הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים, בראשות ח"כ חוה אתי עטייה, קיימה היום (שלישי) דיון בעלויות העסקת עובדים זרים ובהשלכותיהן על המשק הישראלי. נציגי ענפי הבנייה, החקלאות, המלונאות, התעשייה והניקיון טענו בדיון כי גובה האגרות והשונות הגדולה בין הענפים מכבידים על המעסיקים, מייקרים את הפעילות ומתגלגלים בסופו של דבר לצרכנים.
בדיון הוצגו נתונים המצביעים על פערים של מאות אחוזים בין האגרות המוטלות בענפי המשק השונים. לדברי יו"ר הוועדה, ענפים שלמים בישראל נשענים כיום במידה רבה על עובדים זרים, ומאז פרוץ מלחמת התקומה התלות הזאת הפכה למרכיב מרכזי ביציבות המשק.
"לצד הצורך הממשי בכוח עבודה, עלינו לבחון באופן יסודי ואחראי את מכלול העלויות הכרוכות בהעסקת עובדים זרים ואת ההשפעות ארוכות הטווח על הכלכלה הישראלית, על שוק העבודה המקומי ובמיוחד על יוקר המחיה", אמרה ח"כ עטייה. לדבריה, מעבר לשכר העבודה, המעסיקים נדרשים לשאת בהוצאות רבות, בהן אגרות, ביטוחים רפואיים, מגורים הולמים, תיווך והשמה, כרטיסי טיסה, הכשרות, תרגום, רישיון נהיגה, דמי פיקדון ופנסיה.
הכי מעניין
עובדים זרים בענף הבנייה. | צילום: מרים צחי
ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, משה נקש, הציג את עלויות העסקת העובדים הזרים בענפים השונים. לפי הנתונים, אגרת בקשה לעובד זר בענף הסיעוד עומדת על 370 שקל, לעומת 1,420 שקל במגזר העסקי, 1,060 שקל בענף הבניין ו־710 שקל בענף החקלאות. האגרה השנתית בענף החקלאות עומדת על 1,420 שקל, לעומת 8,490 שקל בענף הבניין.
פערים נרשמים גם באגרת הרישיון ובאינטר־ויזה: בענף הסיעוד הביתי עומד הסכום על 205 שקל, לעומת דמי היתר של 14,430 שקל בענף הבניין ו־11,320 שקל במגזר העסקי. גם בסכום שמותר לנכות משכר העובד עבור מגורים קיימת שונות: 94 שקל בלבד לעובד בענף הסיעוד, 642 שקל לעובד בענף החקלאות כולל הוצאות נלוות, וביתר הענפים 578 שקל לעובד זר בעיר תל אביב.
עוד כתבות בנושא
איציק גורביץ, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר כי האגרות המוטלות על עובד זר בענף הבנייה מסתכמות בכ־24 אלף שקל לעובד בשנה. לדבריו, האגרות לבדן מייקרות דירה ממוצעת במחיר למשתכן בכ־62 אלף שקל, שהם כ־5.7% מערך הדירה. עוד אמר כי סך עלות העסקת עובדים זרים בענף הבנייה עומד על 130 אלף שקל לדירה ממוצעת במחיר מטרה.
גורביץ הוסיף כי הכנסות המדינה מעובדים זרים בענף הבנייה בלבד מסתכמות ב־1.6 מיליארד שקל בשנה, וכי "הסכום הזה מגולגל על הצרכן". בתגובה לטענה שלפיה העסקת עובדים זרים שוחקת את שכר העובדים הישראלים, הוא טען כי דוח מבקר המדינה קבע ששכר העובדים הישראלים עלה בעקבות העסקת עובדים זרים, והוסיף כי 50 אלף עובדים ישראלים חדשים נכנסו לעבוד בענף הבנייה.
דירות חדשות | צילום: דוד כהן, פלאש 9
גם בענף המלונאות מתחו ביקורת על האגרות. מנכ"לית התאחדות המלונות, הגר שרון, שאלה את נציגי משרד האוצר מדוע בעלי בתי מלון סגורים נדרשים לשלם אגרות עבור עובדים זרים. לדבריה, לפני המלחמה העסיקו המלונות 2,500 עובדים פלסטינים שלא שולמו בגינם אגרות, אך המדינה קבעה שלא ניתן להמשיך להעסיקם. "למה אני צריכה לשלם אגרות על עובדים שהחליפו אותם?", שאלה.
רום בר־אב מאגף התקציבים במשרד האוצר השיב כי ועדת המנכ"לים הוקמה בהחלטת ממשלה, וכי התקנות נקבעו על ידי שר הפנים באישור שר האוצר ובהתייעצות עם שר העבודה. לדבריו, ועדת המנכ"לים היא גורם מייעץ, ושר האוצר לא קיבל את המלצותיה בנושא האגרות. עוד אמר כי מעסיק שבחר להעסיק עובד זר לקח בחשבון את כלל העלויות, וכי בצפון הארץ המעסיקים מקבלים פיצוי מלא על ירידה בהכנסות. שרון טענה מנגד כי רק שישה או שבעה מלונות בקו העימות זכאים לפיצוי, וכי במשרד האוצר מבקשים ששר התיירות יממן מתקציבו את הפחתת האגרות.
עמי צדיק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג מחקר בנושא השפעת העסקת עובדים זרים על כלכלת ישראל, ושאל עד כמה ועדת המנכ"לים לוקחת בחשבון את השלכות העסקת מאות אלפי עובדים זרים על המשק.
גם בענף החקלאות נשמעה ביקורת. יאנינה פליישון ממשרד החקלאות אמרה כי העובדים הזרים הם חלק חיוני משרשרת המזון והתוצרת החקלאית. לדבריה, ככל שעלויות הייצור עולות, כך עולה מחיר התוצרת החקלאית לצרכן. היא ציינה כי כ־20% מעלויות הייצור החקלאי נגזרות מעלות העסקת עובדים זרים, ואמרה כי משרד החקלאות תומך בהפחתת האגרות.
עובדים זרים בחממות בערבה | צילום: יוסי אלוני
אברהם דניאל, מזכיר ארגון מגדלי הפרחים, טען כי האגרות "מחסלות את ענף הפרחים". לדבריו, "הפסקנו לגדל בארץ ואנחנו מייבאים מהולנד". הוא מתח ביקורת על נציג האוצר ואמר כי אופן קבלת ההחלטות גורם "הרס לענף הפרחים ולמדינת ישראל".
ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית איגוד חברות הניקיון בישראל, אמרה כי אין ישראלים שמעוניינים לעבוד בענף הניקיון. לדבריה, עלות העסקת עובד זר גבוהה ב־20% מהעסקת עובד ישראלי, ולכן "חייבים למצוא את הדרך להפחית את האגרות".
אביתר חנן מההסתדרות טען כי העובדים הזרים גורמים לשחיקה בשכר העובדים הישראלים, וכי המדינה אינה עושה מספיק כדי לשפר את השתתפותן של אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה.
אלישע יפרח מאיגוד לשכות המסחר טען כי לאחר שמליאת הכנסת ביטלה את המס על רכישות מקוונות עד 130 דולר, יש כסף פנוי שמאפשר להפחית את האגרות לכל המשק. לדבריו, האוצר העריך את אובדן הכנסות המדינה מהפטור ביותר ממיליארד שקל בשנה.
בתום הדיון קראה יו"ר הוועדה ח"כ עטייה למשרד האוצר לבחון מחדש את הפחתת האגרות, ובמיוחד את האגרות המוטלות על המלונות הסגורים.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
