בסוף השבוע הקודם קראתי באחד העיתונים הכלכליים תחזיות אפוקליפטיות במיוחד בנוגע לכלכלה האמריקנית והישראלית, על רקע המלחמה. העיתונות, בעזרת המומחים הנדרשים, מספקת לנו הרבה תרחישים פסימיים, גם בתחום הכלכלי, אף שאין להם מושג לא לגבי תוצאות המלחמה ולא בנוגע להשפעותיה הכלכליות בהמשך.
אם להסיק מסקנות מהתחזיות הפסימיות על הכלכלה הישראלית בשלוש השנים האחרונות, ברוב מוחלט של המקרים קרה ההפך בדיוק. מהרפורמה המשפטית, דרך חרבות ברזל ועד עם כלביא – כל הנבואות השחורות התבדו. למרות המחירים הכבדים של המלחמה, הפרמטרים הכלכליים של ישראל נשארו איתנים; בין השאר, מאז 7 באוקטובר 2023 הבורסה הישראלית נסקה ביותר מ־150%.
אגב, בלי קשר למלחמה, לא נדיר לפגוש מעת לעת תחזיות נחרצות של מומחים מעולם הכלכלה שלא בדיוק קולעות למציאות. אם הניחוש לא יצליח, גם ככה לא יזכרו. בעוד שנה־שנתיים אפשר לנסות שוב.
הכי מעניין
אין כאן כוונה לזלזל בהערכותיהם של כלכלנים ואנליסטים. לניתוח מגמות ובניית תחזיות יש חשיבות, אבל פעמים רבות תחזיות מסוג מסוים מגיעות מעמדה מסוימת ומקבלות קידום והבלטה, ואילו תחזיות הפוכות, מנומקות ומלומדות לא פחות, נדחקות הצידה. ומעבר לכך, לאף אחד אין באמת יכולת לחזות את העתיד, ובכל מקרה חשוב לקחת את התחזיות השונות בפרופורציה נכונה.
גם אני לא יודע כמובן מה צפוי בהמשך ואיך המלחמה תשפיע על הכלכלה, על שוק ההון ועל הכיס שלנו, אבל בערב חג החירות אני מבקש להציג דווקא את אחד התרחישים האופטימיים. עם כל הכבוד למחירי הנפט המעיקים, ההשפעה שלהם הרבה פחות דרמטית מכפי שהיא מוצגת. התלות הנוכחית של מדינות המערב בנפט נמוכה בהרבה מבעבר, והפגיעה צפויה להיות בעיקר בחלק ממדינות אסיה. גם בעבר היו תקופות ממושכות עם מחירי נפט גבוהים ולא נגרם משבר כלכלי. הצינור הסעודי שמעביר את הנפט לנמל יאנבו שבים האדום ועוקף את מצרי הורמוז עובד בתפוקה מלאה, ומספק לבדו מחצית מכמות הנפט שעברה במפרץ. ובכלל, בקרב האנליסטים קיימת כמעט תמימות דעים שהממשל האמריקני נחוש למצוא פתרון לבעיה בהקדם.
איראן צפויה לקרוס כלכלית, ולמעשה להפסיק לתפקד כמדינת אויב. האיום האיראני וגרורותיו יוסר. הלחץ האמריקני על סעודיה יעשה את שלו, והיא עשויה להצטרף להסכמי אברהם, וכמוה מדינות נוספות. שיתוף הפעולה עם מדינות המפרץ יתרחב ויתחזק, והדבר יביא לפריחה כלכלית לכל השותפים.
המכה האנושה שארה"ב וישראל הנחיתו על איראן וגרורותיה, והדיבורים על סדר עולמי חדש במזרח התיכון, על עידן של רגיעה ועל הרחבת הסכמי אברהם – מאותתים על פוטנציאל אדיר לתעשייה הישראלית, ובראשה התעשייה הביטחונית, שכבר היום נהנית מצבר הזמנות שמגיע לכ־250 מיליארד שקל, והוא ילך ויגדל. אבל לא מדובר רק בתעשיות הביטחוניות. תעשיות ההייטק והסייבר, מערכות מים וחקלאות, אנרגיה ותשתיות, ואפילו התעופה האזרחית – בכל התחומים האלה יש לישראל המון מה להציע בעידן של שלום, הסכמים ושיתופי פעולה, ופוטנציאל התפתחות גדול. מדינות המפרץ זקוקות לכך, במיוחד אחרי הפגיעות הקשות שספגו והצורך בשיקום התשתיות.
מיליארדים רבים צפויים לזרום לכלכלה הישראלית, שתמשיך להפגין חוסן בשנים הבאות. התחושות הללו מקבלות ביטוי גם בעוצמה האדירה שמפגין השקל. רק השבוע עבר תקציב המדינה שמעניק יציבות להמשך, ואם לא יתרחשו הפתעות פוליטיות, הממשלה עשויה להשלים את תקופת כהונתה – מציאות נדירה מאוד במדינתנו. ברוח הדברים הללו, למרות הטלטלה הנוכחית, גם שוק ההון צפוי לעלות. כאמור, כדאי להכיר גם את התחזיות הללו.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
