הכנסות המדינה מהיטלי רווחי נפט וגז עשויות להסתכם בעשרות מיליארדי דולרים בעשורים הקרובים. כך עולה מהתחזיות המעודכנות שהציגה היום (שלישי) רשות המסים בפני הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ ניסים ואטורי.
על פי הנתונים שהוצגו בדיון, סך ההכנסות המצטברות מהיטל רווחי נפט וגז, ממיזמי תמר, לוויתן, כריש, תנין וקטלן, צפוי לנוע בין 61.7 מיליארד דולר בתרחיש המינימום לבין 77.2 מיליארד דולר בתרחיש המקסימום.
מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה ברשות המסים, שלומי פיליפ, הסביר כי המדינה גובה הכנסות ממשאבי הטבע בשלושה מסלולים: היטל רווחי יתר, מס הכנסה ותמלוגים. לדבריו, בעשור הקרוב צפויה מגמת עלייה בהכנסות מהיטלי הנפט והגז, למעט ירידה זמנית הצפויה בשנת 2034 בעקבות השקעות מתוכננות במאגרים תמר, לוויתן וכריש.
הכי מעניין
אסדת קידוח גז, ארכיון. | צילום: מארק ישראל סלאם, פלאש 90
פיליפ ציין כי מגמת העלייה נובעת בעיקר מהגידול הצפוי בכמויות הגז הטבעי במאגרים ומהתחזית לעליית מחירי הגז בשנים הקרובות. לפי התחזיות שהציג, היקף גביית ההכנסות מהיטל רווחי נפט וגז בלבד בין השנים 2026 ל-2035 צפוי לנוע בין 21.1 מיליארד דולר בתרחיש המינימום לבין 25 מיליארד דולר בתרחיש המקסימום.
עוד מסרה רשות המסים כי נכון ל-30 ביוני 2026 נגבו במצטבר היטלי נפט, גז ומשאבי טבע בהיקף של 9.9 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה, 7.9 מיליארד שקלים הם הכנסות חלוטות, בעוד ש-2 מיליארד שקלים הם הכנסות שטרם הפכו לסופיות, מאחר שנגבו כמקדמות או באמצעות ניכוי במקור.
נציגת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, גל כץ, הציגה בפני חברי הוועדה את תחזיות התפתחות קרן העושר והשלכותיה המאקרו-כלכליות. לדבריה, כיום היקף הקרן עומד על כחצי אחוז מהתוצר, אך בשיאו, סביב שנת 2045, הוא צפוי להגיע לכמעט 3% מהתוצר בתרחיש הבסיס.
אסדת כריש בשדה הגז על השטח לו טוענת לבנון. | צילום: AFP
כץ הוסיפה כי בשנת 2050 צפויה קרן העושר לעמוד על 57.3 מיליארד דולר בתרחיש הבסיס. בתרחיש של מחירי גז גבוהים והפקה בסיסית, צפוי היקף הקרן להגיע ל-61.1 מיליארד דולר, ואילו בתרחיש של הפקה מוגברת ומחירי בסיס – ל-62.8 מיליארד דולר.
בדיון נשמעה גם ביקורת על הפערים בין התחזיות המקוריות לבין ההכנסות שנצברו בפועל. מנהל המחקר בלובי 99, אריאל פז סוויצקי, אמר כי מחקר שערך הארגון העלה פערים משמעותיים, במיוחד במאגר תמר.
עוד כתבות בנושא
לדבריו, הכנסות המדינה ממאגר תמר הגיעו עד שנת 2025 לכ-5.8 מיליארד דולר, לעומת תחזית קודמת של כ-12 מיליארד דולר. הוא טען כי חלק מהפער נובע מהכרה בהוצאות של חברות הגז על ידי רשות המסים, ללא ביקורת ציבורית מספקת. כדוגמה ציין את פרויקט ההרחבה של מאגר תמר, שהוקם בעלות של כ-650 מיליון דולר ואושר כהוצאה על ידי רשות המסים.
גם מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, מתחה ביקורת על היקף ההכנסות שנצברו עד כה בקרן העושר. לדבריה, "נכנסו עד עכשיו לקרן העושר 2.8 מיליארד דולר מהגז בלבד. היו אמורים להיות 6.5 מיליארד דולר. אנו רוצים שהציבור יקבל את חלקו. תאגידי ענק חזקים מנצלים פרצות מס ורוצים שיכירו להם בכל מיני דברים כדי לשלם פחות. זהו כסף של משאב ציבורי. בתחום המיסוי אין שקיפות. איך יכול להיות שקיים פער כזה? איפה המיליארדים?".
לינור דויטש. | צילום: הדס פרוש, פלאש90
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסים ואטורי, הודיע כי הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא ותדרוש מידע מפורט יותר על ההשקעות שביצעו חברות הגז במאגרים ועל אופן ההכרה בהן על ידי רשות המסים.
"נעשה דיון נוסף ונרצה יותר פרטים על הנושא של ההשקעות שנעשו במאגרים וההכרה בהן. מה אושר להם על ידי רשות המסים. אנו רוצים לפקח על הדבר הזה, זהו תפקידה של הוועדה ואנו מתעקשים על כך", אמר ואטורי. לדבריו, "הוועדה הזו עושה עבודת קודש. כולנו פה יד אחת למען חיילי צה"ל, הבאנו עד עכשיו את הסכום הכי גבוה לחיילי צה"ל".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא