ישראלים רבים משלמים מחיר כבד כי לא מלמדים כלכלה בבית הספר

לאחרונה פנה אליי זוג צעיר וביקש שאסייע לו לקבל החלטה בנוגע לעסקת נדל"ן "סופר אטרקטיבית" שהוצעה להם. "אנחנו חייבים להחזיר תשובה בהקדם, כי אמרו לנו שההצעה במחיר המוזל תקפה רק עד יום שני", הוסיפו. עיון זריז בחומר העלה את הנתונים הבאים: מעבר לתשלום על הנכס, מציע ההצעה מחייב אותם בחוזה לשכור את שירותיו ל"ייעוץ וליווי לעסקה" בסכום של כ־40 אלף שקל. מלבד זאת, הוא מחייב אותם גם לקחת יועץ משכנתאות, עורך־דין מלווה ועוד כמה נותני שירותים שקשורים איתו בעסקיו, בסכום נוסף של כ־50 אלף שקל. עוד התברר כי לנכס המוצע רשום ייעוד אחר בתב"ע מזה שבו הוא משמש כיום, וכי בניגוד לנטען, מחיר הנכס גבוה ממחיר השוק. היו עוד כמה נורות אדומות, אבל נדמה שאפשר להסתפק במה שהצגנו עד כה.

זוג צעיר אחר שיצר איתי קשר לאחרונה, ביקש להסתייע בעניין פיננסי שהם נדרשו לו. תוך כדי שיחה התבהר לי שהם עדיין לא בני 30, הם הורים לשלושה ילדים, האישה סטודנטית ואינה עובדת, משכורתו של הגבר איננה עולה בהרבה על שכר המינימום, ובכל זאת יש להם משכנתא ועוד שתי הלוואות נוספות, כך שהחוב המצטבר שלהם מגיע כמעט למיליון שקל. אני מכיר מקרה נוסף של איש הייטק, אדם אינטליגנטי שמרוויח היטב, שפדה את כל חסכונותיו בבנק וכן את כספי קרנות ההשתלמות שלו, ומסר אותם ל"אשף השקעות מחולל פלאים" כלשונו, שאכן הצליח כנראה לעשות קסם ולהעלים את כל הכסף הזה.

אני יכול להמשיך ולתאר הרבה מקרים דומים שנתקלתי בהם. לא פעם שאלתי את עצמי: איך לכל הרוחות אנשים מגיעים למצבים הללו? איך אפשר להתעלם מנורות אזהרה בוהקות, אפילו מסנוורות? אבל במחשבה שנייה, על מה בעצם אני תמה? לאנשים הללו אין שום רקע כלכלי. בשום שלב בחייהם איש לא לימד אותם ולו דברים בסיסיים בתחום הפיננסי. רבים מאלו שעשו טעויות קריטיות או נקלעו למשבר כלכלי, לא קיבלו מעולם הכשרה איך להימנע מכך או כיצד מכינים מראש את משק הבית למציאות של מכה קשה בכיס. הם גם לא מילאו את החלל בכוחות עצמם. עם כל הכאב שבדבר, הבורות הפיננסית שצברו מגיל צעיר עלתה להם במחיר גבוה במיוחד.

גורמים שונים מנסים כל העת לגזור עלינו קופון. זה נכון לגבי נוכלים וניסיונות הונאה, מקסמי שווא בהשקעות או סתם הצעות גרועות, וזה נכון גם לגבי גופים רשמיים ואמינים כמו הבנקים או חברות הביטוח למשל. אלו אומנם משתייכים לקטגוריה שונה לחלוטין, אבל גם הם בעלי אינטרס שמעוניינים בעיקר בכסף שלכם ולא בהכרח בטובתכם, וחוגגים לא פעם על פערי המידע בין הצדדים, כאשר הם בקיאים בכל הידע הרלוונטי מתוקף תפקידם, לעומת הלקוח שלעיתים הוא בור לחלוטין.

החיים עצמם

"לימוד פיננסי צריך להיות ברמה של חינוך עממי", אמר לי לפני 16 שנה פרופסור בכיר, מומחה לשוק ההון, במסגרת סדרת כתבות שערכתי אז בנושא. "לא ייתכן שבתיכון ילמדו על חסרי חוליות ובעלי דם קר, ולא ילמדו מה זה ריבית ועוד. אפשר לרתק תלמידים ולהציג להם את הדברים בצורה מעניינת מאוד, הרבה יותר מאשר מקצועות אחרים. לא ייתכן שבחור יגיע לצבא ולא יבין כלום בתחום הפיננסי".

כפי שסיכם אותו מומחה, "אם נצליח למנוע מאנשים לעשות טעויות ולדעת למי לפנות במקרה הצורך, גם בקרב בני הנוער וגם בקרב מבוגרים, עשינו 90 אחוז מהעבודה. התנהלות של משק בית ביום־יום היא אוסף של דברים קטנים. אני לא יודע ללמד כל אחד את כל הדברים הללו, אני יכול לכוון אותם לעקרונות".

חינוך פיננסי עוסק ביכולת לקבל החלטות בתחומים כמו צרכנות, התנהלות מול בנקים וחברות ביטוח, השקעות, הלוואות ועוד. הוא מסייע להבין את הסיכונים, ולהיזהר מהונאות וזיופים. בלי לזלזל באף מקצוע – הנושאים הללו, המקנים כישורי חיים ויכולת התמודדות בחיי היומיום, חשובים לא פחות מאלו הנלמדים כיום בבתי הספר.

אני מניח שאין חולק על חשיבות הלימוד של הנושאים הללו, ובכל זאת, ואף שכבר בשנת 2012 הכריזה הממשלה על החלטה אסטרטגית להגביר את החינוך הפיננסי, ומשרד החינוך החל אז בפיילוט בבתי הספר, כמעט דבר לא קרה. עם כל הכבוד להכרזות, אפילו עשר שנים אחרי אותה הצהרה, רק 8,000 תלמידים, שהיו כחצי אחוז מתלמידי ישראל באותה שנה, למדו חינוך פיננסי וגם זה בקושי. לא פחות בעייתית היא המציאות שבה רבות מהיוזמות בתחום הזה הפכו למעשה לפרטיוֹת, ומי שהובילו חלק גדול מהן היו בעיקר הגופים הפיננסיים – בנקים, חברות ביטוח ועוד. בעלי האינטרסים הם שקיבלו על עצמם לחנך את הציבור כיצד להתנהל עם הכסף שלו. מיותר להסביר מדוע יש בכך טעם לפגם.

האם אפשר להשלים את המידע הזה באופן עצמאי? ברשת קיים כמובן מידע רב, אבל לא תמיד הוא אמין ולא תמיד ברור מי ניסח אותו ומי עומד מאחוריו. גם אם זה כן ברור, עדיין עלולים להיות אינטרסים סמויים. יש גם אתרים של גופים רשמיים ואמינים כגון בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ועוד, אבל רוב הציבור לא באמת ישלים את המידע הזה בעצמו. התחום הפיננסי הוא חלק מכישורי חיים שצריכים ללמוד מגיל צעיר. כשילד חוזר הביתה עם ערימת שיעורי בית מייאשת בשלל מקצועות ושואל בכעס מה זה ייתן לי בחיים, לא בכל מקצוע יש לנו תשובה טובה ומנומקת. חינוך פיננסי הוא אחד מהמקצועות הבודדים שהם פרקטיים וחשובים לשגרת החיים עצמם.

אז אחרי שנים רבות של חידלון בתחום הזה, השבוע הודיע שר החינוך כי החל משנת 2027, חינוך פיננסי ייכנס כמקצוע חובה בבתי הספר העל־יסודיים, זאת במהלך מדורג, שיחל בכיתות ט' ויורחב בשנה שלאחר מכן גם לכיתות י'. מדובר בשעה שבועית לאורך שנתיים, כחלק מתפיסה רחבה של הכשרת תלמידי ישראל לחיים הבוגרים – לא רק לבחינות הבגרות, אלא להתנהלות כלכלית עצמאית, ביקורתית ואחראית בעולם משתנה.

התלמידים ילמדו, בין השאר, לבנות תקציב אישי ומשפחתי, להבין איך הבנק עובד, להכיר את שוק ההון והנדל"ן, לאמץ צרכנות נבונה, לקרוא תלוש שכר ולהכיר את זכויותיהם בעולם העבודה ולזהות סיכונים והונאות. אין ספק שמדובר במהלך מבורך, שאף ראוי להרחיב אותו גם מעבר לתקופת התיכון.