אזכרה עצובה, עתירת חיוכים, התקיימה בעפרה ביום חמישי שעבר. מאות התכנסו באודיטוריום המקומי כדי לספר על זאב ארליך, ז'אבו, חוקר ארץ ישראל, במלאת שנתיים לנפילתו בלבנון. לא רק ידען עצום היה ז'אבו, גם איש מצחיק מאוד. הסרטונים שהוקרנו באירוע הזכירו את שתי הסגולות הללו.
במבואת האודיטוריום הונחו ערימות של הספר החדש "אמת מארץ", מבחר מאמריו של ז'אבו במקור ראשון על פרשות השבוע וההפטרות. בכריכה האחורית נכתב כי "בסיוריו ובמחקריו הוא הוביל רבים, בהם קצינים בכירים בצה"ל, והדביק בהתלהבותו ובאהבת התורה והארץ שפיעמה בו גם את ההולכים אחריו". אחד הקצינים הללו נאם באזכרה. בעבר פיקד על חטיבה אזורית ביו"ש, היום הוא מפקד על חטיבה חשובה לא פחות. מבחינתי, כאחד האנשים הבודדים באולם שטרחו לקרוא כתבת תחקיר טרייה בהארץ על נסיבות נפילתו של ז'אבו, שכני לרחוב משכבר הימים, דברי הקצין השלימו את תמונת האירוע.
ז'אבו | צילום: באדיבות דובר צה"ל
לפי העיתון, החוקר המתנחל מעפרה השתוקק לבקר במצודה צלבנית ליד צור, בלי שום קשר לצרכים המבצעיים של צה"ל בגזרה, והצבא נעתר לו כי לא היה נעים לסרב. בני משפחתו של לוחם גולני גור קהתי ז"ל, שנהרג לצד ז'אבו, משוכנעים שמותו היה לשווא. הם גם מאשימים את צה"ל בטיוח התחקיר הצבאי שלאחר המוות. לאחרונה ירדו מהארץ לכרתים. "אין לי יכולת להישאר", הסבירה האם השכולה. היא לא הייתה מוצאת ניחומים בדברי הקצין הבכיר בעפרה, אבל בזכותם ברור מדוע ראש אכ"א מיהר להכיר בז'אבו כחלל צה"ל, אף שלא התחייל כחוק ביום האסון. זו לא הייתה מחווה למשפחת ארליך, אלא הכרה רשמית מוצדקת בכך שז'אבו, קצין קבע לשעבר, שירת במשך שנים רבות כחייל ללא מדים.
הכי מעניין
הקצין הבכיר ציטט פסקאות נבחרות מתוך מסמך שהגיש למתחקרים הצבאיים. הוא לא עסק בשאלה אם הייתה התרשלות צה"לית בהכנת הסיור במצודה, או מה בדיוק נאמר למשפחת קהתי אחרי האסון. הוא כן הסביר עד כמה הזדקק צה"ל לשירותיו השוטפים של החוקר הידען מעפרה. לא מכל סיור שטח שלו עם מפקדים ולוחמים צמחה תועלת צבאית מיידית, אבל לאורך השנים הצטברה תועלת רבה ליחידות השדה, ”תרומה אדירה וייחודית שלעתים לא ניתן לקבלה מאף מקור אחר בתוך הצבא", כדבריו.
כבר בתור מפקד פלוגה, העיד הקצין על עצמו, "הבנתי את הערך המבצעי הרב שיש בתובנות של ז'אבו, מתוך ניסיונו כמפקד. בסיס הידע שלו שפך אור על מקומות שלולא עומק הידיעה שלו לא הייתי מגיע אליהם לעולם". זו הייתה בוודאי הסיבה להזמנתו לסיור בלבנון על ידי קצין בכיר אחר, לא עיניו השחורות או שפמו המגודל. במשך עשרות שנים נזקק צה"ל למאגרי הידע שלו, ולכן לא היה שום דבר יוצא דופן בסיור ההוא, הסיור האחרון.
אגב, גם לפי תחקיר הארץ היה ז'אבו אורח רצוי מאוד ביחידות השדה. קרוב למאה ושלושים קצינים בכירים התלוו במרוצת השנים לסיוריו בגזרות לחימה שונות או אפילו יזמו אותם. הם לא התנדבו לתת דרור להרפתקנותו, אלא שתו בצמא את ביאוריו. ז'אבו הזכיר להם מה הם עושים שם, לפעמים גם הסביר איך עושים. הוא נתן טעם למלאכתם הקשה. מותו היה תוצאה של מזל רע, כוח עליון, לא של הפקרות. כמו סמל גור קהתי, גם רס"ן במיל' זאב ארליך נפל על משמרתו.
עוד כתבות בנושא
