעיר קיים כיום רצון משמעותי לחיזוק החיבור לזהות היהודית. "אנחנו מכירים את האתגרים במערכת החינוך, את השינוי התפיסתי שחלחל למערכת ואת הניסיון להסתיר את החיבור לשורש", אמר אורבך. "הלבבות של הציבור פתוחים ויש צימאון לחיבור לשורשים".
אורבך קשר את הדברים גם ללוחמי צה"ל שנלחמים כבר כמעט שלוש שנים. "הדור הצעיר, שהתגלה בתפארתו במלחמה, אינו עוסק בחשבונות של המבוגרים. הוא פשוט אומר 'הנני', ועלינו מוטלת החובה להרוות את הצימאון".
במהלך הכנס נערכו דיונים שעסקו בין היתר בתודעת חוסן במערכת החינוך, בחשיבות הכרת הארץ, במקומה של הזהות היהודית בבתי הספר וביחסים שבין לימודי הליבה לבין החינוך הלאומי. בסיום הכנס התכנסו המשתתפים לשולחנות עגולים, שנועדו לגבש המלצות וצעדי מדיניות לחיזוק הזהות היהודית במערכת החינוך.