"כפר שיעי" בלב הערבה: המהפך של חיל ההנדסה הקרבית

במשך שנים נחשב חיל ההנדסה הקרבית לאחד שנמצא בחזית כל הזמן, מוביל את הכוחות ומבצע משימות איכותיות - ובמקביל מקום נטול זוהר וללא יחסי ציבור, עד שהתחיל התמרון והראה את כוחם של ה"מוהנדסים" בפתיחת צירים, בפעילות הנדסית ובהשמדת מבנים. כעת, המוטיבציה בשיאה עם הגדלת הגיוסים לחיל והקמת גדוד חדש.

כחלק מהרצון להתרחב ולשפר את ההכשרות, בנו בחיל ההנדסה הקרבית בשנה האחרונה מתקן גדול במיוחד, המדמה כפר שיעי, לתרגול לחימה בשטח בנוי, שנפתח לפני כחודש וזכה לשם מיוחד: "כפר כילא", על שם הכפר הלבנוני שנמצא מצפון למטולה, ששימש כתשתית טרור של חיזבאללה והושמד במהלך מבצע "חיצי הצפון".

המתקן החדש, הממוקם למרגלות מצוק בערבה, נבנה במשך כשנה ונחנך עוד לפני שצה"ל השמיד את כפר כילא האמיתי. הוא משלב תשתיות תת-קרקעיות, מתחמי מכולות לתרגילים יבשים ומתחמי עץ ללחימה רטובה, ומאפשר אימונים מגוונים - מתרגילי פרט ועד תרגילים גדודיים, רגליים ורק"מ, כולל חבלה וירי.

"הלחימה בשנתיים האחרונות, בצפון ובדרום, לקחה אותנו לשטחים בנויים - קסבאות, כפרים צפופים, הריסות ותשתיות טרור מעל ומתחת לקרקע", מסביר אל"מ ע', מפקד בית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ), ששימש עד לפני מספר שבועות כקצין ההנדסה של פיקוד צפון. "המתקן הזה מאפשר דימוי מלא של שדה הקרב, ללא הסכנה המוחשית".

המתקן, לדבריו, נועד לענות על הצורך בהכשרה מקצועית המדמה את זירות הלחימה. "דרך בית הספר עוברים חיילים ומפקדים, חלקם עם ניסיון מבצעי ואחרים טרם נחשפו ללחימה בשדה הקרב. אנחנו רוצים לעשות יישור קו מקצועי, לתרגל בצורה הכי מציאותית שאפשר". הוא מוסיף כי המתקן מעניק עצמאות להכשרות בהל"צ, בניגוד למתקנים אחרים בצה"ל. "אני מכיר את כל המתקנים בארץ, ואין הרבה כאלה - בטח לא בבתי ספר".

אל"מ ע', התגייס לחיל ההנדסה הקרבית ועבר מסלול מלא בגדוד 605, מחייל ועד מג"ד, דרך תפקידים ביחידת יהל"ם. כמי שאחראי על הכשרתם של לוחמי החיל העתידיים, המפקדים וגם הקצינים, משימות הליבה של לוחם ההנדסה הקרבית לא השתנו: "אנחנו מלמדים איך לאפשר תמרון, להתגבר על מכשולים, להשמיד תשתיות, למגן ולבצר - זה נשאר כפי שגדלתי עליו". עם זאת, הוא מציין כי המלחמה והחיכוך המבצעי הביאו ללמידה משמעותית, עם דגש גובר על לחימה בשטח בנוי, במיוחד במתאר הצפוני הכפרי והפתוח. "החיכוך בלבנון ובעזה הוביל אותנו לתת יותר דגש לכפרים, ולכן הקמנו את המתקן הזה".

חיל ההנדסה הקרבית התרחב משמעותית במהלך המלחמה: הגיוסים גדלו, נפתחו פלוגות טירונים והוקם גדוד 607. אל"מ ע' מתרשם מהמוטיבציה הגבוהה של המתגייסים והצוערים: "הקמת הגדוד הנוסף היא ביטוי למרכזיות של החיל בתמרון ובמלחמה. המקום גדל, לא דורך במקום, וזה מביא עוד תשתיות ועשייה", אומר ע' ומציין כי למרות האבדות הכבדות, הוא לא מזהה פגיעה במוטיבציה: "נהפוך הוא, זה רק מחדד אותנו להיות יותר מקצועיים, להכשיר בצורה יותר מדויקת, להפיק לקחים מכל אירוע. אנחנו עושים את זה בצורה מאוד שיטתית, וכל אירוע שקורה בעזה - אנחנו קוראים את התחקירים שלו, לומדים ומטמיעים אותם בהכשרה. המלחמה בהיבט הזה יצרה מנגנונים מאוד הדוקים וטובים של למידה בטווח זמן קצר".

למרות שהכשרות הליבה לא עברו שינוי משמעותי, המלחמה כן שינתה את סדרי העדיפויות בחיל והיחס אליהן. "עולמות המיקוש הקלאסי ירדו לטובת הלחימה בשטח בנוי ותת-הקרקע", מסביר אל"מ ע'. "המכשול המורכב מסוריה הוא נחלת העבר. אנחנו מתמקדים בשדה הקרב המודרני ועכשיו זה באמת רק לשחק עם המינונים על מה יותר ומה פחות". לדבריו, שדה הקרב המודרני כולל פיתוחים ברובוטיקה כבדה וקלה, רחפנים ואמל"ח מתקדם. "אנחנו רצים חזק על רובוטיקה, שתאפשר פעולה מרחוק. זה יהיה פקטור משמעותי בשנתיים הקרובות".

המלחמה הארוכה גם הובילה לתהליך הפוך: במקום ניסויים ואימונים שקודמים לשדה הקרב, כלים ותורות לחימה נבחנו קודם בלחימה ורק לאחר מכן הוטמעו בהכשרות, ויש לכך לא מעט דוגמאות – כלים רובוטיים שהוכנסו ללחימה ביוזמות מקומיות, רחפנים ואלתורים בשטח שהתגלו כיעילים מאוד. "זה שמר אותנו רלוונטיים, לא נוצר בית ספר ארכאי שמדבר שפה אחת ושטח שמדבר שפה אחרת", הוא אומר. "אם יש 'פנדות' (כלי D9 המופעל מרחוק, י"א) בשדה הקרב, יש 'פנדות' בבהל"צ. אני מוודא שאם יש אמל"ח שנכנס בצורה משמעותית ואמור בעתיד להיות בתפוצה רחבה, אז הוא צריך להיות כאן בהכשרות ולקבל ביטוי עם בניית גרעיני הדרכה, תפיסות מבצעיות ועוד".

אל"מ ע', ששירת כמג"ד 605, מתייחס לאסון הפומ"ה בה נהרגו שבעה מלוחמי הגדוד, בו נטען כי הכלי המיושן תרם לפגיעה. "האירוע בתחקיר, ואני לא יכול להתייחס לפרטים. גדוד 607, שנמצא בהקמה, קיבל נמ"רות כי זה הרק"מ הזמין. כמי שעשרים ומשהו שנה היה על גבי פומ"ה - זה כלי אמין וטוב שלא נופל משום כלי אחר בשדה הקרב. יש כוונה שגדוד 605 יעבור לנמ"רות בשנים הקרובות. זה בניין הכוח, ולשם הולכים חד משמעית. נחליט לגבי מה לעשות עם הפומות, שכנראה יעבור לגדודי המילואים, ושם נשאל את אותן שאלות כמו פה".

אל"מ ע' מסכם בשאיפה להכין את החיל לכל החזיתות: "המלחמה לימדה אותנו שצריך להיות ערוכים לצפון ולדרום, ברמת מקצועיות גבוהה. אנחנו מפתחים את המערך בכמויות ובאיכות, בסדיר ובמילואים, עם דגש על טכנולוגיה מתקדמת. המטרה היא להישאר רלוונטיים לשדה הקרב המודרני".