חלקו של בג"ץ בחוסר שילוב החרדים בלימודים גבוהים

איך בג"ץ עיכב את התהליך במשך חצי עשור

תוכן השמע עדיין בהכנה...

הפגנת חרדים בירושלים. | אורן בן חקון

הפגנת חרדים בירושלים. | צילום: אורן בן חקון

אחת הביקורות נגד המועצה להשכלה גבוהה של דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר, עסקה בכישלון לעמוד ביעדי שילוב חרדים באקדמיה. בשנת הלימוד תשע"א (2011) היו כ־5,500 סטודנטים חרדים, ונקבע יעד של הגדלתם ל־14,500 עד שנת 2016. בפועל, זה לא קרה עד שנת 2021, אז היו אמורים כבר להגיע ליעד של 19 אלף סטודנטים חרדים – יעד שלא הושג עד היום. בתגובתה הודתה המל"ג שלא הצליחה לעמוד ביעדים שקבעה לעצמה, אבל אחת הסיבות שמנתה מכעיסה במיוחד.

כפי שחלק מהקוראים ודאי זוכרים, בשנים 2017־2021 התקיים דיון בבג"ץ בדבר מדיניות שילוב חרדים באקדמיה, בטענה שההפרדה המגדרית פוגעת בערך השוויון. וכאן מגיע אחד ההסברים של מל"ג לחוסר העמידה ביעדים: "בעת שהעתירה לבג"ץ הייתה תלויה ועומדת ונוכח הצו על תנאי שהוצא במסגרתה, נהגה המל"ג בזהירות יתרה בכל הנוגע להקמת מסגרות חדשות לחרדים. כמו כן, עקרונות פעולה שנקבעו במדיניות הרב־שנתית, כדוגמת פתיחת כיתות נפרדות לאוכלוסייה החרדית בשולי הקמפוסים, הוקפאו ובהמשך אף בוטלו. לקיום ההליך בבג"ץ ולחוסר הוודאות בנוגע ליכולת להרחיב את המסגרות הייעודיות לחרדים היו ככל הנראה השפעה על הגידול במספר הסטודנטים בוגרי החינוך החרדי בשנים אלו".

הפגנת חרדים. | יונתן זינדל, פלאש 90

הפגנת חרדים. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ובהמשך: "החל מקבלת פסק הדין בבג"ץ ביולי 2021 אישרה המל"ג הגשת 29 תוכניות לימוד ייעודיות חדשות, וכן פתיחת 4 מח"רים (מסגרות חרדיות) משותפים בפריפריה, אשר צפויים לכלול כ־40 תוכניות ייעודיות חדשות נוספות". כל זה עוכב במשך חמש שנים, עקב הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת "צו על תנאי" שיכולה להיגרר שנים. בהתחשב בסוגיה הקריטית של שילוב חרדים בעבודה, ההתנהלות הזאת פשוט משדרת זילות.

הכי מעניין

סיפרנו כאן בעבר גם על סגירתה של תוכנית "משפיעים" להכשרת חרדים לשירות המדינה. התקבלו אליה 50 חרדים וחרדיות, בשוויון מספרי, והוחלט שקבוצת הגברים תוכשר קודם, ואחריה קבוצת הנשים. שדולת הנשים עתרה, דינה זילבר התערבה, ויוזמי התוכנית קיבלו דרישה להפוך את התוכנית למעורבת או לקיים הרצאות משותפות לשני המינים. התוצאה: הצוערים נטשו, הצוות פוטר והתוכנית נסגרה.

בשנה וחצי האחרונות הציבור הישראלי שינה מעט את טעמו. הוא כבר לא מוכן לדיל שבמסגרתו יוותרו לחרדים על השירות הצבאי ובלבד שילכו לעבוד. הציבור רוצה את כל החבילה: שוויון בנטל הצבאי, ודאגה לעתידה הכלכלי של ישראל 2065, שבה צפוי הציבור החרדי למנות כשליש מהאזרחים. למען שתי המטרות, אנו נשבעים לחרדים שאין לנו שום כוונה לשנות אותם ואת אורחות חייהם, רק שישתלבו. הגיע הזמן שבג"ץ יצטרף בקול ברור לקריאה הזאת.