ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכל וולדיגר, קיימה דיון בנושא השפעות המלחמה על תעסוקת משרתי המילואים וההשלכות ארוכות הטווח עליהם ועל הכלכלה הישראלית. לפי נתוני הביטוח הלאומי שהוצגו בבקשה לדיון, כ־23% ממשרתי המילואים אינם עובדים — לא כשכירים ולא כעצמאיים. כ־78% מהם הם צעירים בני 20 עד 30.
חברי הכנסת שיזמו את הדיון הזהירו כי מחקרים מצביעים על כך שצעירים שאינם משתלבים בשוק העבודה בשלב הזה של חייהם עלולים לסבול מקשיי השתלבות תעסוקתיים בעתיד, ובהם אבטלה גבוהה, שכר נמוך ופגיעות נפשיות. לדבריהם, לצד הפגיעה האישית במשרתים עצמם, עלולות להיות לכך גם השלכות מאקרו־כלכליות ארוכות טווח על המשק הישראלי.
חיילי מילואים בצפון. למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: הדר מרגולין -ג'יני.
ח"כ ולדימיר בליאק, מיוזמי הדיון, אמר כי "מחצית ממשרתי המילואים ביצעו מעל 150 ימים, 20% עשו מעל 300 ימים. אלו אנשים בגיל העבודה המחזיקים את המשק בשגרה ובחירום". לדבריו, "41% דיווחו שפוטרו או אולצו לעזוב את מקום העבודה, 14% מנשות המשרתים שהן שכירות פוטרו או יצאו לחל"ת".
הכי מעניין
בליאק הוסיף כי הנתונים ילוו את ישראל עוד שנים קדימה. "חייבים לפעול בנושא ולדבר גם על הפיל שבחדר — כל עוד המשרתים יעשו כל כך הרבה ימי מילואים בשנה אי אפשר יהיה לעבור את האירוע הזה בלי פגיעה בכל תחום. אם לא נפתור את זה — שום דבר לא יעזור", אמר.
ח"כ אלון שוסטר, גם הוא מיוזמי הדיון, אמר כי מדובר במעטים שנושאים בנטל עבור כלל הציבור. לדבריו, "חשוב שנבין את זה, נתגייס בעוצמה ובלכידות עבורם כדי למנוע כל פגיעה בהם, בפרנסתם או במשפחותיהם, קל וחומר לאחר האסון שפקד אותנו ב־7 באוקטובר וכל מה שהגיע אחריו".
ח"כ מיכל וולדיגר בוועידת "אל תשליכני" של מקור ראשון וצהר. | צילום: יוסי זליגר
ח"כ שרון ניר אמרה כי משרתי המילואים הם "אותו ציבור יצרני שעובד, משרת ותורם", וכי נוצר עומס גדול על ציבור אחד. לדבריה, "מסירות הנפש של אותם משרתי מילואים היא לא מובנת מאליה ולאורך זמן זה לא יחזיק, כי כשהם משרתים הם לא יכולים לעבוד, ללמוד, לטפל במשפחות שלהם — והמשפחות קורסות. יש פה אירוע שצריך לטפל בו ולא נוכל להתחמק מזה".
אופיר טל מהעמותה למען משרתי המילואים אמר כי כל עוד משרתי המילואים נקראים לכמות גבוהה כל כך של ימי שירות, מעסיקים יתלבטו אם להעסיק אותם. לדבריו, "עד היום המדינה לא הכינה תכנית מסודרת שתתמודד עם זה ותתמרץ את המעסיקים כן להעסיק ולשמר את העובדים האלה". הוא הוסיף כי גם עצמאים נפגעים מביטול פרויקטים, וכי "אין על זה פיצוי ויש אנשים שסגרו את העסק שלהם".
חיילי מילואים במהלך אימון ברמת הגולן. | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90
שירלי, קצינה במילואים ומתמחה במשרד עורכי דין, תיארה את המחיר האישי של המציאות הזו. לדבריה, קצינה מקבילה אליה לא הגיעה לקו הקודם לאחר שהחלה עבודה חדשה, משום שלא התקבלה לשום מקום עבודה ובחרה שלא לומר שהיא משרתת במילואים. "זו מציאות שאנחנו לא יכולים לחיות בה. במקום משהו שאומרים בגאווה זה הפך להיות משהו שחוששים להעלות אותו", אמרה.
עו"ד בר שוהם מפורום נשות המילואימניקים קראה לעגן את הזכויות וההגנות של משרתי המילואים ובני זוגם בחקיקה קבועה. היא ביקשה לגבש תכנית לתמרוץ מעסיקים להעסקת משרתי מילואים, וכן להרחיב את התמיכה בבני זוג של פצועים במהלך תקופת השיקום.
חיילי מילואים נפרדים מנשותיהם בירושלים | צילום: צילום: חיים גולדברג - פלאש 90
נציגי משרד העבודה ושירות התעסוקה הציגו בדיון תכניות ופעולות לשילוב מחדש של משרתי המילואים בשוק העבודה. אופיר פינטו משירות התעסוקה אמר כי זו השנה השנייה שבה נבנות תכניות ייעודיות למשרתי מילואים. לדבריו, בשנה שעברה טופלו 25 אלף איש בהשקעה של כ־10 מיליון שקל, וכיום עומד שיעור ההשמה על 40%. "זה עדיין לא מספק אותנו", אמר. הוא הוסיף כי השנה הורחב מעגל הזכאים גם לנשות המילואים, והתכנית כוללת גם ליווי פסיכולוגי.
עוד כתבות בנושא
נציג משרד האוצר ציין כי הפגיעה הכלכלית הנובעת משירות מילואים ממושך מוערכת בכ־50 אלף שקל לכל חייל, וכי העלות המצטברת למשק בשנים 2023–2026 צפויה לעמוד על כ־150 מיליארד שקל.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, סיכמה את הדיון בקריאה להוריד את הנטל הכבד שנושאים כיום משרתי המילואים, ובמקביל להעניק להם מעטפת תומכת לא רק במהלך השירות אלא גם לאחריו. בנוסף, ביקשה וולדיגר מהמשרדים להעביר לוועדה את החומרים והנתונים שנדרשו מהם במהלך הדיון.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
