שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה את צה"ל להיערך לתרחיש שבו כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית וארגון "התנזים" (המזוהה עם פת"ח) יפנו את נשקם נגד אזרחי ישראל וכוחות צה"ל ביהודה ושומרון – מהלך שיוביל למתקפה ישראלית רחבת-היקף. כך אמר כ"ץ לשרים בישיבת הממשלה השבועית בשבוע שעבר.
עוד כתבות בנושא
"במקרה כזה, תוכרז מלחמה נגד הרשות הפלסטינית, וצה"ל יפתח במתקפה כוללת בהתאם לתוכנית מפורטת שגובשה ואושרה על ידי ראש הממשלה נתניהו ועל ידי", אמר כ"ץ, והוסיף כי המערכה "תהיה קצרה ועוצמתית" ותתבסס על המודל של המערכות בעזה ובלבנון.
שלום ארבל, בכיר לשעבר בשב"כ – אשר שירת בארגון בין השנים 1988 ל-2013 בתפקידים הקשורים לגיוס והפעלה של מודיעין אנושי (יומינט), ולפני כן כרב-סרן במילואים בצה"ל בגזרות לבנון, עזה ויהודה ושומרון – אמר כי ההנחיה של כ"ץ "הייתה צריכה להינתן מזמן", וכי האיום הולך ונבנה מזה "שנה, שנתיים, שלוש שנים לפחות".
הכי מעניין
עוד על צבא הרש"פ
הפרה ישירה של הסכמי אוסלו
ארבל הצביע על היקף ההתעצמות של כוחות הביטחון הפלסטיניים. "מדובר בצמיחה, בגיוס ובהתעצמות משמעותית נוספת של חיילים ושוטרים פלסטינים ביהודה ושומרון, עד כדי כך שלמיטב הבנתי המספרים מגיעים ל-60,000 עד 70,000 איש", הוא אמר.
ארבל תיאר נתון זה כהפרה ישירה של הסכמי אוסלו: "להערכתי, המגבלה שם עמדה על כ-20,000 שוטרים עם חימוש ספציפי מאוד – אלו בערך המספרים – ואני סבור שישראל ניצבת כאן בפני בעיה גדולה מאוד".
הקצין לשעבר בשב"כ ציין כי אינו סבור שהרש"פ מתכננת מתקפה מיידית, אך הוא חושד כי ישנה תוכנית מגירה חשאית בדרגי ההנהגה לקראת אירוע מכונן שעלול להצית את המצב. "אני אישית לא חושב שהרשות הפלסטינית נערכת בטווח הקצר לבניית כוח שנועד להילחם בישראל באופן מיידי", אמר ארבל. "אני סבור שקיימת מחשבה – לא גלויה אלא חשאית וסודית ביותר, נקרא לזה כך, ורק בדרג ההנהגה – להכין כוחות בהיקף כזה למקרה של אירוע משמעותי".
מחבלי חמאס תוקפים את גדר הרצועה, ארכיון | צילום: גטי אימג'ס
ארבל ציין תרחישים דוגמת מבצע "שומר החומות" ב-2021 או האינתיפאדה השנייה שיפרצו בעקבות "התנהלות אינטנסיבית כלשהי מצד ישראל, או תקלה מבצעית שתוביל להרג פלסטינים. הלקח מ-7 באוקטובר הוא שאין צורך במודיעין על כל דבר ועניין".
"ראינו אימונים של חמאס בצד השני, שכללו דיבורים על רצח יהודים ותרגול ירי לעבר מבני-דמה הנושאים דגלי ישראל ובובות המייצגות יהודים; לא היינו זקוקים לאזהרה מוקדמת כדי לדעת שחמאס יתקוף אותנו יום אחד", הוא אמר. "באותו אופן, אינני זקוק לאזהרה כדי להבין ש-60 עד 70 אלף השוטרים החמושים עלולים, ביום שבו יתרחש אירוע כלשהו, לפנות נגדנו ולתקוף אותנו. זהו עניין הדורש טיפול כבר היום".
עוד כתבות בנושא
ארבל קרא להציב אולטימטום הדורש מהרשות הפלסטינית להתפרק מנשקה ולהעמידו על הכמות שנקבעה בהסכמי אוסלו – "גם תחת איום" – ולנקוט סנקציות משפטיות ומבצעיות נגד כל מי שמחזיק בנשק ללא היתר.
באשר לתיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית, ארבל הביע התנגדות נחרצת. "כולם ארגוני טרור; פת"ח אינו טוב יותר מחמאס", אמר הבכיר, כשהוא מזכיר כיצד נהג יאסר ערפאת לעצור את פעילי חמאס לזמן קצר תחת מה שכינה "מעצר הגנתי", בטרם שחרר אותם לחופשי. "אין מקום לתיאום ביטחוני עם אויב. זה לא מתקבל על הדעת. זה הגיוני באותה מידה כמו תיאום ביטחוני עם איראן", אמר ארבל.
"חמאס חזק ומתחזק"
סא"ל (במיל') עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון של צה"ל וקצין מודיעין לשעבר בחיל הים, הצביע על דחיית הבחירות החוזרת ונשנית מצד הנשיא אבו מאזן והתמוטטות תדמיתה הציבורית של הרשות הפלסטינית כגורמי יסוד מרכזיים.
"חמאס חזק ומתחזק, ולפי כל סקר דעת קהל שנערך – הן במהלך המלחמה והן כעת, כולל סקרים פלסטיניים – חמאס תופס את המקום הראשון בקלות יחסית", אמר יגור, כשהוא מתאר את המוניטין של הרש"פ בקרב הציבור הפלסטיני ככזה המאופיין ב"שחיתות עמוקה מאוד" ובקיפאון.
עוד כתבות בנושא
יגור ציין כי הפלסטינים אינם מקבלים עוד את הנרטיב של הרש"פ, למרות המימון הזר הנרחב שקיבלה. "הפלסטינים הם אחת הקבוצות שקיבלו כסף רב לאורך השנים – ממדינות ערב, ממדינות אירופה ומכספי מיסים מישראל. הם קיבלו כסף, אך אינם רואים אותו מתורגם למציאות בשטח. אחרי כל השנים האלה, הציבור כבר שם לב לכך", הוא אמר.
יגור הוסיף כי אינו צופה התפרצות של התקוממות פלסטינית המונית ומאורגנת, וזאת בשל החשש של התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון לשלם את המחיר ששילמה עזה. "אינני רואה אינתיפאדה עממית מתפרצת בסגנון של 1987 או של שנות ה-2000. הם חוששים מהמחיר, והמלחמה טרם הסתיימה. המצב הנוכחי עדיף להם על פני מצב כמו זה שבעזה, והם מבינים זאת", אמר יגור.
מנגנוני הביטחון הפלסטינים | צילום: ויסאם השלמאון/פלאש 90
לדבריו, סיכון סביר יותר הוא שאנשי הביטחון של הרשות הפלסטינית עלולים לפנות לטרור אם המשכורות שלהם ייפסקו. "יכול מאוד להיות שהם יחשבו, מה עושים? אפשרות אחת היא להתפטר, שנייה היא לחכות, שלישית היא לומר, בסדר, אני מפנה את הנשק שלי, אני הולך לבצע פיגוע, כי ממילא איבדתי תקווה", אמר יגור.
עריקה המונית מתואמת של כוחות הביטחון, טען יגור, יהיו בגדר התאבדות מוסדית. "זה יהיה אירוע שדורש הכוונה מלמעלה, וזו תהיה ההכרזה הרשמית על מותו של תהליך אוסלו", אמר יגור. "הרשות הפלסטינית מבינה שברגע שהיא עושה דבר כזה, אין מה להילחם על השליטה, כי ישראל פשוט תיקח הכל במקרה כזה".
עוד כתבות בנושא
הוא ציין כי הרשות הפלסטינית, בניגוד לחיזבאללה, לא הושתתה על התנגדות אידיאולוגית לישראל ותלויה במידה רבה במימון בינלאומי כדי לשרוד.
יגור הציע מסגרת חלופית ארוכת טווח לפי מודל ממשל מקומי בסגנון המפרץ ולא את פתרון שתי המדינות. "אני חושב שהסכם סייקס-פיקו הוא הגורם מספר אחת לכישלון שיצר שורה ארוכה של מדינות כושלות, וצריך להחליף אותו בהסכמי אברהם, במשהו אחר לגמרי", הוא אמר.
עוד כתבות בנושא
