הסאגה התקציבית שמטרידה את צה"ל, התוספות לפנסיות התקציביות, צפויה להגיע להכרעה בשבוע הבא. גם בלב אחת מהארוכות במלחמות ישראל צה"ל נאבק להסדיר סופית את גורלן של התוספות הבלתי חוקיות לפנסיות התקציביות של גמלאי צה"ל. על שולחן ועדת החוץ והביטחון מונחת כבר חודשים רבים הצעת חוק להכשרת "הגדלות הרמטכ"ל", שצה"ל לוחץ לאשר בהקדם.

אם ההצעה לא תקודם בשבוע הבא, בג"ץ כבר הבטיח להכריע בנושא בעצמו – והוא צפוי לקבוע כי ההפרשות לפנסיה יופסקו, ואף עשוי לדרוש החזרים רטרואקטיביים, תרחיש שצה"ל מנסה להימנע ממנו בכל כוחו.

"הגדלות הרמטכ"ל" היא תוספת לפנסיה התקציבית של גמלאי צה"ל שהגדילה את קצבאותיהם מעבר למה שהיו זכאים לו על פי החוק. צה"ל הגדיל כך את הפנסיות במשך עשרות שנים, בלי סמכות חוקית, עד שהמעשה נחשף על ידי מבקר המדינה ב־2016.

כל אחת ואחת מהפנסיות הוגדלה באמצעות הוספת רכיבי שירות בכ־16 אחוזים בממוצע, בעלות שנתית של כ־1.3 מיליארד שקלים מתקציב הביטחון. צה"ל המשיך לנפח את הפנסיות גם לאחר שנחשפה הפרשה, אפילו אחרי שהוגשה עתירה לבג"ץ, וגם לאחר שהמדינה הודתה שהתוספות ניתנו באופן לא חוקי. בעתירה שהגישו ארגוני "רווח נקי" ו"צדק פיננסי" דרשו העותרות להפסיק את התשלומים הלא חוקיים, ולהשאיר את הפנסיות הצה"ליות בגודלן המקורי, שגם הוא לא נמוך בדרגות הגבוהות. המדינה הודתה כי התוספות ניתנו שלא כחוק, אך התחייבה בפני בג"ץ להסדיר את הנושא בחקיקה - קרי, להלבין את התשלומים בדיעבד.

הסכומים אדירים: הכשרת התוספות הללו צפויה לעלות כ־38 מיליארד שקלים בשנים הקרובות - סכום שניתן ללא סמכות חוקית. הכנסת מתבקשת לאשר לא רק את הכספים שכבר ניתנו עד היום, אלא גם את אלה שיינתנו מעתה והלאה. השנה הגיעו משרד האוצר ומשרד הביטחון להסכם פשרה שיכשיר בחקיקה את הגדלות הרמטכ"ל, אך הן יופחתו בהדרגה בשיעור של 3 אחוזים באמצעות שחיקה דרך מנגנון ההצמדה למדד. גם לאחר ההפחתה מחיר ההסכם עומד על כ־30 מיליארד שקלים, בשעה שתקציבי הביטחון מאמירים בשל המלחמה הממושכת.

הסכם הפשרה נתקל בהתנגדות כשהגיע לאישור בוועדת החוץ והביטחון. אף שזוהי הצעת חוק ממשלתית, ההתנגדות מגיעה דווקא מחברי הקואליציה בוועדה, ואילו חברי אופוזיציה כמו אלעזר שטרן ורם בן־ברק – בוגרי מערכת הביטחון - דווקא תומכים בה. "אחרי שנים של שוד בלתי חוקי בהיחבא של עשרות מיליארדים מהקופה הציבורית, בכירי צה"ל לא מתביישים לדרוש בזמן מלחמה להלבין בדיעבד את הכספים הללו ולהמשיך לחלק עשרות מיליארדים נוספים לפנסיה התקציבית הגבוהה שהם מקבלים", אומר ח"כ עמית הלוי, מהמתנגדים לחוק.

יחד עם כמה חברי כנסת בוועדה, הלוי דורש שהתוספת תופחת בשיעור גבוה יותר משנקבע בהסדר הפשרה, בהיקף של 8 עד 16 אחוזים ובהדרגה. כל אחוז שמופחת שווה לכ־80 מיליון שקלים בשנה. לדברי הלוי, אין מחלוקת על מתן התוספת לקצינים לוחמים: "אנחנו מדברים על כ־80 אחוזים מגמלאי צה"ל שמשרתים בתפקידים עורפיים. בזמן שלוחמי צה"ל נשלחים לקו החזית עם חוסרים עצומים בציוד, במיגון ובאמצעי לחימה, ובשעה שהגירעון הלאומי תופח ומחייב קיצוצים חריפים, בלתי מתקבל על הדעת שהכנסת תיכנע ותאפשר את העוול הזה".

גם העותרים מתנגדים להצעת החוק הממשלתית. מנכ"לית עמותת רווח נקי, עו"ד נילי אבן־חן, ממגישות העתירה נגד צה"ל, אומרת שהמשמעות המוסרית של הצעת החוק היא נוראית. "גמלת הפנסיה של גמלאי צה"ל בשביל כל שנת שירות גבוהה בממוצע בערך פי תשעה מזו של חבריהם בשירות המדינה, כאשר לוקחים בחשבון את עיתוי הפנסיה ואורכה", היא מסבירה, "הפחתת החלק הבלתי חוקי מגמלת הפנסיה, כשישית מהפנסיה הצבאית הממוצעת, תשאיר את גמלתם הממוצעת גדולה בערך פי שבעה וחצי מזו של חבריהם בשירות המדינה". בצה"ל מנגד מתעקשים על המשך מתן התוספת, וסבורים כי רכיבי הפנסיה הם גורם מכריע לשימור אנשי קבע בשירות הביטחון.

לוח הזמנים לחקיקה דוחק: העתירה בנושא מתנהלת מאז 2019, והמדינה ביקשה עד כה 24 פעמים לדחות את ההכרעה, בטענה שהיא מקדמת חקיקה שתסדיר את הסוגיה. בחודש מאי הבהיר בג"ץ למדינה כי לא יינתנו עוד דחיות אם לא תהיה התקדמות מהותית בחקיקה, והציב מועד אחרון להעברת החקיקה מהוועדה להצבעה בכנסת בשבוע הבא.