ארגון “לביא – זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד ההתיישבות” פנה בבקשה דחופה ליועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עורכת הדין מירי פרנקל שור, בדרישה למנוע ניגוד עניינים חמור בהצבעה המתוכננת להיום על הצעת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (הגדלות הרמטכ״ל).
הפנייה, שנשלחה על ידי עורך הדין יצחק בם מטעם הארגון, מתמקדת בהשתתפותם של שלושה חברי כנסת לשעבר בצה”ל בהצבעה על הצעת חוק שעשויה להשפיע ישירות על מעמדם הכלכלי האישי.
הצעת החוק הנדונה עוסקת בהסדרת נושא “הגדלות הרמטכ”ל” - תוספות הניתנות לפנסיות התקציביות של חיילים פורשים מצה”ל. הרקע לחקיקה הוא עתירה תלויה ועומדת בבג”ץ (בג”ץ 7922/19) שמטענת כי תוספות אלה שולמו בחוסר סמכות.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בפברואר 2021 נתן בית המשפט העליון צו על תנאי המורה למשיבים להציג טעם מדוע לא יפעלו להפסקת תשלומי התוספות, הן לגמלאים קיימים והן לעתידיים, ומדוע לא יורו על השבת התוספות ששולמו בשבע השנים שקדמו להגשת העתירה.
על פי הפנייה, שלושה חברי כנסת בוועדת החוץ והביטחון זכאים לפנסיה תקציבית מצה”ל ויושפעו באופן אישי מתוצאות ההצבעה: רא”ל (במיל’) בני גנץ, אלוף (במיל’) אלעזר שטרן, תא”ל (במיל’) שרון ניר.
ארגון לביא טוען כי הסדרת הסוגיה שווה מיליוני שקלים עבור גמלאי צה”ל המקבלים פנסיה תקציבית, ולכן השתתפותם של חברי הכנסת האלה בהצבעה מהווה ניגוד עניינים חמור.
הפנייה מתבססת על סעיף 6 לכללי האתיקה הקובע שחבר כנסת בעל עניין אישי חייב להודיע על כך מראש ואינו רשאי להשתתף בהצבעה בוועדה על הנושא. עוד מתבססת הפניה על פסק דין עדכני (מאי 2025) בו קבע הנשיא עמית כי “נושא משרה שעומד במצב של ניגוד עניינים אינו יכול להיות חלק מתהליך קבלת החלטה בנושא שלגביו מתקיים ניגוד העניינים; ועצם השתתפותו בהצבעה פוגמת בתקינות ההליך כולו”. לבסוף מתבססת הפניה גם על החלטת ועדת האתיקה מ-2017, כי “גילוי נאות אינו בבחינת רשיון לפעול בניגוד עניינים” וכי דרך המלך להתמודד עם בעיות ניגוד עניינים היא “ההימנעות מעיסוק המעמיד את חבר הכנסת בניגוד עניינים”.
ארגון לביא מזהיר כי אם חברי הכנסת בעלי העניין האישי ישתתפו בהצבעה, הדבר עלול לפגום בתקינות ההליך כולו ואף להוביל לבטלות החלטת הוועדה. הארגון שומר על זכותו לפעול נגד החלטה שתתקבל בהשתתפותם של חברי הכנסת הרלוונטיים.