בימים שבהם העולם כולו עוקב בדריכות אחר ההתפתחויות במלחמה עם איראן, רבים נוטים לחשוב על ההשלכות במונחים ביטחוניים בלבד. אולם מאחורי הכותרות הצבאיות מתרחשת דרמה נוספת, פחות מדוברת - אך לא פחות משמעותית: דרמה כלכלית ולוגיסטית, שמטלטלת את הסחר הבינלאומי. מי שמביט על המפה הגלובלית דרך עיני עולם הספנות והלוגיסטיקה מבין היטב כי הסלמה במזרח התיכון איננה רק אירוע אזורי. היא מהדהדת כמעט מיד בכל נמל בעולם.
עוד כתבות בנושא
מיצרי הורמוז הם אחת מנקודות החנק המרכזיות של הכלכלה הגלובלית. זהו מעבר ימי צר יחסית, אך בעל חשיבות אסטרטגית עצומה, דרכו עוברים כ-30% מאספקת הנפט והגז העולמית. כאשר המעבר הזה נסגר או מאוים, העולם כולו מרגיש זאת. העלייה החדה במחירי הנפט והגז שאנו רואים בימים האחרונים היא רק הסימפטום הראשון של אותה טלטלה.
עבור עולם הספנות מדובר במנגנון תגובה כמעט אוטומטי. מחירי הדלק הם אחד המרכיבים המרכזיים בעלויות ההובלה הימית, ולכן כל זינוק במחירי האנרגיה מתגלגל במהירות לעלייה במחירי התובלה. אך במקרה הנוכחי לא מדובר רק במחירי הדלק עצמם. ההסלמה הביטחונית מחייבת חברות ספנות לשנות מסלולים, לשקול מחדש סיכונים ולבצע התאמות שמייקרות עוד יותר את ההובלה.
הכי מעניין
בשנה האחרונה ראינו כבר כיצד מתיחות אזורית משנה את מפת הספנות העולמית. לאחר תקופה שבה חברות ספנות החלו לחזור בהדרגה לנתיב תעלת סואץ בעקבות רגיעה יחסית בחזית החות'ית, ההסלמה הנוכחית בולמת את המגמה וישנה חזרה לנתיב העוקף דרך אפריקה. נתיב זה מאריך משמעותית את זמני ההובלה ודורש תצרוכת דלק גבוהה בכ-30% בהשוואה לנתיב הקצר דרך סואץ.
כאשר משלבים בין דלק יקר יותר לבין מסלולים ארוכים יותר, מתקבלת משוואה ברורה: מחירי ההובלה מזנקים. כבר כעת חברות ספנות רבות מטילות היטלי מלחמה והיטלי דלק חירום על מטענים. הובלה של מכולה מהמזרח הרחוק לאירופה או לים התיכון התייקרה בתוך זמן קצר באלפי דולרים. עבור חברות מסחר, יבואנים ויצואנים, המשמעות היא עלייה דרמטית בעלויות.
מפת הצפיפות בנמלים בכל האזור | צילום: רפאל בן ארי
אבל הסיפור איננו מסתיים במחיר הדלק ובנתיבי השיט. אחד המרכיבים הרגישים ביותר בעולם הספנות הוא הביטוח. כאשר אזור מסוים מוגדר כאזור מלחמה, חברות הביטוח נדרשות להעריך מחדש את הסיכונים. כבר כעת אנו רואים כיצד חלק ממבטחי המשנה בעולם מודיעים כי אינם מוכנים עוד לספק כיסוי ביטוחי לסיכוני מלחמה באזור המפרץ הפרסי. מי שמוכן לקחת את הסיכון דורש פרמיות ביטוח גבוהות פי עשרה, ולעיתים אף יותר, ממחירי הביטוח בתקופות שגרה. גם עלות זו מתגלגלת בסופו של דבר אל מחירי ההובלה והסחורות.
לכך מצטרפת בעיה נוספת, שאינה פחות משמעותית: שיבושים בשרשראות האספקה. חברות ספנות רבות כבר הפסיקו לקבל הזמנות הובלה לאזור מדינות המפרץ. המשמעות היא שהמטענים מתחילים להצטבר בנמלים חלופיים ברחבי אסיה - בהודו, במלזיה, באינדונזיה, בסרי לנקה, סינגפור ובנמלים אחרים. במקביל ישנן אוניות רבות שנמצאות באזור המפרץ ואינן יכולות להמשיך במסלולן, בהן מכליות נפט ואוניות מכולה. כאשר תנועת האוניות משתבשת בנקודה אחת במערכת הגלובלית, ההשפעה מתפשטת במהירות לכל שרשרת האספקה.
דווקא על רקע המציאות הזו חשוב לציין כי ישראל, למרות היותה חלק מהאזור המתוח, מצליחה לשמור על רצף תפקודי במערכות הסחר שלה. נמלי הים פועלים כסדרם, חברות הספנות ממשיכות לפקוד את נמלי ישראל, ורשות הספנות והנמלים פרסמה הנחיות שמאפשרות את המשך הפעילות התקינה. גם פעילות המכס, היבוא והיצוא ממשיכות לפעול.
בגזרה האווירית נמל התעופה בן גוריון ממשיך לפעול עבור טיסות מטען, כאשר מטוסי מטען של חברות אל על וצ'אלנג' אייר ממשיכים לטוס. עם זאת, העובדה שטיסות החילוץ לנוסעים אינן נושאות מטען יוצרת עומס נוסף על מערך ההובלה האווירית.
התמונה הגדולה ברורה: אנחנו נמצאים רק בתחילתו של שיבוש. הסחר הבינלאומי הוא מערכת מורכבת ועדינה, וכל זעזוע גיאופוליטי גדול יוצר תגובת שרשרת. ככל שהמשבר באזור המפרץ יימשך, כך נראה עלייה נוספת במחירי ההובלה, עומסים בנמלים, עיכובים באספקה ועלייה במחירי הסחורות.
בעולם גלובלי, מלחמה אזורית כבר איננה נשארת באזור. היא משפיעה על מחירי האנרגיה, על נתיבי הספנות, על שרשראות האספקה ועל הכלכלה העולמית כולה. מי שמביט היום על המפה הימית מבין היטב שאם המפרץ נסגר, העולם כולו מרגיש את הטלטלה.