שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, אנשי הביטחון של 11 רשויות מקומיות בעוטף עזה ובנגב המערבי מתריעים על פערים ביטחוניים משמעותיים שטרם הוסדרו, בין היתר בחלוקת האחריות בין גופי הביטחון, בהפעלת מערכות התצפית ובתיאום בין הכוחות בשעת חירום. במכתב דחוף ששיגרו לראשי מערכת הביטחון ב-11 באוקטובר דרשו לקיים דיון ולקבל החלטות מחייבות, אך לטענתם, גם שמונה ימים לאחר מכן לא התקבלה כל התייחסות לפנייתם.
הרמטכ"ל אייל זמיר בוועדת חוץ וביטחון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
המכתב נשלח לשר הביטחון ישראל כ"ץ, לרמטכ"ל רב־אלוף אייל זמיר, למפקד פיקוד הדרום אלוף יניב עשור ולמפקד פיקוד העורף אלוף שי קלפר. על המכתב חתום אסי אלמסי, ממלא מקום ראש המועצה האזורית שדות נגב ויו"ר פורום החירום והביטחון של אשכול נגב מערבי, המאגד את מנהלי אגפי הביטחון והקב"טים של 11 רשויות באזור.
אחת הטענות המרכזיות שמעלים אנשי הביטחון נוגעת לחוסר הבהירות בחלוקת האחריות בין צה"ל, המשטרה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות. לפי המכתב, ישנן רשויות ששטחן מחולק בין כמה מרחבי משטרה, בעוד יישובים אחרים כפופים לנפות שונות של פיקוד העורף ולגורמים צבאיים נוספים. לטענת אנשי הפורום, מצב זה מקשה על העברת מידע, קבלת החלטות והפעלת כוחות בזמן אמת.
הכי מעניין
בעיה נוספת נוגעת למערכות המצלמות והתצפית ביישובי העוטף. במכתב נטען כי צה"ל מקים תשתיות מצלמות במימון ובאחריות הצבא, אך טרם הוסדרו התשתיות וכוח האדם הנדרשים לצפייה בתיעוד, לתחזוקה ולהפעלה השוטפת. במילים אחרות, אנשי הביטחון חוששים כי גם לאחר הקמת המערכות, לא תהיה חלוקת אחריות ברורה שתבטיח את הפעלתן ותקינותן.
בדואים חמושים בנגב | צילום: מתוך הרשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
גם מערכות הקשר מעוררות דאגה. לדברי אנשי הפורום, גופי הביטחון והרשויות המקומיות משתמשים במערכות שונות, שחלקן חופפות ואחרות אינן מסונכרנות. הם דורשים להקים מערך קשר אחוד שיאפשר תקשורת רציפה בין כלל הגורמים, לרבות ערוצי תקשורת חלופיים למקרה של תקלה.
"הרשויות המקומיות בנגב המערבי הן שותפות מלאות באחריות לביטחון התושבים", נכתב בפנייה. "כדי שנוכל למלא את תפקידנו באופן מיטבי, אנו זקוקים למבנה פיקודי ברור, לממשקי עבודה מוסדרים, למערכות טכנולוגיות מתפקדות ולמערכת קשר רציפה, ישירה ואפקטיבית עם כלל גופי הביטחון".
בלה אלכסנדרוב, מנכ"לית אשכול רשויות נגב מערבי, מתחה ביקורת על היעדר המענה לפנייה. לדבריה, שמונה ימים לאחר שליחת המכתב לא התקבלה תשובה מאף אחד מהגורמים שאליהם פנו נציגי הרשויות, ואף לא נוצר עמם קשר לבירור הטענות.
בדואים חמושים בנגב | צילום: מתוך הרשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
"שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, כאשר אנשי הביטחון המקומיים עצמם מצביעים על פערים בחלוקת האחריות, בהפעלת אמצעי הביטחון ובתיאום בין הכוחות, מתעוררת שאלה קשה: כיצד ייתכן שסוגיות יסוד הנוגעות ישירות לביטחון התושבים עדיין ממתינות להסדרה, ומדוע פנייה דחופה של נציגי 11 רשויות מקומיות אינה זוכה אפילו למענה?", תהתה.
גם אריאל פלר, יועץ התקשורת של האשכול, סיפר כי ניסה לפנות לדובר צה"ל, תת־אלוף אפי דפרין, בטלפון ובוואטסאפ, אך לדבריו לא זכה לתגובה.
נציגי הרשויות דורשים כעת לקיים דיון דחוף בהשתתפות משרד ראש הממשלה, צה"ל, המשטרה, פיקוד העורף ונציגי הרשויות המקומיות, ולקבל החלטות מעשיות שיכללו חלוקת אחריות ברורה, לוחות זמנים ומנגנוני דיווח.
עוד כתבות בנושא
