הרשויות בארצות הברית מאשימות את קבוצת ההאקרים TraderTraitor, המזוהה עם צפון קוריאה, בגניבת נכסים דיגיטליים בשווי של יותר מ־6 מיליארד דולר מבורסת המטבעות הקריפטוגרפיים בינאנס (Binance), באירוע שנחשב לשוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה.
המתקפה, שהתרחשה ב־29 באוקטובר, היא האחרונה בשורה של גניבות סייבר רחבות היקף שיוחסו לפיונגיאנג. במהלך השנים פיתחה צפון קוריאה מערך תקיפה דיגיטלי מתקדם, שלפי הערכות מסייע למשטר להשיג כספים למימון תוכנית הנשק שלו ולעקיפת הסנקציות הבינלאומיות.
מי עומד מאחורי קבוצת ההאקרים, כיצד היא מצליחה לגנוב סכומי עתק, ולאן מועבר הכסף? חמש עובדות על מערך לוחמת הסייבר של צפון קוריאה.
הכי מעניין
1. מי הם ההאקרים של TraderTraitor?
TraderTraitor הוא הכינוי שניתן למבצע סייבר צפון־קוריאני הקשור לקבוצת ההאקרים הידועה לשמצה לזרוס (Lazarus Group).
קבוצת לזרוס התפרסמה בשנת 2014, לאחר שיוחסה לה הפריצה למחשבי חברת סוני בעקבות הפקת הסרט הסאטירי "ריאיון סוף", שלעג לשליט צפון קוריאה קים ג'ונג און.
צפון קוריאה משקיעה בפיתוח יכולות הסייבר שלה לפחות מאז אמצע שנות ה־90. לפי הערכת המודיעין הדרום־קוריאני משנת 2024, מערך הסייבר של המדינה מנה אז כ־8,400 אנשי צוות.
"צפון קוריאה בנתה כוח סייבר בעל יכולות גבוהות, והיא מפנה רבים מהתלמידים המצטיינים במדינה להכשרה במדעי המחשב ובטכנולוגיות מידע", נכתב באתר ה־FBI.
חלק ניכר מפעילות ההאקרים מתנהל בהכוונת לשכת הסיור הכללית של צפון קוריאה, סוכנות המודיעין המרכזית של המשטר לפעילות מחוץ למדינה.
"שני הסטודנטים המצטיינים בכיתה שלי גויסו ליחידת ההאקרים", סיפר לסוכנות הידיעות AFP בשנת 2024 חבר הפרלמנט הדרום־קוריאני פארק צ'ונג־קוון, שלמד באוניברסיטה היוקרתית להגנה לאומית בצפון קוריאה לפני שערק מהמדינה.
הלוגו של בינאנס | צילום: AFP
2. איך הם מצליחים לפרוץ למערכות מאובטחות?
אחת השיטות המזוהות עם TraderTraitor היא התחזות למגייסי עובדים המציעים משרות אטרקטיביות בשכר גבוה.
ההאקרים יוצרים קשר עם עובדים בחברות טכנולוגיה ופיננסים, מפתים אותם להשתתף בתהליכי מיון, ואז גורמים להם להוריד למחשב תוכנה זדונית שמוצגת כמטלת בית או כמבחן מקצועי.
מרגע שהתוכנה מותקנת, היא עשויה לאפשר לתוקפים לחדור למערכות המחשב, לגנוב מידע רגיש ולהשתלט על נכסים דיגיטליים.
כך, למשל, בשנת 2024 נגנבו כ־308 מיליון דולר מבורסת המטבעות הווירטואליים היפנית DMM Bitcoin.
לפי ה־FBI, האקרים מצפון קוריאה התחזו למגייסי עובדים ברשת לינקדאין ופנו לעובד בחברה שפיתחה תוכנה לארנקים דיגיטליים.
הם שלחו לו משימה שנראתה כמו מבחן קבלה לעבודה, אך הכילה שורת קוד זדונית. הקוד אפשר לתוקפים לחדור למערכת ולהתחזות לעובד.
הדוגמה הזאת ממחישה כיצד גם מערכות פיננסיות מאובטחות עלולות להיפגע באמצעות הונאה המכוונת לעובדים ולא רק באמצעות ניצול פרצות טכנולוגיות.
3. אילו מתקפות גדולות כבר יוחסו לצפון קוריאה?
לצפון קוריאה מיוחסת שורה ארוכה של מתקפות סייבר שהסבו נזקים כלכליים כבדים ברחבי העולם.
בשנת 2016 יוחסה לה גניבה של 81 מיליון דולר מהבנק המרכזי של בנגלדש. שנה לאחר מכן נקשרו האקרים צפון־קוריאנים למתקפת הכופרה WannaCry, ששיבשה את פעילותם של מחשבים ומערכות ברחבי העולם.
בשנת 2022 האשימו הרשויות בארצות הברית האקרים הקשורים לקבוצת לזרוס בגניבת כ־620 מיליון דולר מרשת הבלוקצ'יין Ronin.
בשנת 2023 ייחס ה־FBI לאנשי TraderTraitor שלוש מתקפות נוספות, שבהן נגנבו כמעט 200 מיליון דולר מפלטפורמות Atomic Wallet, Alphapo ו־CoinsPaid.
היקף הגניבות זינק בפברואר 2025, כאשר הרשויות האמריקניות האשימו את הקבוצה בגניבת נכסים דיגיטליים בשווי של כ־1.5 מיליארד דולר מבורסת הקריפטו Bybit.
כעת, לאחר המתקפה על בינאנס, היקף הנזק המיוחס לקבוצה הגיע לשיא חדש.
עוד כתבות בנושא
שער הביטקוין רשם ירידה חדה ביום חמישי, לאחר שמספר מקורות דיווחו על פריצה משמעותית לפלטפורמת המטבעות הקריפטוגרפיים "בינאנס" (Binance) | צילום: AFP
4. לאן מגיעים מיליארדי הדולרים שנגנבים?
לפי מומחים, צפון קוריאה אינה מסתפקת בגניבת מטבעות דיגיטליים. לאחר המתקפות מתחיל שלב נוסף, שבמסגרתו מנסים ההאקרים לטשטש את מקור הכספים ולהמיר אותם לכסף שניתן להשתמש בו.
"המשטר הצפון־קוריאני מלבין את המטבעות הקריפטוגרפיים שנגנבו וממיר אותם למזומן באמצעות שירותי ערבוב או בורסות פרטיות", מסביר לים אול־צ'ול, פרופסור במכון ללימודי המזרח הרחוק באוניברסיטת קיונגנאם שבדרום קוריאה.
לדבריו, הכספים מועברים לאחר מכן למחקר צבאי, לרכישה בלתי חוקית של רכיבים למערכות נשק ולתעשייה הביטחונית.
דוח של האו"ם משנת 2024 קבע כי על פי דיווחים, ההכנסות ממתקפות הסייבר של צפון קוריאה סייעו לממן את פיתוח הנשק להשמדה המונית של המדינה.
כך הפכה גניבת המטבעות הדיגיטליים לכלי בעל חשיבות אסטרטגית עבור המשטר, המתמודד עם סנקציות כלכליות חריפות.
5. למה צפון קוריאה משקיעה כל כך הרבה בפשעי סייבר?
לדברי מומחים, היתרון המרכזי של פעילות הסייבר עבור פיונגיאנג הוא האפשרות להשיג סכומי כסף עצומים במהירות ובהשקעה נמוכה יחסית.
בניגוד לפעילות צבאית מסורתית, מתקפת סייבר אינה מחייבת שימוש בכוחות גדולים או בציוד צבאי יקר. צוות מיומן של האקרים יכול לפעול מרחוק ולגרום נזקים כלכליים בהיקפים של מיליארדי דולרים.
"בזמן שהסנקציות הבינלאומיות מגבילות באופן חמור את יכולתה של צפון קוריאה להרוויח מטבע זר באמצעות מסחר רגיל, גניבות סייבר מאפשרות לה להשיג מיליארדי דולרים באמצעות כוח אדם ומשאבים מינימליים", מסביר פרופ' לים.
לדבריו, מבנה שוק הקריפטו מספק למשטר יתרון נוסף: עסקאות המתבצעות באמצעות נכסים דיגיטליים חוצות גבולות, והזהות שמאחורי כתובות הארנקים אינה תמיד גלויה.
"הפריצות מאפשרות לפיונגיאנג להשיג כספים מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית, תוך ניצול האופי חוצה הגבולות והאפשרות לפעול בזהות שאינה גלויה במלואה, כדי לעקוף מגבלות פיננסיות", הוא מסביר.
המתקפה על בינאנס ממחישה עד כמה התעצמה יכולתה של צפון קוריאה לפגוע במערכת הפיננסית הדיגיטלית העולמית. מבחינת המשטר בפיונגיאנג, מתקפות הסייבר אינן רק פעילות פלילית שמייצרת הכנסות, אלא גם אמצעי להשגת משאבים ולמימון תוכניות אסטרטגיות בשעה שהמדינה נתונה לבידוד כלכלי.
עוד כתבות בנושא
