פרויקט כבל החשמל התת-ימי שאמור לחבר בעתיד את ישראל לרשת החשמל האירופית קיבל חיזוק נוסף, עם כניסתה של חברת ההשקעות הצרפתית Meridiam כמשקיעה ב-Great Seas Interconnector. שר האנרגיה הקפריסאי מיכאל דמיאנוס בירך על המהלך ואמר כי מדובר בפרויקט בעל חשיבות מיוחדת גם לקפריסין וגם לחיבור העתידי לישראל.
הכבל אמור לחבר תחילה את רשת החשמל של קפריסין לזו של אירופה, ובהמשך להגיע עד ישראל. אם יושלם, הוא יסיים את הבידוד האנרגטי של שתי המדינות, שאינן מחוברות כיום לרשת החשמל האירופית.
"זה פרויקט חשוב מאוד לאירופה, משום שהוא מחבר את קפריסין, שמבודדת כיום, לרשת האירופית. הרעיון הוא לאחר מכן להמשיך ולחבר גם את ישראל", אמר דמיאנוס בריאיון לסוכנות הידיעות AP.
הכי מעניין
שר האנרגיה הקפריסאי מיכאל דמיאנוס | צילום: AP
המשמעות מבחינת ישראל אינה מסתכמת בחיבור לרשת חשמל נוספת. בקפריסין רואים בפרויקט גם מרכיב בתשתית של יוזמת IMEC - המסדרון הכלכלי המתוכנן שאמור לחבר את אירופה דרך המזרח התיכון אל מדינות המפרץ והודו. לפיכך, הכבל עשוי להיות אחד החיבורים הפיזיים שיקשרו בעתיד את ישראל למערכות האנרגיה והסחר האירופיות.
עם זאת, הפרויקט עדיין רחוק מסיום. אחת הסוגיות המרכזיות שנותרו פתוחות היא עלותו האמיתית, לאחר שההערכה הקודמת עמדה על 2.2 מיליארד דולר. דו"ח של בנק ההשקעות האירופי, הצפוי להתפרסם בחודשים הקרובים, אמור לספק תמונה ברורה יותר של המחיר.
העלות מעוררת רגישות מיוחדת בקפריסין. לפי ההסכם הקיים, צרכני החשמל במדינה עשויים לשאת בעד 63 אחוזים מעלות הקמת הכבל, דבר שעלול להביא לעלייה משמעותית במחירי החשמל.
עוד כתבות בנושא
לדברי דמיאנוס, נעשים כעת מאמצים למשוך השקעות פרטיות נוספות כדי לצמצם את הנטל על הצרכנים הקפריסאים, ובמקביל נשקל מימון נוסף מצד האיחוד האירופי. האיחוד כבר התחייב להעביר לפרויקט 760 מיליון דולר.
ובמקביל: קפריסין בדרך להזרים גז לאירופה
לצד פרויקט החשמל, קפריסין מבקשת להפוך גם לספקית גז לאירופה. לדברי שר האנרגיה הקפריסאי, גז ממאגר קרונוס שמדרום לאי עשוי להגיע לצרכנים באירופה כבר במרץ 2028.
בחודש שעבר החליטו חברות Eni האיטלקית ו-TotalEnergies הצרפתית להתקדם בפיתוח המאגר. לפי לוח הזמנים שלהן, עוד השנה יחלו עבודות להקמת צינור שיחבר את קרונוס לתשתיות הקיימות במאגר זוהר המצרי, המרוחק ממנו 105 קילומטרים. הקמת הצינור צפויה להימשך עד 18 חודשים.
אסדת קידוח במפרץ הפרסי. אילוסטרציה. | צילום: AFP
משם יועבר הגז למתקן בדמיאטה שבצפון מצרים, שם הוא יונזל ולאחר מכן יישלח באוניות לאירופה. לפי דמיאנוס, השימוש בתשתיות המצריות הוא האפשרות הכלכלית ביותר לפיתוח המאגר.
בקרונוס יש יותר משלושה טריליון רגל מעוקבת של גז. רוב הכמות מיועדת לאירופה, אם כי ההסכם מאפשר להפנות כחמישית ממנה לצורכי האנרגיה של מצרים.
קפריסין מחזיקה גם במאגר אפרודיטה, שחלק ממנו משתרע במים הישראליים. לדברי דמיאנוס, הכרעת בורר בנוגע לשיעור מהמאגר שלו זכאית ישראל צפויה כבר בחודש הבא.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
