שיעור האבטלה בפינלנד זינק לאחד מהגבוהים באיחוד האירופי, וכרגע אין סימנים להתאוששות. מומחים מזהירים כי מדובר באתגר אמיתי למודל הרווחה של המדינה.
אינז אוּלֶן, בת 29, שסיימה לאחרונה תואר שני בתקשורת ומדיה, שלחה קורות חיים ליותר מ־50 מקומות עבודה, כך סיפרה ל־AFP — למרות כמה שנות ניסיון מקצועי ושליטה בשלוש שפות. היא מובטלת כבר חמישה שבועות, אך שירותי התעסוקה אמרו לה להתכונן ללפחות חצי שנה של חיפוש עבודה — ואף הציעו לה לשקול חיפוש משרות בחו״ל. ״למדתי ועבדתי בשש השנים האחרונות, כך שמעולם לא הייתי במצב הזה״, אמרה אוּלֶן, ותיארה את התקופה כ״רכבת הרים רגשית״.
נשיא פינלנד, אלכסנדר סטאב. | צילום: Mark Schiefelbein, AP
שיעור האבטלה בפינלנד בקרב בני 15–74 הגיע באוקטובר ל־10.3%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2009 לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפינלנד. נתוני יורוסטט הראו כי שיעור האבטלה המתואם עונתית של פינלנד הגיע בספטמבר ל־9.6% — השני בגובהו באיחוד אחרי ספרד (10.5%). הממוצע האירופי עמד על 6%.
הכי מעניין
כלכלה מדשדשת
המספרים הללו ״משקפים את המצב הכלכלי השורר בפינלנד — הצמיחה נמצאת כרגע על קרקע מאוד לא יציבה״, אמרה הֶנָה בוּסק, כלכלנית בכירה במכון המחקר הכלכלי פֶּלֶרְבוֹ. הכלכלה הפינית מתקשה לחזור לעצמה מאז משבר 2008. יצוא תקוע, ביקוש צרכני חלש וחוסר יציבות גיאופוליטית — כל אלה מתווספים לאתגרי האוכלוסייה המזדקנת שמכבידים על הצמיחה.
ירידה חדה בענף הבנייה המקומי והפסקת הסחר עם רוסיה השכנה, שאיתה לפינלנד גבול יבשתי באורך 1,340 ק״מ — בעקבות הפלישה לאוקראינה — החריפו את המצב, הסביר ל־AFP הכלכלן הראשי של לשכת המסחר הפינית, יוּקָה אַפֶּלְקְוויסט.
אנשי משמר הגבול של פינלנד עם מהגרים בגבול עם רוסיה. | צילום: Emmi Korhonen / Lehtikuva / AFP
הממשלה הימנית של פינלנד הטילה קיצוצים משמעותיים בהוצאות ציבוריות כדי להתמודד עם חוב לאומי המתקרב ל־90% מהתוצר ולאזן את התקציב — מה שהוביל, לדברי אפלקוויסט, ל״קיצוץ בכוח האדם במגזר הציבורי״.
ממשלתו של ראש הממשלה פטרי אורפּו, שנבחרה ב־2023, הבטיחה לייצר 100 אלף משרות חדשות במדינה המונה 5.6 מיליון תושבים — אולם בפועל העבודות לא הגיעו. ״קשה מאוד להשפיע מבפנים על שוק העבודה בפינלנד; הדבר דורש צמיחה כלכלית שמותנית בעלייה ביצוא ובהוצאות משקי הבית״, הסבירה בוּסק.
המובטלים הוותיקים, עובדים בחוזים זמניים או במשרות ללא ביטחון תעסוקתי, מהגרים וצעירים — כל אלה הם הסובלים העיקריים מהמצב. אך גם מספרם של מובטלים בעלי תארים מתקדמים הגיע לשיא חדש. ״אנשים בעלי הכנסה נמוכה, שתלויים בקצבאות, חיים כרגע על הכנסה מוגבלת מאוד בגלל מדיניות הצנע, בעוד שאחרים שיש להם כסף — חוסכים מתוך פחד״, אמר מיקה הלנדר, חוקר שוק העבודה וסוציולוג מאוניברסיטת אָבּוֹ אֲקָדֶמִי.
צנע וחוסר ודאות
הֵטָה קוֹפְּרָה, בת 48, מובטלת מאז 2017 לאחר שחוותה שחיקה נפשית, אמרה כי צעדי הצנע מותירים את המובטלים, העניים והפגיעים ״במין לימבו״. ״אני חיה בפחד מתמיד — איך אצליח להסתדר כלכלית?״ אמרה. היא מודאגת שפינלנד איבדה את ״רוח מלחמת החורף״ שלה, רמז לאחדות הלאומית שהתגבשה בשנים 1939–1940 עם פלישת ברית המועצות.
עוד כתבות בנושא
לאחר שנות השיקום שלאחר המלחמה, פינלנד — כמו שכנותיה הנורדיות — החלה להרחיב משנות ה־60 את מערכת הרווחה שלה, המבוססת על העיקרון שכל אזרח זכאי להכנסה מספקת ולשירותים בסיסיים. ״הייתה לנו מסורת של לדאוג לכולם — ועכשיו זה התהפך״, אמרה קופרָה.
הנציבות האירופית הזהירה לאחרונה כי היא שוקלת צעדים משמעתיים נגד פינלנד, לאחר שהמדינה חצתה את רף הגירעון המותר באיחוד של 3% מהתמ״ג. בדו״ח נוסף ציינה הנציבות את פינלנד כאחת מתשע מדינות באיחוד שיזכו למעקב מוגבר בשל סיכון לגידול באי־שוויון חברתי.
פינלנד חייבת למצוא ״חזון חיובי לעתיד״, אמר הלנדר. ״אבל זה בדיוק מה שלא מטפחים כרגע״, הוסיף — וטען שהצנע שמוביל הממשל ״מפורר את מודל הרווחה״.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
