את הסיפור כיצד ייקרו לנו את העוף כבר שמעתם? כבר שלוש שנים מתנהל מאבק לפתיחת שוק העוף הקפוא (שניצלים ופרגיות) לייבוא מחו"ל, כלומר מברזיל, יצואנית העופות הגדולה בעולם. ב־2023 שיגרה לכאן הממשלה הברזילאית משלחת מיוחדת של וטרינרים כדי ללמוד על השחיטה הכשרה ועל הסטנדרט התברואתי המחמיר של משרד החקלאות בירושלים. במשרד חגגו בהודעה רשמית על כך ש"בעוד כשנה יתאפשר ייצוא העוף מברזיל לישראל", והבהירו שהמהלך ישפיע על יוקר המחיה שכן "הצריכה המקומית של עוף בישראל היא בין הגבוהות בעולם ועומדת על כ־47 ק"ג לנפש בשנה", לעומת 32 ק"ג ב־OECD, ופחות מ־15 קילו בממוצע העולמי.

עבור מדינה עם מפה בצורת שניצל, זוהי אכן דרמה. מחירי העוף הארץ־ישראלי זינקו מסוף 2020 ב־40%, יותר מפי שניים מהעלייה במדד המחירים לצרכן באותה תקופה. מוצרי עוף הם נפח מרכזי בקניות של כל משפחה, במיוחד בשכבות החלשות. כל מה שנשאר הוא שמשרד החקלאות יוסיף את ברזיל לרשימת המדינות שמותר לייבא מהן, ושהרבנות הראשית תאשר שחיטה כשרה של עופות בברזיל. הרי כבר יש שם שחיטה כשרה של בשר בקר המיובא לישראל, אז לא תהיה בעיה, נכון?

הצחקתם את ממשלת ישראל. חברת המזון הוותיקה "בלדי" יצרה קשר עם מפעל בברזיל והחלה לקדם מהלכים מול הרבנות, אבל אז קיבלו מהרבנות מכתב ולפיו היא אינה יכולה להעניק תעודת הכשר לייבוא בשר עופות מחו"ל בשל היעדר מערך פיקוח מתאים, שהקמתו מצריכה משאבים וכלים שאינם קיימים. ושיא החוצפה: ברבנות כתבו במפורש לחברה שהשוק המקומי בישראל ממילא מספק את צרכי הצרכנים. לא רק לכם זו נשמעת כמו טענה כלכלית, שבאופן חשוד מגיעה מגוף שאמון על מענה הלכתי.

לפי עתירה שהגישה "בלדי" לבית המשפט, למחרת נשלח לחברה מכתב מאת מנכ"ל הרבנות הראשית יהודה כהן, שסותר לחלוטין את המכתב הקודם. כהן כתב כי הרבנות דווקא ערוכה לייבוא מיידי של כל סוגי הבשר ומוצריו על בסיס היחידות המקצועיות הקיימות, וכי אין שום צורך בהקמת מערך נוסף. מנכ"ל הרבנות הבהיר: "עניינה של הרבנות הוא כשרות המוצר בלבד, והבטחת אספקת בשר כשר לציבור בישראל. הרבנות אינה רשאית ואינה מתכוונת לשקול שיקולים מסחריים, כלכליים או שיקולים הנוגעים להגנה על תוצרת מקומית. אלו שמורים למשרדי האוצר, הכלכלה והחקלאות".

קול ההיגיון. אבל לא חלפו כמה ימים, והוא הושתק. לפי העתירה, מכתב שלישי הגיע ל"בלדי", הפעם מלשכת הרב הראשי, ובו נכתב כי עמדת המנכ"ל אינה משקפת את עמדת מועצת הרבנות הראשית, וכי לא חל כל שינוי בעמדה הרשמית שלפיה נאסר ייבוא עוף מברזיל. בתגובה למכתב הזה עתרה החברה לבית המשפט. הערה למתקדמים: זוכרים את הדרמה לפני חודשיים עם הענקת רישיון הכשרות לארגון צהר? זה היה אותו מנכ"ל, יהודה כהן, שהעניק אותו, וזו הייתה אותה מועצת הרבנות הראשית שהזדרזה להודיע שהמנכ"ל פעל על דעת עצמו, רגע לפני סיום תפקידו, וכי להחלטתו אין שום תוקף.

בסופו של דבר התיק התגלגל לבג"ץ, וזה הציב לרבנות דד־ליין של 120 יום לאישור הייבוא. המשוכה הרבנית הוסרה, אבל בינתיים התעורר קרקור חדש נגד פתיחת שוק העוף לתחרות. חברי הלובי החקלאי בכנסת פנו לשר החקלאות אבי דיכטר בטענה שההחלטה פוגעת בביטחון המזון של ישראל ויוצרת תלות מסוכנת במדינה זרה (הם שכחו לציין את העובדה  שכ־100% מהמזון ללולים מיובא מחו"ל, וגם רוב כוח האדם). במקביל, ארגון מגדלי העופות, יחד עם ההסתדרות שמייצגת את עובדי המשחטות המתחרות, הגישו עתירה לעצירת המהלך.

מגדלי העופות טענו שהמצב התברואתי בברזיל (שמייצאת ל־150 מדינות בעולם, זוכרים?) כה ירוד, שהוא יביא ל"הפקרת בריאות הציבור". הם טענו שיש שם התפרצות שפעת העופות וסלמונלה, ושאסור להעניק לנשיא ברזיל לולה את התענוג בגלל הביקורת שלו על ישראל. הם הזכירו שבעלי הלולים מתגוררים סמוך לגבול, ואפילו הציבו סימני שאלה הלכתיים שכן בחינת הברזילאים נעשתה בלי שמתבצעת שם שחיטה כשרה בפועל. ואיך יבצעו שחיטה כשרה אם אין אישור? זו כנראה שאלת הביצה והתרנגולת.

ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, הגיש לבית המשפט את עמדתו במסמך מנומק שהשווה בין התנאים התברואתיים של העופות בברזיל לאלה שקיימים בארץ. מסקנתו הייתה נחרצת: "לא היה שמץ אמת בטענה (להפקרת בריאות הציבור; י"ש). הסיכון המתואר היה נכון גם לכלל יבוא הבשר לישראל – ובפרט לייבוא בשר בקר לישראל מברזיל שמתקיים כבר עשרות שנים". גושן הציע לבית המשפט לעיין במצב התרנגולות אצל אותם לולנים שעתרו נגד ההחלטה: "עובדתית, מצב ענפי הלול בישראל אינו עומד בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים, וכך, בניגוד לברזיל, ישראל פסולה מייצוא בשר עוף גולמי למדינות מפותחות כמו האיחוד האירופי וארה"ב. ברור שמצב בריאות העוף בברזיל אינו נופל ממצב בריאות העוף בישראל, אם לא עולה עליו".

שוב, קול ההיגיון. אבל בארגוני החקלאים רתחו על חוות דעת כזו שהגיעה דווקא מתוך הבית פנימה. יו"ר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ, מיהר לאיים על ד"ר גושן: "אם הווטרינר הראשי לבריאות העוף במדינת ישראל, שאחראי על הסטנדרטים, מפחיד ומזלזל באיכות המוצר הישראלי — מוטב היה לו לפרוש ולשים את המפתחות".

בתחילה משרד החקלאות הגן בהודעה רשמית על גושן: "ניסיון להציג עמדה מקצועית ומנומקת כ'כישלון' רק משום שאינה תואמת אינטרס כזה או אחר, הוא ניסיון פסול להפעיל לחץ על גורמי המקצוע שעושים את עבודתם נאמנה". אבל מהר מאוד ידם של האינטרסנטים גברה. תוך שלושה שבועות הגיש ד"ר תמיר גושן את התפטרותו מהשירות הווטרינרי, אחרי שמונה שנים שבהן עמד בראשו. לפי פרסום באתר וואלה שציטט גורמים במערכת, זה קרה לאחר שגושן "ספג השתלחויות" ו"סבל מהתעמרות מצד הנהלת משרד החקלאות". כל זה התרחש לפני כחודשיים.

לממלא המקום של הווטרינר הראשי מינה שר החקלאות דיכטר את ד"ר סרחיו דולב, והוא הפך את החלטת קודמו. בשבוע שעבר הודיע ד"ר דולב לחברת בלדי, במסמך הרבה פחות מנומק מזה שניפק קודמו, כי "ברזיל לא תהא מאושרת בשלב זה לייצוא בשר עוף לישראל". גם הפעם טוען משרד החקלאות שההחלטה הייתה מקצועית לעילא, בדיוק כשם שטען בנוגע להחלטה ההפוכה של הווטרינר הקודם: "בבחינה מחודשת נמצא כי לא ניתן לאשר את היבוא בטרם ייבדקו בפועל מסלול הייצור ויכולת הרשויות בברזיל לפקח עליו בהתאם לדרישות הישראליות", מסרו במשרד החקלאים, והוסיפו ש"החלטת מנהל השירותים הווטרינריים בפועל התקבלה משיקולים מקצועיים ומתוך אחריות לבריאות הציבור ולרווחת בעלי החיים".

כלי התקשורת הכלכליים סיקרו את הסיפור הזה עם הכותרת "מכה לבלדי", שהשקיעה כבר 21 מיליון שקל במפעל בברזיל. החברה גם הבטיחה לנקוט צעדים משפטיים נגד הפיכת ההחלטה. אבל האתר החרדי "כיכר השבת" ידע לספר לקוראיו ש"משרד החקלאות בלם יבוא עוף מברזיל – בעולם הכשרות מברכים על ההחלטה". והנה שבה ומנקרת השאלה מדוע משרד החקלאות מוטרד משיקולים הלכתיים, ואילו הרבנות הראשית מדברת על הצורך בהגנה על מגדלים מקומיים. אימא, הבטחת לנו עוף מגידול מקומי לשבת.

ומכאן קריאה לשר החקלאות הבא, מי שלא תהיה: שים לב לתוצאות הפריימריז של שני הליכודניקים המזוהים ביותר עם הלובי החקלאי. השר אבי דיכטר נדחק למקום לא ריאלי, ח"כ ששון גואטה הגיע מקום אחד אחריו. דיכטר עשה כמיטב יכולתו לטרפד רפורמות להורדת יוקר המחיה ולהתחנף לארגוני לחץ חקלאיים. גואטה אף התעלה עליו, ודאג אישית ליובל שנים של ביצים יקרות לאזרחי ישראל. נניח רגע לעובדה שמדובר במדיניות רעה ובלתי מוסרית שתורמת ליוקר המזון ופוגעת גם ברוב החקלאים, כדי להגן על כמה אינטרסנטים. גם מזווית של תמריץ פוליטי קר וציני, התרנגולת המפוטמת הזאת כבר הפסיקה להטיל ביצי זהב.