משרד האוצר מציג ירידה חדה בהיקף הנזק שנגרם משביתות במגזר הציבורי: מספר ימי העבודה שאבדו בשל שביתות מלאות ירד מכ־58,218 בשנת 2024 לכ־36 אלף בשנת 2025 — ירידה של כ־38%. כך עולה מהדו"ח השנתי של אגף השכר והסכמי עבודה שפורסם היום.
הירידה בולטת במיוחד משום שמספר השביתות המלאות דווקא גדל. בשנת 2024 התקיימו שלוש שביתות מלאות בלבד, ואילו ב־2025 נרשמו 11 — יותר מפי שלושה. עם זאת, רובן היו קצרות: חמש הסתיימו בתוך שעות בודדות, חמש נמשכו יום עבודה אחד ורק שביתה אחת נמשכה יומיים.
מנגד, במספר העיצומים, כלומר השביתות החלקיות, נרשמה ירידה חדה: מתשע ב־2024 לשניים בלבד ב־2025 — ירידה של כ־78%.
הכי מעניין
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
גם נתון 36 אלף הימים מושפע כמעט כולו מאירוע אחד. שביתת האזהרה בת השעתיים של הסתדרות המורים, שכללה לפי ההכרזה כ־120 אלף עובדים, הייתה אחראית לכ־30 אלף ימי עבודה אבודים — כ־83% מהסך השנתי. ללא השביתה הזו, אבדו במהלך השנה כ־6,074 ימי עבודה בלבד.
עוד עולה מהדו"ח כי במהלך 2025 נפתחו 11 סכסוכי עבודה חדשים. האוצר הפעיל גם את מדיניות אי־תשלום השכר ב־10 מתוך 11 השביתות המלאות: בשמונה מהן נוכה השכר במלואו, באחת באופן חלקי ובאחת הופעל הסדר חלופי.
באוצר מייחסים את המגמה ארוכת הטווח בין היתר להסכם המסגרת שנחתם ב־2023, שלדבריהם סייע לסגור סכסוכי עבודה ולעגן מנגנונים לפתרון מחלוקות בין המדינה לארגוני העובדים.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
