רונן בודנרו, מספר 7 במפלגת "עמך ישראל", מסייר בתקופה האחרונה בחוגי בית כדי להציג לבוחרים את הצד שמכירים פחות טוב במפלגה בראשות עופר וינטר: הכלכלה.
עוד כתבות בנושא
את דרכו המקצועית החל במשרד האוצר ככלכלן בתחום הבריאות, בתקופת מגפת הקורונה. במסגרת תפקידו בתוך צוות בריאות באגף שכר והסכמי עבודה, בודנרו עסק במערכת הבריאות ובקופות החולים, ניהל משאים ומתנים והוביל רפורמות והסדרות משמעותיות.
מי שמכיר את מסדרונות משרד האוצר מציג בשיחה עם מקור ראשון תפיסת עולם ימנית-כלכלית על רגל אחת, גם למי שלא נושם כלכלה, ולא חושש לומר שעליו ללמוד את הנושא.
הכי מעניין
רונן בודנרו | צילום: מפלגת עמך ישראל
"אנחנו מאמינים בכלכלת שוק חופשי ופירוק הריכוזיות ההיסטורית שמצויה במשק", הוא פותח ומיד מבהיר שהוא מדבר בינתיים בסיסמאות, אבל רק בינתיים. "יש ריכוזיות במשק, גם מצד הממשלה וגם דברים שנוצרו היסטורית שיצרו ריכוזים במשק שאנחנו רוצים להפחית. דרך הפחתה של הרגולציה אנחנו חושבים שהשוק החופשי יתפקד טוב יותר. כלומר, תיכנס תחרות לשוק שתאתגר את המונופולים. אבל מהצד השני אנחנו לא רוצים לייצר עוד רגולציה כדי לפרק עוד מונופולים".
בודנרו רואה גם בבשורה מרכזית של וינטר – גיוס חרדים – פן כלכלי חשוב: "לגבי הסדרת מעמד המשרת, אני נהנה להסתכל על הדבר הזה לא רק במובן המוסרי והערכי, של להכניס חלקים בציבור שלא משתלבים – אלא ברמה הכלכלית. זה מאפשר להכניס ציבור לתוך המשק באופן שמנתב אותם, אולי קצת מלאכותית".
והוא מסביר: "כשהחרדים יהיו בצבא, הם יתערו ויבינו שיש עוד חיים מעבר לזה. ומצד שני – אני לא מחפש לחלן אותם, אני רוצה שהם ייכנסו לשוק העבודה. וכמו שאני מצפה שהם ישאו בנטל השירות אני מצפה שהם ישאו בבסיס המס, שיתנו ערך ולא יעבדו בעבודות שהשכר בהם הוא שכר מינימום ולא מתגמל".
במה טובה תפיסת העולם הכלכלית של עמך ישראל לעומת "מהפכת המשרתים" של בנט או התוכנית הכלכלית לחיילים של זליכה?
כשהוא משיב לי על בנט, הוא מכליל את כל המפלגות הקיימות איתו: "אין למפלגות אחרות יכולת להגיד מה שינויי העומק שצריך לעשות במדינה. אני טיפה מבין כלכלה, עבדתי במשרד האוצר וראיתי איך תקציבים עובדים. אני רואה את ההבטחות של בנט – מיליון שקל למשרתים, העלאת קצבת הזקנה והשוואה שלה לשכר המינימום, בלי שהוא מדבר מהצד השני על זה שהקצבה הזו ניתנת לאנשים שלא צריכים את זה. אני מחפש אומץ, אנשים שידברו על השינויים לעומק".
"זליכה הוא הפופוליסט המושלם", מוסיף בודנרו, "הוא מחלק לחם לעניים. הוא מספר סיפורים, מפזר הבטחות, אבל איפה הכיסוי? איך תעשה את זה? הוא מדבר על 18 ילדים בכיתה, 10,000 שוטרים. הוספת 6 אוגדות של טנקים ושל חיילים, ומצד שני הוא מדבר על הורדת מס ומספר איך הוא הולך להחזיר לי 30 אלף שקל בתוך שנה תוך שלושה חודשים. איך זה מתכנס?".
ירון זליכה | צילום: גדעון מרקוביץ
בודנרו לא מפקפק רק בתוכניותיו, אלא גם בבסיס התמיכה שלו: "יש לו צבא של תומכים באינטרנט, אני לא יודע אם זה בוטים או אנשים אמיתיים. אני לא יהיר, גם אני נעזרתי ביועצים ובאנשים סופר חכמים שעבדו במשרד האוצר, לא אנקוב בשמות כי הם ביקשו להישאר בעילום שם – והם הטופ של הטופ – כדי לייצר פתרונות שגם אם הם לא הכי פופולריים, הם יגרמו לזה שבעוד 10 שנים תהיה לילדים שלי כלכלה הרבה יותר טובה".
מי מתעניין בנושאים הכלכליים? לכאורה ביטחון מדבר יותר לקהל.
"זו גישה של החבר'ה הצעירים. אני פוגש אנשים שמדברים על זה בפתיחות וברצון עז. הדור הצעיר היום מדהים, הם מעורבים גם בהשקעות, גם בכלכלה, הם מחוברים לזה ונושמים את זה. אז אני מאוד מעודד. גם אם יש מהלכים לא פופולריים – יש להם קהל לא קטן שהיה שמח לקנות אותם. זו הגישה והאמונה שלי". כשהוא מדבר על עשייה עתידית, הוא מיד נמלא בתקווה: "הלוואי שהיינו יכולים להעביר אותם יחד, קואליציה אופוזיציה".
בחסות הלבביות, אני מנסה להוציא ממנו התייחסות לרפורמת החלב שניסה להעביר בקדנציה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', למורת רוחם של החקלאים. בודנרו מסרב לענות נחרצות: "אני אגיד לך מה, הייתי במילואים בתקופה הזו ולא הספקתי לחקור את הרפורמה לעומק".
ובכל זאת, הוא מפרט את עמדתו העקרונית, שנשמעת פחות קפיטליסטית כשמדובר במועצת החלב: "צריך רפורמה באופן כללי, אבל אני לא רוצה לפגוע בחקלאים. יש אצלנו בקמפיין את משה הר ציון שהוא חקלאי, אני מנהל איתו המון דיונים. נדרשות רפורמות, אבל בתצורה שבה מצד אחד אנחנו מחזקים את החקלאים, שמחזיקים לנו אדמות שצריך ליישב. ומצד שני, אני לא רוצה לעודד חקלאות בזבזנית. אני רוצה להביא לפה שיטות טכנולוגיות יותר טובות. אני רוצה שפר דונם אדמה נוציא יותר יבול".
את החיבור לרוח של "עמך ישראל" ולעקרונות היסוד הפוליטיים של המפלגה, אפשר לשמוע בין השורות גם כשמדברים עם בודנרו על כסף: "אנחנו רוצים להביא שיח פוליטי וכלכלי אחר גם בתחום הזה", הוא אומר. "אני רוצה ללמוד ולהביא פתרונות שמתאימים לכולנו. יכול להיות שיהיו אנשים שייפגעו בדרך, זה בסדר וזה קורה בכל שוק, אבל אנחנו כמדינה נצטרך לעזור להם".
עוד כתבות בנושא
