בשבוע שעבר התחוללה מיני־דרמה בענף הביטוח בישראל. רשות שוק ההון, המפקחת על חברות הביטוח, הודיעה כי היא אוסרת על חברת "ביטוח ישיר" למכור פוליסות ביטוח מקיף עד להודעה חדשה, זאת משום שלא עדכנה את תעריפי הביטוח שלה בהתאם לדרישות הפיקוח. האירוע החריג היה אומנם קצר במיוחד, שכן כבר למחרת הוסדרו העניינים בין החברה לרשות שוק ההון וזו הסירה את ההגבלה, ובכל זאת, מדובר בציון דרך שנועד לאותת לחברות הביטוח: לא תוכלו לעשות מה שאתן רוצות על חשבון הציבור.

כדי להיזכר במה מדובר נחזור קצת לאחור. בשנת 2022 נגבו בענף ביטוחי המקיף וצד ג' כ־9.9 מיליארד שקל. שנה אחר כך קפץ הסכום ל־12.15 מיליארד שקל, בשנת 2024 הוא עמד כבר על כמעט 14 מיליארד שקלים, ובשנת 2025 הסכום מוערך בכ־15 מיליארד שקל. זאת בזמן שמספר כלי הרכב המבוטחים במהלך אותן שנים עלה בשיעור מינורי יחסית, וגם במספר התביעות כמעט לא חל שינוי.

גל עליות המחירים הזה לווה בשלל הסברים שחברות הביטוח סיפקו לנו, ושבסך הכול נשמעו לכאורה גם די הגיוניים: עלויות תיקוני הרכב במוסכים גדלו, מחירי החלפים עלו בחדות בתקופה הזו, וחל גידול במספר התאונות – בעיקר התאונות הקטנות יחסית המכונות נזקי פח, עניין שהפך את מרכיב החלפים לקריטי. לארסנל התירוצים נוספה גם התחזקות הדולר באותה תקופה שליבתה את המגמה. גם בגנבות הרכב חלה עלייה, הסבירו לנו, מציאות שבמובן מסוים היא נגזרת של מחירי החלפים הגבוהים.

אלא שמאז חל שינוי דרמטי כמעט בכל הפרמטרים: מספר גנבות הרכב ירד, היקף התביעות לסוגיהן פחת, וגם הדולר נחלש. כאשר מצד אחד יש יותר הכנסות מהפרמיות שאנחנו משלמים, ומצד שני ההוצאות בפועל קטנות, הרווח אמור לגדול. ואכן החברות הגדילו את רווחיהן בצורה מטאורית - מרווח נקי מצרפי של 2.65 מיליארד שקל בשנת 2023 (בכלל תחומי הביטוח), לכ־13 מיליארד שקל בשנת 2025.

את התעשרות חברות הביטוח כולנו הרגשנו בכיס, ונוכח התרעומת והלחץ הצרכני, בפיקוח לא יכלו להישאר אדישים. כבר בספטמבר 2024 שלחה רשות שוק ההון מכתב לראשי חברות הביטוח, ובו דרישה להציג לפניה את הנתונים שלפיהם חושבו תעריפי ביטוח הרכב מאמצע 2022. "בעקבות ההתפתחויות והשינויים בענף ביטוח רכב רכוש בשנים האחרונות", נאמר במכתב, "ועל רקע פרסום התוצאות הכספיות של חברות הביטוח לשנת 2024 בענף, בכוונת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לבחון את התפתחות הפרמיות ואת מידת התאמתן לרמות הסיכון הביטוחי בענף".

במאי 2025 נשלח מכתב נוסף. החברות התבקשו אומנם לעדכן את התעריפים, אך לבקשה הזו לא התלוותה שום סנקציה. כאשר בחודש דצמבר האחרון פנה המפקח שוב במכתב חריף לחברות הביטוח, הפעם הוא דרש להוריד בתוך שלושה חודשים את מחירי הביטוח המקיף וצד ג' לרכב, ואף הוסיף סנקציה: אם לא יעשו כן, הזהיר, הרשות לא תאפשר להן להמשיך למכור פוליסות. מתוך שמונה חברות ביטוח שנדרשו לאשר את מחיריהן מול הפיקוח, רק "ביטוח ישיר" לא עמדה בדרישות ונחסמה, אולם גם העניין הזה נפתר כאמור תוך פחות מיממה.

אז בהחלט, נעשה פה מהלך שנועד לאותת לחברות הביטוח שאי אפשר להמשיך עם ההפקרות, אבל בל נטעה. מדובר בעיקר בסימון דרך, קריאת כיוון, איתות אזהרה, ממש לא ירידה לרזולוציות שיכולה לאפשר לנו להיות מעתה אדישים. ככל שההוזלה קיימת, ברוב המקרים היא מינורית. בעודי כותב את השורות הללו, מתקשר אליי חבר ומספר כיצד חברת הביטוח הסכימה להפחית 1,500 שקל מהסכום שהוא משלם, אחרי התמקחות ממושכת ורגע לפני שעבר לחברת ביטוח אחרת. רק השוואת מחירים והתמקחות יכולות להוריד לנו את המחיר באופן משמעותי. בהיבט הזה שום דבר לא השתנה: זה היה נכון בעבר, וזה נכון באותה מידה גם כעת.

מצד שלישי

מ' זחל לאיטו בפקקי הבוקר המתישים של גוש דן, בדרכו לעבודה. לפתע הוא שמע מכה חזקה בחלקו האחורי של הרכב. נהג שנסע מאחוריו וכנראה עוד לא ממש התעורר, או אולי התעסק עם הטלפון תוך כדי נסיעה, לא הספיק לבלום והתנגש בו מאחור. הנהגים החליפו פרטים, ושבוע לאחר מכן הכניס מ' את הרכב לתיקון במוסך. עלות התיקון הייתה כ־8,000 שקל. מ' פנה לחברת הביטוח של הרכב הפוגע בדרישה לקבל את סכום התיקון ששילם. חברת הביטוח הסכימה לשלם, אבל הסבירה למ' שמכיוון שהמוסכניק שלו השתמש בחלקי חילוף יקרים שהיא עצמה יכלה להשיג יותר בזול, הם ישלמו לו רק החזר חלקי.

מתברר שהסיפור הזה נפוץ למדי. מפניות רבות שהגיעו לרשות שוק ההון התברר כי חלק מחברות הביטוח נוהגות להפחית את סכום הפיצוי. לטענת החברות, סיבת הקיזוז נעוצה במחיר הגבוה שצד ג' שילם עבור חלקי חילוף, בעוד שהן יכלו להשיג את אותם חלפים במחיר נמוך יותר. האזרח שנפגע נאלץ לספוג את ההפרש מכיסו הפרטי, מבלי שיש לו דרך סבירה להתגונן מפני ההחלטה.

חשוב לציין שכאשר מדובר בתביעה של בעל הרכב עצמו מול חברת הביטוח, ולא צד ג', יש לחברות הביטוח אפשרות לקיזוז כזה – בעיקר כאשר הרכב תוקן שלא במוסך הסדר, המצוי בהתקשרות קבועה עם חברת הביטוח ומעניק לה שירות – ובלבד שחברת הביטוח נתנה למבוטח מראש גילוי נאות בכתב על אפשרות קיזוז כזו. ואולם כאשר מדובר בצד ג' שאין לו קשר עם חברת הביטוח של הפוגע, וכמובן לא קיבל ממנה גילוי נאות מראש או הנחיות כלשהן, לחלוטין לא סביר להטיל עליו את האחריות להקטין את הנזק.

השבוע פרסמה רשות שוק ההון טיוטת הכרעה עקרונית שבה נקבע כי אדם המהווה צד ג' אשר רכבו נפגע, אינו חתום הלכה למעשה על חוזה מול חברת הביטוח של הפוגע, ולכן היא לא תוכל לקזז מסכום הפיצוי המגיע לו את הפרשי תיקון החלפים לרכבו. ההכרעה תחול גם רטרואקטיבית, כאשר החברות יידרשו לבחון מקרי־עבר שבהם קוזז ההפרש עבור החלפים מגובה הפיצוי שניתן בפועל, ולהשיב לנפגעים את ההפרש במידת הצורך.

ברשות שוק ההון אומרים כי ההחלטה המדוברת נועדה "להבטיח פיצוי הוגן ומלא לניזוקים, לחזק את ההגנה על הציבור, ולצמצם פערי כוחות בין אזרחים פרטיים לבין חברות הביטוח". לדבריהם, הרשות פועלת במקביל להוזלת חלקי החילוף, אולם "בכל מקרה אין הצדקה להשתת הפרשי העלויות על אזרחים פרטיים שפעלו בתום לב ושילמו על תיקון רכבם בהתאם להערכת שמאי".

תביעות צד ג' הן קרוב למחצית מסך התביעות בענף רכב רכוש (שאינו ביטוח חובה), כך שהיקף ההפחתות יכול להגיע לעשרות ואף למאות מיליוני שקלים בשנה. בהחלט בשורה חיובית.