צה"ל מקים שני גדודי חי"ר חדשים בחטיבות גולני והנח"ל, שיוגדרו גדודי חשיפה־תקיפה ויתמחו בהפעלת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים בשדה הקרב. הרמטכ"ל סיכם השבוע על הקמת גדוד "אלון" (11) בחטיבת גולני וגדוד "נופך" (935) בחטיבת הנח"ל, כחלק מעבודת מטה להרחבת סדר הכוחות של זרוע היבשה, בהובלת זרוע היבשה ואגף כוח האדם.
בצה"ל מגדירים את הגדודים החדשים כמכפיל כוח, שנועד לחזק את יכולות הכוחות הלוחמים בשטח ולשפר את ניצול כוח האדם הלוחם בהתאם לצרכים המבצעיים המשתנים. הגדודים יתמחו בהפעלת רחפנים, מערכות רובוטיות, אמצעי תצפית וחוזי, אמצעי לחימה מתקדמים וחימוש מונחה מדויק, במטרה לשפר את יכולות איתור האויב ותקיפתו.
חיילי גולני נושאים תפילה לפני הכניסה ללחימה בלבנון, בחודש מרץ | צילום: דובר צה"ל
לשני הגדודים כבר מונו מפקדים: רס"ן מתן יוסף, סגן מפקד סיירת גולני שנפצע קשה במהלך המלחמה, יפקד על גדוד "אלון"; ועמית חרן, ששימש סגן מפקד סיירת הנח"ל, יפקד על גדוד "נופך".
הכי מעניין
הרעיון מאחורי הקמת הגדודים הוא לרכז במסגרת צבאית ייעודית יכולות טכנולוגיות ומבצעיות שיסייעו לכוחות המתמרנים לאתר את האויב ולתקוף אותו בזמן אמת. באמצעות רחפנים, רובוטים ואמצעים נוספים יוכלו הכוחות לזהות מחבלים, מארבים, פירי מנהרות ועמדות ירי, לחשוף איומים לפני כניסת הלוחמים לשטח ולסגור מעגלי אש במהירות.
במקום שכל גדוד חי"ר יידרש לפתח ולהפעיל בעצמו את כלל היכולות הללו, הגדודים החדשים אמורים לרכז את הידע, האמצעים והמפעילים ולהעמיד אותם לרשות הכוחות בשטח. כך מבקש צה"ל להתאים את מבנה הכוח היבשתי לשדה קרב שבו היכולת לראות את האויב, לאתר אותו ולפגוע בו מרחוק הופכת לחלק מרכזי מהתמרון.
פעילות כוחות צה"ל ביהודה ושומרון | צילום: דובר צה"ל
אלא שמאחורי ההכרזה על הקמת הגדודים נותרו כמה שאלות מהותיות שטרם זכו למענה. בצה"ל מדגישים כי הגדודים עדיין נמצאים בתהליך הקמה, וכי לא כל פרטי המהלך סוכמו. המידע המלא יועבר למשרתים רק לאחר השלמת עבודת המטה.
השאלה הראשונה נוגעת למבנה המבצעי של הגדודים ולתפקידם המדויק בלחימה. בתחילת הדרך נשקלה בצה"ל אפשרות לארגן מחדש את בסיסי ההכשרה ולהגדיר את מסגרות האימון המתקדם כגדודים אופרטיביים, שיוכלו לפעול במקרה הצורך. זאת בדומה למהלכים המתבצעים בתקופה זו גם בחיל השריון ובהנדסה הקרבית. אולם כעת נראה כי לא זה הכיוון שנבחר.
עם זאת, עדיין לא ברור אם הגדודים החדשים יהיו גדודים מתמרנים לכל דבר, או שישמשו בעיקר מסגרת להכשרה ולהפעלה של פלוגות חשיפה ותקיפה (פחת"קים), שיוצמדו לכוחות הלוחמים ויספקו להם יכולות טכנולוגיות ואמצעי תקיפה, כפי שנעשה גם כיום.
ההבדל אינו סמנטי. הוא נוגע להיקף כוח האדם שיידרש להקמת היחידות, לאופן הפעלתן בשטח ולתרומה המבצעית שלהן לחטיבות. גם היקף המעטפת המנהלתית הנדרשת משתנה בהתאם לסוג המסגרת שתוקם.
הצוערים בקורס הקצינים הראשון של חטיבת החשמונאים | צילום: דובר צה"ל
השאלה השנייה, והמרכזית לא פחות, היא מאין יגיעו החיילים שיאיישו את הגדודים החדשים. צה"ל מתמודד כבר כיום עם מחסור בכוח אדם לוחם, על רקע היקף גדל של משימות מבצעיות, שחיקת מערך המילואים והיעדר התקדמות בחקיקת חוק הגיוס. בתנאים האלה, הקמת שני גדודים נוספים מחייבת תשובה ברורה: האם מדובר בתוספת אמיתית של תקנים וכוח אדם, או בהעברת לוחמים מגדודים ומיחידות קיימות, שגם כך מתקשים לעמוד בעומס המשימות?
אם מדובר באפשרות השנייה, הרחבת סדר הכוחות על הנייר, מבלי להגדיל בפועל את מספר הלוחמים, עלולה לבוא על חשבון הכשירות והזמינות של יחידות אחרות. גם אם הטכנולוגיה החדשה תאפשר לכוח קטן יותר להשיג תוצאות מבצעיות טובות יותר, היא אינה מחליפה את הצורך בלוחמים שיאיישו את היחידות ויפעלו בשטח.
חייל בלבנון | צילום: דובר צה''ל
אם המודל החדש של גדודי החשיפה והתקיפה יוכיח את עצמו, ייתכן שהוא יורחב בהמשך גם לחטיבות חי"ר נוספות. בכל מקרה, מדובר בצעד נוסף במגמה של חיזוק יכולות החשיפה והתקיפה בכוחות היבשה. במקביל, בצה"ל מקימים מחדש בשנה האחרונה גם את הפלוגות המסייעות בחיל השריון, שנים ספורות לאחר שהוחלט לסגור אותן בעקבות הערכה כי המודל לא הצליח.
הקמת הגדודים החדשים משקפת את הניסיון של צה"ל להתאים את כוחות היבשה ללקחי המלחמה ולשינויים בשדה הקרב. אולם כדי לבחון את תרומתם המבצעית, יהיה צורך להבין לא רק אילו יכולות חדשות הם יביאו איתם, אלא גם כיצד יפעלו, ומי יהיו הלוחמים שיאיישו אותם.
עוד כתבות בנושא
