כבר לא רק כוח מסייע: המהפכה של חיל ההנדסה הקרבית

שלוש שנות מלחמה הפכו את חיל ההנדסה לכוח מרכזי בתמרון: ממערך המנהרות בעזה, דרך הגישור בלבנון ועד שינוי פני השטח ביהודה ושומרון. מפקדי ההנדסה מספרים על ההתעצמות, האמצעים החדשים והאתגרים שנותרו

חיילי חיל ההנדסה הקרבית בטקס צבאי | דובר צה''ל

חיילי חיל ההנדסה הקרבית בטקס צבאי | צילום: דובר צה''ל

תוכן השמע עדיין בהכנה...

במשך שנים נתפס חיל ההנדסה הקרבית בעיקר ככוח המסייע לתמרון: פותח צירים, מסיר מכשולים ומאפשר לכוחות השריון והחי"ר להתקדם. שלוש שנות המלחמה שינו את התמונה. המפגש עם מערכי המנהרות של חמאס, תשתיות הטרור בלבנון והצורך להגן על הכוחות מפני מטענים ורחפני תקיפה המחישו עד כמה היכולות ההנדסיות משפיעות על תכנון המבצע ועל תוצאותיו.

השינוי ניכר לא רק בשדה הקרב, אלא גם בבניין הכוח. החיל הרחיב את סדר הכוחות, מקים מסגרות חדשות, משלב אמצעים רובוטיים ומחליף את נגמ"שי הפומ"ה הוותיקים בנמ"רים. במקביל, בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) מעדכן את ההכשרות בהתאם לניסיון המבצעי, במטרה להפוך את הלקחים שנלמדו בקרב לתורת לחימה סדורה.

דחפורי D9 ונגמ"ש של חיל ההנדסה הקרבית בשטח | דובר צה''ל

דחפורי D9 ונגמ"ש של חיל ההנדסה הקרבית בשטח | צילום: דובר צה''ל

"אנחנו נמצאים במקום טוב מאוד", אומר אל"ם י', מפקד ההנדסה של פיקוד הצפון. "הפכנו מחיל שנתפס כמסייע לחיל מוביל, קדמי, שנמצא בתמרון ובקצה המבצעי, ממש מקדימה".

הכי מעניין

אל"ם ז', מפקד ההנדסה של פיקוד הדרום, מסכים עם עמיתו ומדגיש כי השינוי אינו מסתכם בתדמית. "לפני 7 באוקטובר לא היינו באותן עוצמות, לא בסד"כ, לא באמצעים ולא בכשירות. מאז פרוץ המלחמה, היכולות ההנדסיות באו לידי ביטוי בכל הזירות".

הלקחים מהקרבות מגיעים לבסיס ההכשרה

אחד האתגרים המרכזיים הוא לתרגם את הניסיון המבצעי לשיטות פעולה שילוו את החיל גם לאחר שהמלחמה תסתיים. בבית הספר להנדסה צבאית מתקיימות הכשרות היסוד והפיקוד של החיל, לצד הכשרות מקצועיות לכוחות נוספים בצה"ל. בחודשים האחרונים נמצאים במקום בכל רגע נתון כ־3,000 חיילים ואנשי סגל, והתרחבות הפעילות מחייבת להתאים את התשתיות ואת תוכניות הלימוד.

הלמידה נעשית בשני מסלולים: כתיבת לקחים, עדכון תורת הלחימה והטמעת נהלים ותרגולות, ולצדם העברת הניסיון שצברו מפקדים החוזרים מהשטח. אלא שלא כל פתרון שאומץ במהלך הקרבות מתאים בהכרח להפוך לשיטת פעולה קבועה. במפקדת קצין ההנדסה הראשי ובבהל"ץ בוחנים את יעילות הפתרונות והרעיונות העולים מהשטח, ומתאימים אותם בעת הצורך להכשרה סדורה.

הדגש בהכשרות החדשות הוא על האיומים שהפכו מרכזיים במהלך המלחמה: רחפני נפץ ורחפנים מטילי מטענים, תשתיות תת־קרקעיות ולחימה במרחבים בנויים והרוסים. החניכים מתרגלים התמודדות עם רחפנים המדמים תקיפות והטלת מטענים, לומדים להשתמש באמצעי מיגון ומפעילים רחפנים לצורכי הכוח, בין היתר לסריקת מבנים. במקביל, מתעדכנות הכשרות החבלה בעקבות הניסיון בהתמודדות עם מבנים ממולכדים ושילוב של איומים שונים בשטח צפוף והרוס.

רחפנים | AP

רחפנים | צילום: AP

גם הרובוטיקה מקבלת מקום מרכזי יותר. בבהל"ץ הוקם מדור ייעודי להכשרת מפעילים, ובו אמצעים דוגמת הפנדה ופלטפורמות רובוטיות נוספות. המטרה היא להרחיב את האפשרות לבצע משימות הנדסיות מסוכנות בלי לחשוף אליהן לוחמים, באמצעות כלים רובוטיים ודחפורי D9 המופעלים מרחוק. אמצעים אלה משולבים כיום בחוד החנית של כמעט כל פעולה מבצעית.

"אני תמיד אומר שהסיסמה של חיל ההנדסה, 'ראשונים תמיד', כבר אינה רק סיסמה, אלא ציווי מקצועי, חלק מה־DNA של החיל", מציין אל"ם ז'. "חיל ההנדסה הוא מאפשר מבצעי".

הניסיון המבצעי אינו נלמד רק בכיתות. חניכי קורסי הפיקוד בגדוד 614 יוצאים לגזרות הלחימה ונפגשים עם מפקדים בשטח. הגדוד הופעל במהלך המלחמה שבע פעמים וצבר ניסיון מבצעי ישיר. כעת, כאשר היקף התמרון פוחת, נדרש החיל למסד את הקשר בין ההכשרה לפעילות בשטח, כדי שלא יהיה תלוי רק בהפעלה מבצעית הנובעת מצורך מיידי.

התרחבות החיל יוצרת גם עומס על מערך ההכשרה. הקמת גדוד 607 והגידול במספר החיילים מחייבים להרחיב מתקני אימון, מטווחים ותשתיות לאימון בלוחמה בשטח בנוי. מספר מפעילי הציוד המכני ההנדסי המוכשרים בכל מחזור יותר מהוכפל, והיקף הכשרת לוחמי החי"ר בתחום החבלה גדל, לפי נתוני החיל, עד פי שלושה.

במקביל, מתוכננת הרחבה נוספת של סדר הכוחות, ובה הפיכת מסגרת האימון המתקדם בבהל"ץ לגדוד מבצעי מלא, שיופעל לפי הצורך משלב מסוים בהכשרה. החיל נערך גם להקמת גדוד סדיר נוסף.

בתחום הרכב הקרבי המשוריין, במהלך השנה הקרובה צפוי גדוד 605, הגדוד הסדיר האחרון שעדיין מפעיל נגמ"שי פומ"ה, להחליף אותם בנמ"רים חדשים. עם השלמת המהלך, כלל סדר הכוחות הסדיר של החיל צפוי להתבסס על הכלים המתקדמים.

גם כוח האדם מתרחב. במחזור הגיוס האחרון נקלטו ארבע מחלקות של תלמידי ישיבות הסדר, שחלק מרכזי מהכשרתן מתמקד בהפעלת ציוד מכני הנדסי. בפיילוט קודם הוכשרה מחלקת בני ישיבות הסדר להפעלת צמ"ה ושובצה באוגדת עזה, והמחזור הבא צפוי להשתלב בגזרת לבנון. בשלב זה אין תוכניות לשילוב נשים או חרדים בחיל.

לוחמי חיל ההנדסה הקרבית משליכים את כומתותיהם במהלך טקס צבאי | דובר צה''ל

לוחמי חיל ההנדסה הקרבית משליכים את כומתותיהם במהלך טקס צבאי | צילום: דובר צה''ל

מבחינת אל"ם ז', ההשקעה בהרחבת סדר הכוחות בשנה האחרונה כבר מניבה פירות. "להקמת גדוד חדש יש משמעויות רחבות: פיתוח מפקדים ולוחמים, הגדלת מצבת כוח האדם וגם היכולת לתגבר ולחזק גדודי הנדסה במילואים". לדבריו, מדובר בתהליכים ארוכי טווח שאינם מסתיימים בתוך חודשים ספורים, ולכן יש חשיבות להמשכם גם לאחר ירידת עצימות הלחימה.

עזה: המנהרות הפתיעו בהיקפן ובעומקן

ברצועת עזה פגש חיל ההנדסה את אחד האתגרים ההנדסיים המורכבים בתולדותיו: מערך המנהרות של חמאס. היקף התשתיות התת־קרקעיות, מערכי המטענים והביצורים של ארגון הטרור חייבו את הכוחות ללמוד במהירות ולפתח מענים תוך כדי לחימה.

"ממד התת־קרקע לא הפתיע אותנו בעצם קיומו, אבל היקף התשתיות, הכמויות והעומק של מה שהאויב הכין בהחלט הפתיעו", אומר אל"ם ז'. "נדרשנו ללמידה מהירה ולמציאת מענה מבצעי בזמן קצר. התת־קרקע הוא תחום מקצועי שצריך ללמוד ולהעמיק בו כל הזמן".

כלים משוריינים של צה"ל בתנועה בשטח הערבה במהלך תרגיל | דובר צה''ל

האתגר לא הסתכם באיתור מנהרות. הכוחות נדרשו להשמיד מרכזי פיקוד ושליטה, מחסני אמצעי לחימה ובורות שיגור, תוך התמודדות עם מטענים שהוסתרו בקרקע ובמבנים. המשימות חייבו שילוב בין פלסים, לוחמי יחידת יהל"ם, מפעילי ציוד מכני הנדסי ואמצעים רובוטיים, לצד מודיעין ותיאום עם הכוחות המתמרנים.

"אנחנו נמצאים במרוץ למידה מתמשך. אסור לזלזל באויב: הוא לומד אותנו, מנסה להבין את הפעולות שלנו ולפתח להן מענה מבצעי. לכן, אחרי כל פעילות ומשימה, אנחנו לומדים ומתחקרים מה עבד היטב ומה צריך לשפר לקראת המשימה הבאה", אומר מפקד ההנדסה של פיקוד הדרום.

גם כיום העבודה נמשכת, אף שאופי הפעילות ברצועה השתנה. כוחות ההנדסה ממשיכים לפעול נגד תשתיות תת־קרקעיות ובורות שיגור בתחומי הקו הצהוב, במטרה למנוע מחמאס לשקם את יכולותיו. אל"ם ז' אינו מפרט את היקף התשתיות שנותרו, אך אומר כי הפעילות נשענת על שילוב של מודיעין, מידע שנאסף בשטח ותחקירים מבצעיים.

לצד הפגיעה בתשתיות חמאס, עוסקים כוחות ההנדסה בארגון המרחב ובהקמת מוצבים ותשתיות מבצעיות. המטרה היא ליצור שכבת הגנה קדמית לכוחות וליישובי העוטף, שתאפשר לצה"ל לזהות איומים ולהיערך מולם עוד לפני שיגיעו ליישובים.

"המוצבים נמצאים הרבה לפני יישובי העוטף. אם חמאס או גורם עוין אחר יחליט לצאת קדימה, הוא ייתקל בכוחות צה"ל ערוכים ומוכנים הרבה לפני שיגיע ליישוב. גם המאמץ הזה, הקמת המוצבים והתשתיות המבצעיות, הוא קריטי", אומר אל"ם ז'.

כוחות הנדסה קרבית בתרגיל בשטח הערבה | דובר צה''ל

כוחות הנדסה קרבית בתרגיל בשטח הערבה | צילום: דובר צה''ל

לדבריו, המשך ההתעצמות של צה"ל בכלל ושל חיל ההנדסה בפרט חיוני גם לנוכח האפשרות שחמאס ינסה לשקם את כוחו. "בכל מקום שבו אנחנו מזהים ניסיון להפר את ההסכמים, להשתקם או להתעצם, אנחנו פועלים".

לפעילות בחזית היה גם מחיר כבד. מאז 7 באוקטובר 2023 נפלו 91 מאנשי חיל ההנדסה הקרבית, מהם 33 במערך ההנדסה של פיקוד הדרום. "אם לוחמי ומפקדי חיל ההנדסה לא יהיו ראשונים, בין אם באמצעות חוד רובוטי, כוחות עוצמה, פלסים או יהל"ם, חץ התמרון לא יוכל להתקדם", אומר אל"ם ז'.

פיקוד הצפון: גשרים מעל הליטני ומאבק ברחפני הנפץ

בפיקוד הצפון נדרשו כוחות ההנדסה להתמודד עם אתגרים אחרים: תשתיות תת־קרקעיות של חיזבאללה, מכשולים טבעיים והצורך לשמור על רציפות תפקודית במרחב הלחימה שהתרחב משמעותית בדרום לבנון.

לדברי אל"ם י', מפקד ההנדסה של הפיקוד, השינוי המרכזי הוא בחיבור בין היכולות המקצועיות של החיל לצורכי הכוח המתמרן.

"אם אתה שואל אותי מה עושה ענף ההנדסה בפיקוד צפון, אז במשפט אחד: אנחנו אחראים לייצר את הרציפות התפקודית של הפיקוד ולנהל את ארגון המרחב. אלה מילים מקצועיות, אבל בסוף מדובר באיכות החיים הקרבית של הכוחות – פתיחת צירים, מעברים, גישור, מיקוש ותשתיות. כל הדברים האלה הם מכפיל כוח".

רחפן נפץ של חיזבאללה בגבול הצפון | אייל מרגולין, פלאש 90

רחפן נפץ של חיזבאללה בגבול הצפון | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

אחד הביטויים לכך היה השימוש ביכולות הגישור מעל נהר הליטני במהלך הלחימה.

"יכולות הגישור לא נולדו במלחמה. בפיקוד צפון יש גדוד גישור ייעודי, עם מפקדים ולוחמים שכל עיסוקם הוא גישור. לצד זה, בגדודים יש יכולות גישור בהיקפים קטנים יותר. במשך שנים לא נדרשנו להפעיל את היכולות האלה בהיקפים כאלה, ולכן בעיקר התאמנו עליהן", אומר אל"ם י'.

אתגר מורכב לא פחות הוא ההתמודדות עם מנהרות חיזבאללה. בניגוד לתנאים בעזה, בלבנון נדרשו הכוחות לפעול גם בקרקע סלעית, בעומקים ובמרחקים שהקשו על איתור התשתיות ועל השמדתן, וכל זאת כשהמרחב עדיין מאוים מרחפני נפץ.

"החיל עבר השתנות מטורפת. אני אומר את זה גם מתוך ההיכרות שלי עם יהל"ם, שבה שירתתי בעבר. לראות את היחידה עובדת היום זו חוויה מרשימה מאוד", הוא אומר.

"יש פה הישגים משמעותיים בזכות שיתוף פעולה בין אמ"ן, היחידות הטקטיות וכוחות ההנדסה. מדובר באתגר מורכב מאוד, גם בגלל המרחקים וגם בגלל סוג הקרקע. קידוח בסלע אינו דומה לחפירה בקרקע רכה, והתווך התת־קרקעי הוא מרחב לחימה מורכב. כל מנהרה שאנחנו משמידים היא עוד יכולת שחיזבאללה מאבד. העבודה משלבת מודיעין והנדסה, והיא דורשת לילות על גבי לילות, הפעלת כלים ויכולות מיוחדות, ולוחמים שנמצאים חודשים בתוך לבנון".

לצד המאמץ ההתקפי נגד חיזבאללה ומנהרותיו, פיקוד הצפון עוסק בביסוס המרחב ובהקמת מוצבים, בהתאם ללקחים שהופקו מ־7 באוקטובר. המטרה היא לבנות מערך הגנתי המתאים לתוואי השטח, מאפשר לכוחות לסייע זה לזה ומחזק את ההגנה על היישובים.

"אנחנו יודעים היום טוב יותר להתמודד עם איום החדירה באמצעות ביצורים – מכשולים, תעלות, סוללות ומוצבים", אומר אל"ם י'.

לדבריו, התקיים יום למידה פיקודי בהשתתפות קצינים שעסקו בתחקור אירועי 7 באוקטובר, כדי לבחון את הלקחים הנוגעים לארגון המרחב ולבניית המוצבים. עם זאת, ההתאמות עדיין נמשכות.

לוחמי חיל ההנדסה הקרבית | דובר צה"ל

לוחמי חיל ההנדסה הקרבית | צילום: דובר צה"ל

"יש לנו עשרות מוצבים, ולהגיע לכל אחד מהם ולהתאים אותו לוקח זמן. אנחנו לומדים, משפרים ומתקדמים. אני לא אומר שהגענו לציון 100, אבל אנחנו משתפרים מאוד ביחס למה שהיה בעבר".

לצד השינויים בבניין הכוח, אל"ם י' מצביע על פער שטרם נסגר: ההגנה מפני רחפני תקיפה. המלחמה המחישה את יכולתם של רחפנים לשאת ראשי נפץ ולתקוף כוחות ומוצבים, ולכן נדרשים פתרונות המשלבים גילוי, יירוט ומיגון פיזי.

"זה אירוע מאתגר מאוד. נתנו לו מענה, אבל אני לא יכול לומר לך שהמענה שלנו מושלם", הוא מודה. "אנחנו נותנים דגש למיגון פסיבי, בין היתר באמצעות רשתות. המיגון הזה כבר נותן מענה טוב, ויש גם מקרים שבהם רחפנים עם ראשי נפץ נתפסו ברשתות ולא התפוצצו. אנחנו לומדים גם מהניסיון במלחמת רוסיה–אוקראינה, אבל יש עוד הרבה עבודה".

בפיקוד הצפון מונה קצין בדרגת אלוף־משנה לרכז את הטיפול במיגון מפני רחפנים. במקביל נעשים מאמצים לרכוש ציוד, לבצע ניסויים ולשפר את המענה. אל"ם י' מדגיש כי זו אינה בעיה של חיל ההנדסה בלבד, אלא אתגר מערכתי. אם הלחימה עם חיזבאללה תתחדש, הוא אומר, זה יהיה אחד הנושאים הדחופים ביותר לטיפול.

"זה אתגר של כל המערכת הביטחונית. כולם צריכים להפשיל שרוולים ולהתגייס למשימה".

במקביל משלים הפיקוד פרויקטים הנדסיים בסוריה. אחד המרכזיים שבהם הוא "מזרח חדש", הכולל הקמת מכשול ושיפור מרכיבי ההגנה. לדברי אל"ם י', הפרויקט נמצא בשלב מתקדם וצפוי להסתיים במהלך 2027, אם קצב העבודה יישמר. בשבועות האחרונים הושלמה גם בניית המוצבים שתוכננה לשלב הנוכחי, וכעת נערכים הכוחות לתנאי החורף בחרמון וברמת הגולן.

פיקוד המרכז: לשנות את השטח לפני הפיגוע

בפיקוד המרכז פועלים כוחות ההנדסה בזירה שונה מזו שבעזה ובלבנון. המשימות כוללות טיפול בתשתיות טרור, פתיחת צירים, הריסת בתי מחבלים והקמת תשתיות ביטחוניות, אך גם שינוי פני השטח כדי לצמצם מראש את האפשרות לפיגועים.

"עיצוב המרחב תורם לייצוב שלו", קובע אל"ם א', מפקד ההנדסה בפיקוד המרכז. "כדי לייצב את המצב ולצמצם טרור, אנחנו צריכים לארגן את המרחב. במקומות שבהם אנחנו מזהים בעיה מבצעית, אנחנו מנסים לפתור אותה באמצעות שינוי פני השטח. אנחנו עושים את זה גם אחרי אירוע, אבל המטרה היא לעשות את זה לפניו".

הוא מתאר מאות פעולות הנדסיות בשנה, ובהן טיפול בשטחים שולטים, חשיפת שטחים לאורך צירים וטיפול בנקודות תורפה אחרות. לעיתים מדובר בפעולה הנדסית רחבת היקף, ולעיתים בפתרון קטן יותר. המטרה היא לצמצם את הסיכון עוד לפני שהוא מתממש.

חיילי גדוד ההנדסה בלבנון. | דובר צה"ל

חיילי גדוד ההנדסה בלבנון. | צילום: דובר צה"ל

"אני לא יכול לדעת כמה חיי אדם חסכנו באמצעותן, כי אתה לא יודע איזה אירוע לא קרה. אני רק יודע שהייתה בעיה מבצעית, בתצפית, בהגנה על ציר או בקרקע, וטיפלנו בה", הוא אומר.

לדבריו, הניסיון שצבר כמפקד גדוד 614 בפעילות בעזה חיזק אצלו את ההבנה שיש לטפל בבעיות באופן שיטתי ולא להמתין לאירוע. עם זאת, הוא מדגיש כי פיקוד המרכז אינו מוגדר כזירת מלחמה, וכי יש להתחשב גם במאפיינים הייחודיים של הגזרה, ובהם האחריות למרחב שבו חיה אוכלוסייה פלסטינית.

"אני מפרק בעיות לבעיות קטנות. אני לא מחכה שיהיה פיגוע, חס וחלילה, כדי לטפל בבעיה. זה לא אומר שכל בעיה דורשת באגר גדול. לפעמים יש פתרונות שפחות רואים לעין. לפעמים אנחנו מקיימים הידברות עם הצד השני ופותרים את הבעיה בצורה הזאת".

לצד הטיפול באיומים, ההנדסה אחראית גם להקמת תשתיות ביטחוניות הנדרשות להגנת היישובים ולתנועת הכוחות, ובהן מוצבים, תרני תקשורת, צירי חירום וצירים ביטחוניים.

המאמץ קשור גם למדיניות הרחבת ההתיישבות, אך אל"ם א' מדגיש כי סדר העדיפויות המבצעי נקבע בראש ובראשונה לפי הסיכון לחיי אדם.

"למשל חשיפה באזורי צירים, טיפול בשטח ששולט על ציר או פתרון בעיות מבצעיות בקרקע. זה קודם כול, כי זה מציל חיי אדם. אחר כך יש פעולות כמו הריסת בתי מחבלים, שגם אותן אנחנו מבצעים. אנדרטאות? זה חשוב, אבל זה לא הדבר הראשון".

לוחמי צה"ל בפעילות לילית, כפי שנראו דרך אמצעי ראיית לילה | דובר צה''ל

לוחמי צה"ל בפעילות לילית, כפי שנראו דרך אמצעי ראיית לילה | צילום: דובר צה''ל

העומס על הכוחות, הוא מסביר, מחייב לתעדף בין משימות רבות, שחלקן דחופות וחלקן יכולות להמתין.

"יש עומסים אדירים על הכוחות. אין משימה שאני כמפקד ההנדסה בפיקוד המרכז לא מאשר לה את סדרי העדיפויות. אנחנו עובדים שישי ושבת, ביום ובלילה, מביאים כוחות מילואים ומעסיקים קבלנים. אין רגע דל".

הגישה הזאת משקפת את ההבדל בין הזירות: בדרום ובצפון נדרשו כוחות ההנדסה להתמודד עם מערכי אויב ותשתיות שנבנו לקראת מלחמה, ואילו בפיקוד המרכז חלק ניכר מהעבודה הוא טיפול מתמשך בנקודות תורפה, תוך שמירה על חופש הפעולה של צה"ל ועל שגרת החיים במרחב.

"הלקח שאני לוקח איתי הוא להיות באגרסיביות מדויקת כל הזמן. בראש ובראשונה אנחנו מסכלים טרור. אחר כך אנחנו מארגנים את המרחב כדי שלא יהיה טרור, ובמקביל אנחנו בונים ומפתחים את התשתיות שנדרשות להגנה ולשגרת החיים", מסכם אל"ם א'.

המבחן הבא: לשמר את ההתעצמות גם בלי מלחמה

שלושת הפיקודים מתמודדים עם משימות שונות, אך מדבריהם עולה תמונה דומה: חיל ההנדסה הפך לחלק מרכזי יותר בתכנון המבצעי, ויכולותיו נוגעות כיום כמעט בכל שלב של התמרון – מהתמודדות עם מכשולים ותשתיות תת־קרקעיות ועד מיגון הכוחות וארגון המרחב.

האתגר כעת הוא להפוך את השינוי שנוצר במהלך המלחמה ליכולת קבועה. לשם כך נדרשים לא רק אמצעים חדשים, אלא גם כוח אדם מיומן, תשתיות הכשרה, מפקדים מנוסים ומנגנון למידה שימשיך לפעול גם בתקופות שבהן היקף הלחימה פוחת.

לוחמי חיל ההנדסה הקרבית | דובר צה"ל

לוחמי חיל ההנדסה הקרבית | צילום: דובר צה"ל

אל"ם ז' מדגיש כי רכישת אמצעים כמו דחפורים אינה מספיקה: "צריך גם מפקדים ולוחמים שיוכלו להפעיל אותם". אל"ם י' מצביע על הצורך לנצל את תקופות ההפוגה כדי לשפר את המוכנות, במיוחד מול איומים כמו רחפני תקיפה. אל"ם א', מצדו, מדגיש את חשיבות הטיפול המוקדם בנקודות תורפה, לפני שהן הופכות לאירוע מבצעי.

המשותף לשלושתם הוא ההבנה שהלקחים שנלמדו בשדה הקרב אינם יכולים להישאר בגדר ניסיון אישי של מפקדים או פתרונות שנולדו מתוך אילוצי הלחימה. הם צריכים להפוך לתורת לחימה, להכשרה וליכולות שיישארו בידי החיל גם בעימות הבא.

זו המשימה שמונחת כעת לפתחו של חיל ההנדסה הקרבית: לשמר את תנופת השינוי, בלי להסתפק בהישגים שכבר הושגו.

עוד כתבות בנושא

ח' בחשון ה׳תשפ"ז19.10.2026 | 12:11

עודכן ב