כמעט 12 שנה אחרי שאחד מאסונות הזיהום החמורים בישראל צבע חלקים משמורת עברונה בשחור, מתחיל כעת אחד השלבים המורכבים ביותר בניסיון להשיב אותה למצבה הקודם: פינוי של כ־30 אלף טון קרקע שספגה נפט גולמי.
בדצמבר 2014 קרס צינור הנפט של קצא"א בקו אילת־אשקלון, שכיום נקרא קו אירופה־אסיה. כ־5,000 מ"ק נפט גולמי זרמו אל השמורה שבערבה הדרומית, עברו בערוצי נחלים לאורך כשבעה קילומטרים ופגעו בשטח של כ־144 דונם.
מיד לאחר האסון נשאבו מצבורי נפט ופונו פירות שיטה שנחשפו לזיהום, כדי למנוע מבעלי החיים לאכול אותם. אבל חלק מהנפט כבר חדר עמוק לתוך הקרקע, והפגיעה נותרה גם שנים לאחר מכן.
הכי מעניין
כעת, לאחר שניסיון לפרק את הזיהום באמצעים ביולוגיים לא השיג את התוצאות שקיוו להן, עוברים ברשות הטבע והגנים לפתרון פיזי: להוציא את הקרקע המזוהמת עצמה.
עוד כתבות בנושא
זיהום הנפט הגדול בעברונה | צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים
כשהקרקע מפסיקה לספוג מים
עברונה אינה עוד שטח מדברי פתוח. לדברי ד"ר ניצן שגב, אקולוגית הערבה ברשות הטבע והגנים, מדובר בבית גידול רגיש בשולי מלחה, שבו הקרקע מלוחה מאוד ורק מינים מסוימים מצליחים להתקיים.
בלב השמורה צומחים מאות עצי שיטה, בעיקר שיטה סלילנית ושיטה סוככנית, שסביבם מתקיימת מערכת אקולוגית שלמה. בשמורה חי גם עדר של כ־200 צבאי נגב, לצד חרקים ובעלי חיים נוספים.
אלא שהנפט לא רק הרעיל את הקרקע. עם הזמן נוצרה בחלקים ממנה שכבה קשה ואטומה, שמתפקדת כמעט כמו אספלט.
בקרקע מדברית בריאה, מי הגשמים והשיטפונות מחלחלים פנימה ומאפשרים לצמחייה להתחדש. בשטח המזוהם, לעומת זאת, המים מתקשים לחדור לקרקע וזורמים במהירות הלאה.
מחקרים וניטור שנערכו בשמורה מצאו, לפי רשות הטבע והגנים, כי הנפט פוגע ביכולת של צמחים לנבוט ולהצמיח שורשים גם בריכוזים נמוכים. ברשות מצביעים גם על שרידי נפט מדליפה קודמת באזור, משנת 1975, שעדיין נמצאים בשטח.
"לא היה כזה פרויקט שיקום של נפט שזורם בשמורת טבע ובמדבר צחיח־קיצון", אומרת ד"ר שגב. "אנחנו מקווים כי קילוף הקרקע יאפשר לשמורה להתאושש מהנזק הכבד שנגרם לה".
עבודות שיקום עבורנה | צילום: ניצן שגב רשות הטבע והגנים
החיידקים לא הספיקו
לפני שהוחלט להכניס כלי עבודה לשטח נעשה ניסיון לטפל בזיהום באמצעים פיזיקליים־ביולוגיים.
במסגרת הפיילוט הוזנו לקרקע, באמצעות מערכת השקיה, חיידקים שמסוגלים לפרק את שרשראות הפחמן שבנפט. בניסוי ראשוני על שטח של דונם אחד נרשמה ירידה של יותר מ־70 אחוז בריכוז הזיהום.
אלא שכאשר השיטה הורחבה לשטח הגדול והלא אחיד של השמורה, התוצאות היו חלשות יותר: לפי הרשות, הירידה בכמות הנפט הייתה נמוכה מ־50 אחוז.
בשלב הזה התקבלה ההחלטה לעבור לתוכנית חלופית – הסרה ממשית של הקרקע המזוהמת.
עוד כתבות בנושא
תמונות מזיהום הנפט הגדול בעברונה | צילום: רועי טלבי
לקלף 40 סנטימטרים – בלי לפגוע בעץ
העבודה המתבצעת כעת עדינה בהרבה מכפי שהמונח "פינוי 30 אלף טון אדמה" עשוי להישמע.
כלי צמ"ה ומחפרונים קטנים נעים בין עצי השיטה ובתוך הערוצים. תחילה מסירים את שכבת הקרקע הנקייה שמעל הזיהום ושומרים אותה בצד. לאחר מכן מגרדים את השכבה המזוהמת, בעומק של כ־20 עד 40 סנטימטרים, ומפנים אותה לאתר מורשה של המשרד להגנת הסביבה.
בסיום מוחזרת הקרקע הנקייה למקומה. העבודה נעשית תוך ניסיון להימנע מפגיעה בשורשי השיטים ולשמור ככל האפשר על צורתם המקורית של ערוצי הנחלים. במקביל נערך מחקר הידרוגיאומורפולוגי שנועד לוודא שהשינויים בשטח לא יפגעו באופן שבו המים זורמים בעת שיטפון.
עד כה, לפי רשות הטבע והגנים, נוקו כעשרה דונמים מתוך 144 הדונמים שנפגעו, והעבודות צפויות להימשך עוד כמה חודשים.
אחרי כל הכלים הכבדים, החפירה והפינוי, השלב האחרון אמור להיעשות דווקא בלי התערבות אנושית.
ברשות החליטו שלא להביא קרקע חדשה מבחוץ. התקווה היא שלאחר שהנפט יסולק ותוואי השטח יוסדר, הגשמים והשיטפונות יחזרו לנוע בערוצים, לחלחל אל הקרקע ולהביא איתם סחף טבעי שימלא בהדרגה את המקומות שמהם הוצאה האדמה.
הבוקר שאחרי הדליפה | צילום: צילום - ניצן שגב, רשות הטבע והגנים
"ברגע שאתה מוציא את הרעל, אתה מחזיר את המצב לקדמותו, הכי קרוב שיש", אומר שחר ישכרוב, ממונה תשתיות במחוז דרום ברשות הטבע והגנים ומנהל פרויקט השיקום. "אנחנו מסדירים את השטח והטופוגרפיה בשביל שהמים יחזרו לזרום".
התקווה הגדולה מופנית עכשיו לחורף הקרוב: שהשיטפונות ימצאו מחדש את מסלולם, שהמים יחזרו להיספג באדמה, ושהצמחייה תתחיל לעשות את מה שלא הצליחה לעשות במשך שנים – לצמוח שוב.
מאחורי הפרויקט עומד גם הליך משפטי ממושך שהסתיים בפיצויים של יותר מ־100 מיליון שקל מקצא"א, מהם כ־20 מיליון שקל שהופנו ישירות לרשות הטבע והגנים לצורך שיקום השמורה.
אחרי 12 שנה של מחקרים, ניסויים וניסיונות לנקות את הנפט, השלב הנוכחי נשען בסופו של דבר על רעיון פשוט: להסיר מהמדבר את מה שלא שייך אליו – ואז לתת למדבר הזדמנות לתקן את עצמו.
עוד כתבות בנושא
