הרבנית מישל פרבר רצתה להעמיק בלימודי התורה וההלכה, וכשהבינה שהרבנות אוסרת על נשים להיבחן בבחינותיה – החליטה להילחם. בעלה, יו"ר ארגון עתים הרב שאול פרבר, עתר איתה לבג"ץ. השבוע, בתום שש שנים, זה נגמר בפסיקה היסטורית שקובעת שנשים יוכלו לגשת למבחני הרבנות בדיוק כמו גברים. "לא הפתיע אותי שהדיונים בנושא ארכו כל כך הרבה זמן", אומרת הרבנית פרבר. "אני מלמדת דף יומי, ולוקח שבע שנים לסיים את הש"ס. אנחנו כאן לטווח הארוך. כל שינוי קטן מצטרף בסופו של דבר לשינוי הגדול".
מבחני הרבנות נחשבים בעיניה לחלק בלתי נפרד מלימוד התורה, ההלכה והגמרא, והיא אומרת שברצונה לעבור אותם אין שמץ התרסה אלא רק רצון כן להעמיק בלימוד התורה ולהיות שווה לזכויות שמקנה ההצלחה במעבר המבחנים. "זה עולם שסגור בפני נשים כבר המון זמן", היא מזכירה. "בעיניי כולנו, חילונים ודתיים, גברים ונשים, צריכים ללמוד את התורה שבעל פה, כי זו המסורת שלנו. אנחנו בתוך החיים היהודיים ועושים המון דברים שקשורים למסורת בלי שאנחנו מבינים למה, למרות שזה הבסיס ליהדות. צריך לשנות את התפיסות המיושנות. יש היום רופאות, כולן לומדות מתמטיקה בבית ספר, וברור שגם גמרא והלכה הן חלק מזה".
הרבנית פרבר, בוגרת אוניברסיטת בר־אילן ותושבת רעננה, הפכה לאחת הדמויות המשפיעות בלימוד הגמרא לנשים לאורך השנים. אלפי נשים לומדות ברחבי העולם בשיעוריה במיזם "הדף היומי לנשים", והיא הובילה את סיום הש"ס ההיסטורי במעמד אלפי נשים בבנייני האומה בירושלים. כבר בשנת 2019 ביקשה להיבחן במבחני הרבנות, אך נדחתה בשל היותה אישה. יחד עם ארגון עתים בראשותו של בעלה ועם קבוצה קטנה של שש נשים, כולן דתיות ולמדניות, עתרה לבג"ץ בטענה שהסירוב לתת לה להיבחן מביא לאפליה על רקע מגדרי. השבוע, שלושה שופטים החליטו פה אחד שהיא צודקת.
הכי מעניין
עוד כתבות על פסיקת בג"ץ רבנות לנשים
"אני רוצה שהדלתות יהיו פתוחות בפני כל אישה שרוצה ללמוד, כדי שתוכל להגיע להישגים שהיא רוצה וללמוד את הנושאים שמעניינים אותה, ושתקבל בזה הכרה", היא אומרת. "שוויון הזדמנויות לנשים הוא חשוב, והמטרה שלי היא שכל אישה תוכל להיכנס לעולם לימוד התורה, ובמיוחד התורה שבעל פה הכוללת גמרא והלכה, ולהבחין בהשפעת הלימוד על החיים שלה".
להגדיל תורה ולהאדירה
ההחלטה התקדימית לאפשר לנשים להעמיק בלימוד התורה לא החלה בפסיקת בג"ץ השבוע, אומר בעלה הרב שאול פרבר, אלא לפני כ־100 שנה, כאשר שרה שנירר, מורה ופעילת חינוך חרדית, החליטה להקים את רשת בית יעקב במטרה להעניק חינוך חרדי לבנות: דת, מידות, עברית, יידיש, כתב רש"י, תולדות עם ישראל ומלאכת יד. ב־1976 הרב סולוביצ'יק העביר את שיעור הגמרא הראשון לנשים בסטרן קולג' בניו־יורק. "החלטת בג"ץ היא פשוט עוד אבן דרך בהבנה שעולם התורה צריך להיות פתוח בפני נשים בדיוק כמו גברים", אומר הרב פרבר. "לימוד התורה שבעל פה לנשים הוא תנועה מבורכת שטובה לתורת ישראל, לעם ישראל וגם למדינת ישראל. אני פשוט חושב שהממסד הדתי שם את ראשו בחול במידה מסוימת. לא רוצים להכיר בתופעה הזאת כי לא מכירים אותה ולא מבינים עד כמה זה מבורך, גם בגלל השמרנות הטבעית אבל גם כי לא נתקלים בלימוד נשים בחיי היום־יום. בציונות הדתית אנחנו נתקלים בזה, אבל במגזר החרדי לא".
בציונות הדתית נתקלים בלימוד תורה מעמיק לנשים, במגזר החרדי לא. מדרשת מגדל עוז. | צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90
הרבנית פרבר: "לא מכירים נשים מלומדות, וזאת הבעיה. כשאני אומרת שאני מלמדת דף יומי אנשים פשוט לא מבינים את זה. כשאני מספרת שסיימתי את הש"ס זה בלתי נתפס מבחינתם. כל כך שונה להם".
הרב פרבר מספר שדווקא ניסה להסביר את רמת לימוד התורה של אשתו לאנשי מפתח בממסד הרבני: "ישבתי עם הרב הראשי, דיברתי איתו על מישל וההישגים שלה בתורה, ישבתי עם המנכ״ל ואנשי משרד הדתות. הם פשוט לא מבינים את זה. ממה שלא מבינים - מפחדים. אבל בשלוש השנים האחרונות עשרות נשים פנו אלינו לשאול מה קורה עם החלטת בג"ץ בנושא, כך שבהחלט יש דרישה להיבחן".
הוא מוסיף שהבחינה אינה חשובה כשלעצמה, אלא לימוד התורה שהיא תעודד, "מספר הנשים שישבו ללמוד הלכה וגמרא בעוד עשר שנים. אני חושב שיהיה כאן גידול מעריכי, ונראה לא רק עשרות אלא מאות ואפילו אלפי נשים שייבחנו ויסיימו בהצלחה. אני מתאר לעצמי שבשנה הבאה נראה עלייה דרמטית בנשים שנרשמות לתוכניות ההלכה של המדרשות. בעקבות בג"ץ קיבלתי תגובות מיותר מעשרים נשים שלמדו בחמש השנים האחרונות לבחינות הרבנות ואמרו לי שהן מצטערות שההחלטה לא עברה בתקופה שהן היו עמוק בלימוד. הן חיזקו ועודדו אותנו כי אמרו שבנינו משהו לעתיד למען הנשים הבאות".
עמיתות כולל דעה בבית המדרש מדרשת לינדנבאום. קרדיט | צילום: גארד ברנשטין עבור אור תורה סטון
הרבנית פרבר מוסיפה שמעורבות נשים בשיח ההלכתי מעניקה נקודת מבט ייחודית לפוסקים בנושאים של נידה והלכה ובכל נושא הלכתי אחר: "כמו בכל תחום, כדי לקבל החלטה מקיפה ומדויקת יש לערב בה דעה וזווית ראייה נשית".
כמי שחלמה מגיל 19 לעסוק בלימוד תורה שבעל פה ונתקלה בחוסר הכרה של המוסדות הרשמיים בידע ובהישגים שלה, שאפה הרבנית פרבר שהמציאות תשתנה לפחות למען הבנות שלה. "יש לנו חמישה ילדים, ארבע מהם בנות, כולן מתעניינות בלימודי תורה באופן מעמיק. מדהים לראות אותן לומדות בחברותא עם חברות", היא אומרת. "בבית שלנו זה טבעי כי זה העיסוק של ההורים שלהן, אבל אף אחת מהן לא חושבת להיכנס לעולם החינוך: אחת לומדת רפואה והאחרות מתעניינות בנושאים אחרים. גם הבן שלנו לומד, אנחנו לא מזניחים אותו. אבל חשוב לי שהבנות שלי יבינו שנשים יכולות ללמוד ברמה שווה לגברים. לכן התעקשנו שנשים יוכלו לגשת לאותו מבחן של גברים. כדי שיהיה תקן אובייקטיבי לעיני הציבור: נשים מצליחות בלימודים הללו ללא שום פשרות".