"לפתוח את הקליטה לכולם": מנהל רמ"י ינקי קוינט עונה למבקרים

ינקי קוינט הוא אחד האנשים החשובים ביותר בשוק הנדל"ן בישראל. בתפקידו כמנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הגוף הממונה על קרקעות המדינה, משפיע קוינט על אחד הנושאים המרכזיים בכלכלה הישראלית: מחירי הדיור. מדיניותה והחלטותיה של רמ"י עומדות בלב מחלוקות רבות בשנים האחרונות, מתוכנית "מחיר מטרה", דרך הטבות מפליגות בשיווק קרקעות לחרדים, ועד טענות ישירות נגד קוינט על עיכוב בנייה בלב הגליל. שרים בממשלה קראו לפיטוריו וטענו כי הוא ממסמס מדיניות ממשלתית. בסוף השנה הקרובה הוא יסיים את תפקידו, אבל קוינט עומד מאחורי מדיניותו בלב שלם ובלי פקפוק.

"במבחן התוצאה, אין ספק שרשות מקרקעי ישראל הוא הגוף הכי יעיל במדינה בטיפול במשבר הדיור", הוא מצהיר בפנינו. "בארבע־חמש השנים האחרונות אנחנו משווקים כמויות אדירות של קרקעות, סביב 100 אלף שיווקים בשנה, ומורידים את מחירי הקרקעות באופן עקבי. אם ב־2021 רכיב הקרקע הגיע לכמעט 60% ממחיר הדירה, היום הוא פחות מ־30% ממחיר הדירה".

אבל בשורה התחתונה מחירי הדיור עלו בשנים הללו.

"זה נכון. התפקיד שלנו הוא לטפל במחירי הקרקעות, אבל יש עוד חוליות בשרשרת הייצור של דירה – תשומות הבנייה ומשך הבנייה, שנגזרים מזמינות של פועלים ומעלויות מימון. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות ב־20־30 אחוז. כשמשך הבנייה מתארך והריבית עולה, אז כמובן גם המחיר עולה. בשנתיים האחרונות ראינו את המבצעים על דירות חדשות, והם משקפים ירידה ריאלית של בין 7 ל־10 אחוזים ממחירי הדיור. עכשיו, כשהמבצעים ייפסקו, ולא סתם המפקח על הבנקים התערב, אנחנו נראה ירידה גם במחירי הדירות עצמם. אנחנו רואים גידול במספר הדירות שלא נמכרו, מספר העסקאות קטן. יש מלאי גדול של דירות בנויות, וכבר אי אפשר לעשות מניפולציות ולתת לך מטבח חינם ולהשאיר את מחיר הדירה גבוה. אנחנו מעריכים שמחירי הדירות ירדו בתקופה הקרובה".

איך אתה מסביר את זה שעד עכשיו לא ראינו את המחירים יורדים? הריבית גבוהה מאוד כבר תקופה ארוכה, וזה היה אמור להשפיע על המחירים.

"אני חושב שהמבצעים היו בעצם הורדת מחירים בהסוואה. לקבלנים יש רזרבות גדולות בשנים האחרונות. הם הרוויחו הרבה כסף, הם לא לחוצים. גם הבנקים אומרים להם: תחכו קצת, יהיה בסדר, משהו יקרה ולא תצטרכו להוריד מחירים. הממשלה עלולה לעשות טעויות שיפגעו במאמץ הזה. לדוגמה, אם נבטל או נצמצם את תוכנית מחיר מטרה".

מקפצה לחיים

"מחיר מטרה" היא גלגול מחודש של תוכנית מחיר למשתכן, שקוינט היה ממנסחיה כששימש היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל בתקופת כהונתו של שר האוצר משה כחלון. התוכנית, שממשיכה להתקיים בגלגולים שונים בעשור האחרון ומעניקה לזוגות צעירים סבסוד בשווי של מאות אלפי שקלים ברכישת דירה, מעוררת ביקורת רבה. בין השאר נטען כי בפועל ההטבה המשתלמת ניתנת לזוגות בעלי יכולת מהמעמד הבינוני־גבוה, מכיוון שרק הם יכולים להביא הון ראשוני לרכישת דירה במרכז הארץ. עוד נטען כי התכנית מעלה בפועל את מחירי הדיור בשוק, מכיוון שהיא לא משפיעה על היצע הדירות אבל מגדילה את הביקוש; כאשר תוכנית כזו קיימת על השולחן, גם זוגות שלא היו שוקלים לקנות דירה, ובוודאי לא בהכרח במקום שבו זכו בהגרלה, נדחקים ונוטלים הלוואות כדי לקנות דירה שנמכרת להם בהנחה שכזו. הגדלת הביקוש מעלה את המחירים בשוק הדירות הכללי, גם אם הזוגות שזכו בהגרלה שמחים כמובן לרכוש דירה במחיר נמוך בהרבה משווייה הריאלי. עלותה המצטברת של התוכנית עד היום מוערכת ביותר מ־50 מיליארד שקלים מקופת המדינה.

בתחילת השנה הנוכחית התוכנית לא חודשה, וכל ההגרלות הוקפאו. קוינט מצידו מעוניין להמשיך את תוכנית הסבסוד הנרחבת כפי שהיא, אך במשרד האוצר מעוניינים לבטל אותה לחלוטין, ולכל היותר לחדש אותה בתנאים שיצמצמו אותה מאוד. כך למשל, באוצר מבקשים להגביל את מכרזי מחיר מטרה ליישובים שבהם המחיר למ"ר הוא עד 20 אלף ש"ח, ולהוציא מהתוכנית ערים מבוקשות, כך שמי שקונה דירה בערים יקרות במרכז הארץ – וכנראה ממילא אינו זקוק להנחה – לא יהיה זכאי לסבסוד. בנוסף, שר האוצר מתעקש להגדיל את שיעור חיילי המילואים שיהיו זכאים לקדימות בקבלת ההנחה, מ־20 אחוזים כיום לשיעור של 35־50 אחוזים.

"תוכנית מחיר מטרה אפשרה לציבור מאוד גדול, 120־130 אלף זוגות עד היום, להגיע לדירה בהנחה של מאות אלפי שקלים. זו מקפצה לחיים", אומר קוינט.

אתה מבין את ההתנגדות למתן סבסוד של מאות אלפי שקלים לזוגות מעשירונים 7־10, לצורך קניית דירות באזורי ביקוש? הם היו יכולים לקנות דירה בעצמם בכל מקרה, אז למה לתת להם הנחה מכספי הציבור?

"הגרלה היא הדרך הטובה ביותר לחלק את ההטבה, קשה לייצר קריטריונים. תארי לעצמך שני זוגות: זוג צעיר שהוא דור המשך למשפחות אמידות, הם היום סטודנטים, כלומר במבחני ההכנסה הם יהיו עם הכנסה מאוד נמוכה, אבל היכולת של ההורים לתת להם עזרה ברכישת הדירה היא גבוהה. לעומת זאת, זוג צעיר שמתפרנס יפה אבל ההורים לא יוכלו לתת להם הרבה. האם תפגעי באותו זוג צעיר שרק הצליח להתפרנס קצת יותר יפה?"

אבל זוג ההייטקיסטים הזה יקנה דירה גם בלי ההנחה.

"המבחן החשוב ביותר הוא לא איפה אתה עובד ומה יכולת ההכנסה שלך, אלא מה היכולת של ההורים לעזור לילדים כדי לרכוש את הדירה. את הדבר הזה אין שום יכולת לבדוק, ולכן בעצם כולם שווים. אין מקום לייצר אפליה בין מי שהתאמץ, למד ומשתכר קצת יותר, מול מי שעכשיו במקרה נמצא באיזו נקודה בחיים שהוא סטודנט או חסר השתכרות. כל ניסיון להכניס קריטריונים רק יתקע את התוכניות האלה. יתקפו אותן בבג"ץ וזה לא יאפשר להמשיך אותן. אני לא חושב שצריך לפגוע באותם זוגות, ואני חושב שאם נתחיל לבדוק ולהתווכח על קריטריונים – גם לא נגיע לתוצאה וגם נקפח אוכלוסיות יצרניות שאנחנו רוצים לעודד אותן ושאין שום סיבה להפלות אותן".

במשרד האוצר אומרים: אם אנחנו כבר נותנים הנחה של מאות אלפי שקלים, אנחנו מעדיפים לתת אותה באזורי פריפריה כדי לעודד אנשים לגור שם.

"זה לא סותר. צריך לתת גם בצפון ובדרום וגם באזור המרכז. 140 אלף זוגות ממתינים היום לדירות האלה, צריך לתת להם אפשרויות גם במקומות האטרקטיביים. אין מספיק אפשרויות לשווק בהיקפים כאלה רק בפריפריה, זה בהכרח יקטין את מספר הדירות שיוצעו בהנחה, ויפגע ביכולת שלנו לתת קדימות לחיילי מילואים. אם יקטינו את העוגה, המספר הסופי של דירות שיוצעו בהנחה יהיה נמוך יותר. לכן חשוב להשאיר אותה בהיקף הזה, אולי אפילו להגדיל אותה.

"התוכנית הזאת מאפשרת לנו לתת עדיפות 'בני מקום' לתושבי הרשויות המקומיות, וזה מאפשר לנו לבנות בהיקפים גדולים יותר. שכונות מגורים ככלל פחות רצויות על ידי השלטון המקומי, כי הארנונה למגורים נמוכה מהארנונה לתעסוקה, הם מפסידים על זה. כשאני נותן להם שיעור מסוים לבני המקום, שהם המצביעים שלהם בבחירות, זה תמריץ לשתף פעולה ולשווק את אותן דירות. לא סתם מרכז השלטון המקומי יצא השבוע במכתב שצריך להשאיר את התוכנית גם באזורי הביקוש, כי התוכנית הזאת מאפשרת להם לתת קדימות לתושבי העיר".

חלק מהמחלוקת שלכם עם משרד האוצר הוא סביב הדרישה שלהם להפנות את ההטבה לחיילי מילואים ולהגדיל את הנתח שלהם בתוכנית.

"רשות מקרקעי ישראל נותנת הטבות לחיילי מילואים יותר מעשור. כבר לפני שנתיים, לפני המלחמה, מועצת מקרקעי ישראל החליטה לתת קדימות של עשרה אחוזים למשרתי מילואים בתוכנית מחיר מטרה. עכשיו זה 20%. זה אומר שבשנה וחצי האחרונות זכו כ־5,000־6,000 חיילי מילואים. זו ההטבה הכי גדולה שיש לנו לתת למילואימניקים. פתחנו גם אלף מגרשים של צמודי קרקע לאנשי מילואים. אספנו את כל המגרשים שיש לנו – היום כבר אין הרבה כאלה כי מדיניות התכנון היא בנייה רוויה, רבי קומות. זו כמות גדולה שתהיה גם בהנחה וגם עם קדימות בהרשמה ובהגרלה, הם לא יצטרכו להתחרות. יש הנחות משמעותיות מאוד לחיילי מילואים באזורי עדיפות לאומית".

טענה נוספת נגד תוכנית מחיר מטרה היא שבפועל היא הפכה לאפיק נוסף של העברת הטבות לציבור החרדי. שר השיכון יצחק גולדקנופף לא מכחיש כי הוא פועל לטובת הציבור ששלח אותו. בריאיון שערכנו איתו בתחילת השנה טען השר כי "בשנים 2015־2022 היו רק 4% בנייה לחרדים. צריך לתקן את זה. אין בנייה לחרדים בכלל, אין דירות עם מרפסת סוכה. בעבר לא נתנו כלום, אז היום בא שר – לא בגלל שאני חרדי – ונותן לציבור שהיה ממודר". בהמשך הוא תועד נואם באירוע חרדי ואומר כי "גם מה שחשבו שיהיה לציבור הכללי אז הוצאנו את זה באיזושהי דרך לציבור החרדי, לא על כל הדברים אפשר לדבר". באזורים רבים אפשר לראות שכונות מגורים גדולות שמסווגות מחדש ל"צביון חרדי", בעיקר בערים כמו בית־שמש וקריית־גת שיש בהן ריכוז חרדי גדול. הגוף שמוציא את המכרזים הוא רשות מקרקעי ישראל.

לדברי קוינט, המכרז בקריית־גת "היה לציבור החרדי, שוּנה לציבור הכללי והפך לתוכנית היברידית. נכון שבתקופה האחרונה יש יותר לציבור החרדי, זה עדיין לא מגיע לחלקם באוכלוסייה".

בשנתיים האחרונות בהגרלות מסוימות הוקצו 20% למילואימיניקים אבל 50% מהדירות היו בריכוזים חרדים או "בצביון חרדי".

"בסך הכול 8.5% מכלל השיווקים שלנו בשנתיים האחרונות היו לאוכלוסייה חרדית, מה שמוגדר 'בצביון חרדי', למרות שחלקם באוכלוסייה הוא 13־14 אחוזים. גם כשמשווקים בריכוזים חרדיים ובצביון חרדי, גם בלב בני־ברק, חילונים יכולים לזכות. חרדים זוכים גם במקומות שהם לא לציבור החרדי, וגם חילונים יכולים לקנות בצביון חרדי ולהשכיר".

כן, אבל ברור את מי זה משרת ומי מקבל הנחות עמוקות יותר.

"מצוקת הדיור בחברה החרדית קשה שבעתיים. ראשי רשויות לא מעוניינים בשכונות לחרדים, קצב הגידול שלהם מהיר מאוד. אנחנו חייבים לספק דיור לכלל האוכלוסיות בחברה הישראלית בלי הבדל, גם לאוכלוסייה חרדית. יש לנו ניסיונות להביא אוכלוסייה חרדית למקומות אסטרטגיים כמו לנגב, לערים כמו עכו, ואנחנו חושבים שזה פתרון נכון וטוב לאזורים האלה. הציבור הזה מעוניין בדיור זול, הוא מגיע כקהילה לאזורים האלה, ואלה מקומות שנחלשו מאוד בתקופה האחרונה וטוב יהיה שאוכלוסייה יהודית תגיע ותרים אותם. אנחנו מקימים עכשיו יישוב חדש בשם תילה, במיקום אסטרטגי ליד רהט. הוא מתוכנן ל־15 אלף יחידות דיור. אם זה לא היה מיועד לאוכלוסייה החרדית, זה לא היה קם. הרשויות במקום התנגדו להקמה של היישוב הזה. מצד שני, הם לא הסכימו להקים שכונות לחרדים".

אתה מבין את התרעומת על כך שחרדים שלא משרתים ונושאים פחות בנטל הכלכלי מקבלים דירה בהנחה?

"צריך לתת הנחות גבוהות יותר לחיילי מילואים ולציבור המשרת, וגם לתת להם קדימות בהגרלות, אין חולק. אבל אני לא חושב שצריך למנוע מציבור חרדי את הזכות לדיור".

לפתוח לכולם

אחד הנושאים שעוררו מחלוקת סוערת במיוחד מול קוינט הוא נושא ההתיישבות היהודית בגליל המרכזי. רק בשבוע שעבר, בוועידת ההתיישבות של מקור ראשון והיישוב עפרה, התריעה שלומית שיחור־רייכמן, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל: "אנחנו מפסידים בקרב על ההתיישבות בגליל. צריך להבין שיש פחות מ־15% יהודים בגליל. אני סוגרת גנים ובתי ספר, ומחירי הדיור שלנו בשמיים. יש לנו חסמים של רמ"י ומנהל התכנון. אנחנו במיעוט בגליל... אנחנו לא מצליחים לבנות, לא נותנים לנו לתכנן. יש ביקוש, אנשים רוצים לבוא, בעיקר בגלל החינוך, אבל אין היצע. אני לא יכולה לבנות שום דבר חדש. הסיפור של החסמים שמנהל התכנון שם עלינו הוא בלתי נסבל. הממשלה רואה את ההתיישבות ומבינה שצריך להסיר את החסמים, אבל רמ"י לא משחררת".

ראשי מועצות בגליל טוענים כי מדיניות רמ"י מונעת מהיישובים להתרחב ומדירה בפועל משפחות יהודיות צעירות מהתיישבות בלב הגליל. הממשלה קידמה בשנתיים האחרונות שורה של שינויים שנועדו לעודד אוכלוסייה להגיע לגליל באמצעות הגדלת ההנחות על רכיב הקרקע באזורי עדיפות לאומית. בנוסף הוגדלו ההנחות למשרתי מילואים, כולל עבור מי ששירת במלחמה הנוכחית. אלא שלדברי שרים וחברי כנסת, רמ"י פועלת נגד החלטות הממשלה. שר התפוצות עמיחי שיקלי למשל טען כי "קוינט מטרפד את מדיניות ממשלת ישראל בשורה של צעדים קשים ביותר לציבור המשרתים". הממשלה הגדילה את תקרת ההנחות מ־450 אלף ל־900 אלף שקלים, אבל מחירי הקרקע האמירו עד לעלות של 1.5 מיליון שקלים, כך שבפועל ההנחה של המדינה נשחקה תחת המחירים הגבוהים של הקרקע, וההנחות המקסימליות ליוצאי כוחות הביטחון מגיעות דווקא ללא־יהודים.

מאחורי כל אלה עומדת מחלוקת עזה סביב מנגנון ועדות הקבלה בכניסה ליישובים הללו. הממשלה תיקנה את פקודת האגודות השיתופיות במטרה לאפשר ליישובים קהילתיים לקלוט עד 700 משפחות בפטור ממכרז במקום 400, כדי לאפשר ליישובים הללו לגדול ועדיין לשמר את ועדות הקבלה, שהן הכלי המרכזי שלהם לשמור על צביונם. ואולם תיקון מורכב שביצעה מועצת מקרקעי ישראל נתן לרמ"י קדימות לקבוע מי זוכה במכרז, באופן שהיישובים רואים כהפקעה של מנגנון ועדות הקבלה.

"יש בגליל אלפי מגרשים שאפשר לקלוט בהם זוגות צעירים ואוכלוסייה יהודית צעירה", מגיב קוינט על הטענות. "הוויכוח הוא שאנחנו רוצים לפתוח את הקליטה לכולם, והמועצות והיישובים רוצים רק לבנים שלהם. עכשיו למשל הוצאנו מאות מגרשים ברמת הגולן – חלקם ילכו ל'בני מקום' והיתר יפורסמו במכרז פתוח. חלק גדול מהם מיועדים לחיילי מילואים ויהיו פתוחים לציבור הרחב".

מדובר ביישובים קטנים שמנסים לשמור על הצביון הקהילתי שלהם, ואתם רוצים למכור את הקרקע למרבה במחיר.

"זה לא נכון, כולם יעברו ועדות קבלה. גם אחרי זכייה במכרז הם עושים ועדות קבלה, אבל אין שום סיבה שלא יקבלו כל מי שהיה במילואים. מי שיכול להיות בעזה, בטנק או בנמ"ר עם החברים שלו, יכול גם להתקבל איתם ליישוב קהילתי במשגב. הסכמנו להכניס לתוך החוזים שלנו חובת התגוררות ואיסור מכירה, כלומר ממש להטיל מגבלה קניינית כדי שלא ייווצרו כפרי נופש ואנשים ייקנו דירות כדי להפוך אותן לצימרים להשכרה. כל הטענות האלה הן טענות סרק. בסוף הם רוצים לתת רק לבנים שלהם, ואנחנו רוצים לפתוח את זה לכולם.

"התפקיד של רמ"י הוא לפתח את מדינת ישראל, לבנות כמה שיותר יחידות דיור, בעיקר בפריפריה, בנגב ובגליל, וכמובן לפתח ולקדם את מדינת ישראל מבחינת תשתיות. באמצעות המדיניות הקרקעית אפשר לשמר או לקדם ערכים לאומיים כמו פיזור אוכלוסין ועידוד התיישבות בפריפריה, וכך אנחנו פועלים. אנחנו בעד שימור הקהילתיות, אבל אין סיבה שזה לא יהיה פתוח גם לצעיר יוצא אתיופיה מטבריה וגם לחייל המילואים מכרמיאל. כולם יכולים להיקלט ביישובים האלה, לא רק בני המקום".

בפועל, הוויכוח על ועדות הקבלה תוקע את היישובים בגליל. בסוף אנשים לא באים לגור שם, והיישובים מזדקנים, אין זוגות צעירים.

"זה לא נכון, הם פשוט לא רוצים לשחרר. הגעתי להסכם עם היישוב גילון, והוא מוכן לתת מגרשים שיהיו פתוחים לכולם. זה לא צריך להיות רק לפריווילגים בני היישוב. בעבר הצענו להם לקבל הנחות גבוהות יותר אם הם יממשו את כל המגרשים בפרק זמן של שנתיים. הם כמובן דחו את ההצעה הזאת. הם רוצים לשמור עתודות ולהגדיל את היישובים לאורך עשרים שנה. אנחנו רוצים להביא הרבה אנשים עכשיו. יש פה פער בין האינטרס האסטרטגי של מדינת ישראל, שזה להביא כמה שיותר אוכלוסיות, ובין האינטרס הצר של היישובים עצמם שרוצים רק לבנים שלהם ולא רוצים לבנות עוד שכונות גדולות. לצערי הם עושים קמפיין ויש הרבה פייק בסיפור הזה, אבל המטרה שלנו היא לשווק כמה שיותר בנגב ובגליל ולפתוח את זה לכמה שיותר, והרוב המוחלט לחיילי מילואים".

אם מחירי הקרקע האמירו למיליון וחצי שקלים, אז גם כשהממשלה מגדילה את ההנחות, מחירי הדיור נשארים גבוהים ולא מושכים צעירים. ביישובים ערביים קרובים מאוד, המחירים הם עשירית. גם חיילים משוחררים מהמגזר הערבי מקבלים הנחות גבוהות יותר.

"לא אנחנו קובעים את מחירי הקרקע אלא השמאי הממשלתי, שהוא יחידה במשרד המשפטים. היישובים בגליל הם במעמד כלכלי גבוה יותר מהיישובים שהשוו אליהם, ולכן מן הסתם ערכי הקרקע בהם גבוהים יותר. אנחנו רוצים להביא אוכלוסייה יהודית ליישובי סְפר, לקו העימות, ולכן אנחנו רוצים לתת את ההנחה הגבוהה ביותר בקו העימות. ביישובים ברמת הגולן ובעוטף עזה אין תשלום על הקרקע בכלל, כדי לעודד אנשים ללכת לשם. יש מדרג של הנחות לפי אזורי עדיפות לאומית שהממשלה קובעת. יש גם הנחות גדולות יותר למי שהוא מחוסר דיור ואין לו דירה בבעלותו.

"אי אפשר להשוות בין ג'סר א־זרקא לקיסריה, למרות שהמרחק ביניהן הוא מאות מטרים. אלה יישובים שונים לחלוטין עם ביקושים שונים לחלוטין. ההנחות שמקבלים כוחות הביטחון במגזרי המיעוטים לעומת חיילי מילואים הן החלטות שקיימות מתחילת שנות התשעים, ויש בהן הרבה צדק. אנחנו רוצים לעודד אוכלוסייה לא יהודית להתגייס ולשרת. אלו לא החלטות של רמ"י אלא של ממשלת ישראל. קשה להשוות בין אותן מאות מתוך אוכלוסיות המיעוטים שמתגייסים, למאות האלפים באוכלוסייה היהודית שרוב מוחלט בה מתגייס".

טוענים שהממשלה מנסה לקדם הנחות לחיילי מילואים ואתה מנסה למסמס, באמצעות משחק עם שמאויות והגדרת תקרת ההנחה.

"אין בזה אמת. רוב מוחלט של ההטבות לחיילי מילואים הן בכלל במחיר מטרה, במגרשים שאנחנו נותנים. רמ"י פועלת בהתאם להחלטות הממשלה והחלטות מועצת מקרקעי ישראל".

זיהוי פולשים

באזורים אחרים, בהם יהודה ושומרון, קוינט גאה מאוד בקידום נרחב של תכנון ובנייה. "רמ"י נכנסה באופן אינטנסיבי לפעילות ביהודה ושומרון", הוא אומר. "שמנו לעצמנו יעד להכפיל את האוכלוסייה ביהודה ושומרון. תכנַנו כמעט 40 אלף יחידות דיור בשנים האחרונות. תכפילי את זה במשק בית ממוצע של 5־6 נפשות, ואפשר להבין שמדובר בכמות אדירה של אוכלוסייה חדשה שתגיע למקומות האלה. אנחנו עומדים לחתום על הסכם גג עם אריאל על 13 אלף יחידות דיור, עם בית־אריה על 7,000 יחידות דיור, עם קרני־שומרון על כמעט 4,000 יחידות דיור, ועם מעלה־אדומים על עוד 4,000. מבחינתנו זה חלק מפתרון למשבר הדיור. חלק גדול מהיישובים ביהודה ושומרון קרובים מאוד למרכז, ואטרקטיביים לזוגות צעירים גם במחירים וגם מבחינת תעסוקה. אני חושב שאזור יו"ש יכול בהחלט לספק פתרון משמעותי למחירי הדיור, ואנחנו מקדמים שם גם אזורי תעסוקה.

"בתקופה האחרונה, בשיתוף פעולה עם ראש מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון יהודה אליהו, נתבקשנו להיכנס לאכיפה של בנייה לא חוקית ביהודה ושומרון. יש כוונה להקים יחידה שלנו, בהתחלה של 30 מפקחים. יש לנו מערכת טכנולוגית של זיהוי פלישות מלוויינים וצילומי אוויר, והיא מאפשרת לנו לזהות כל פלישה בתוך שעות ולהגיע אליה במהירות בלי להסתובב בשטח ולאבד זמן. זה נותן לנו כלים משפטיים לטפל בפלישות טריות. בשנתיים־שלוש האחרונות יש גם שיתוף פעולה מעולה עם המשטרה, הנושא הזה קיבל תעדוף. הוכחנו את זה בצפון ובדרום, עד היום לא פעלנו ביהודה ושומרון.

"בדרום יש לנו בעיה קשה עם רשות הבדואים ועם השר שיקלי שעומד בראשה. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים עלייה בהיקף הפלישות לקרקעות. רשות הבדואים לא מצליחה לבצע את תפקידה. יש מספר קטן מאוד של הסדרים מול האוכלוסייה הבדואית. עכשיו גם מונחת הצעה להעלות את שיעור הפיצוי שניתן לפולשים האלה. אנחנו חושבים שצריך לייצר מתווה שיוריד לאפס את הפיצוי למי שפלש לקרקעות. הרבה פעמים אנחנו נתקלים בכך שרשות הבדואים פוגעת במאמצי האכיפה שלנו. היא מנהלת דין ודברים עם פולשים כדי להסדיר בדיעבד את הפלישה ולמנוע את הפינוי. צריך היה לטפל בצורה משמעותית יותר בתביעות הבעלות. יש מאות תביעות בעלות שמונחות לפתחו של בית המשפט ולא מוכרעות. זה מפריע לנו לפתח את אזור הנגב וליישב אותו".

קוינט נשוי ואב לחמישה, בוגר ישיבת ההסדר הר עציון, ובעל תואר ראשון במשפטים וכלכלה מאוניברסיטת בר־אילן, תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה ותואר נוסף במנהל עסקים מאוניברסיטת בר־אילן. בעבר עמד בראש רשות החברות הממשלתיות, ובשנה האחרונה שימש שוב ממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות, עד שמונה מנהל קבוע, במקביל לתפקידו ברמ"י. קוינט מסיים את תפקידו בסוף השנה הנוכחית, ושמו עלה כמועמד ליו"ר רשות שדות התעופה וגם כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אך הוא מסרב לאשר כי אכן קיבל את ההצעות הללו.

לאן תמשיך אחרי התפקיד ברשות מקרקעי ישראל?

"קיבלתי כמה הצעות במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. אני מניח שאמשיך לפתור בעיות ולטפל בפרויקטים מורכבים, בין אם זה יהיה במגזר הציבורי ובין אם בפרטי".

***

מהרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב נמסר:

"לצערנו, מנכ"ל רמ"י נסמך על מקורות מידע לא אמינים שאינם משקפים את תמונת ההסדרה והאכיפה כפי שהן מתקיימות בשנתיים האחרונות. בתוך כלל עבודת הרשות להובלת תכנון ופיתוח של עשרות פרויקטים, בוצעו פינויים של עשרות רבות של מקבצים לא חוקיים במסגרת 'תוכנית המיקודים'. פינויים אלה התאפשרו אך ורק בזכות עבודת הרשות. נשמח להציג למנכ"ל רמ"י, אם יואיל להיפגש איתנו, את ההצלחות והאתגרים על מנת לרתום גם את רמ"י להגיע לשיתוף פעולה עם רשות הבדואים ועם כלל גופי המדינה, לטובת הצלחת המשימה והנגב כולו".