גדוד 46 של חטיבה 401 השלים 11 חודשים רצופים של לחימה בלבנון – אחד מפרקי הזמן הארוכים ביותר של יחידה מתמרנת בזירה הצפונית. במהלך התקופה עבר הגדוד תחת אחריותן של שלוש חטיבות, פעל בשורה ארוכה של כפרים ומרחבים, התמודד עם שחיקה מתמשכת, עם איום רחפנים שהלך והחריף ועם פציעתם ונפילתם של מפקדים. כעת, לאחר סיום המשימה בצפון, הוא נמצא בתקופת התארגנות והחזרת כשירות לקראת המשימה הבאה – ברצועת עזה. גדוד 46 מסכם
מבט על לבנון מתוך אחד המוצבים החודרים של צה"ל | צילום: זאב קם
בשיחה עם מג"ד 46, סא"ל א', הוא מתאר את הדרך שבה הצליח הגדוד לשמור על קצב פעילות במשך חודשים ארוכים. "אין תחליף לפיקוד. ביושר אני אומר את זה – צריך מפקדים חזקים לצדך", הוא אומר. לדבריו, לצד הפיקוד נדרשו גם שיחות רבות עם הלוחמים ופעילות מבצעית רצופה. במהלך התמרון עברו תחת הגדוד 17 פלוגות שונות – מהגדוד עצמו, מהמילואים, מההנדסה, מהשריון ומהחי"ר. גדוד 46 מסכם
"כל לילה יצאנו ופעלנו", הוא מספר. "בין אם זו פשיטה שמטרתה חבלה והשמדת תשתית, בין אם זו פשיטה שמטרתה כיבוש של מרחב מסוים ובין אם מבצעים יצירתיים אחרים". לדבריו, השחיקה הייתה קיימת, אך הפעילות הרציפה והנוכחות של המפקדים סייעו לשמור את הגדוד אפקטיבי לאורך זמן.
הכי מעניין
המח"ט נפצע – והפעילות נמשכה
במהלך החודשים בלבנון פעל הגדוד בין היתר ברמיא, עייתא א־שעב, קאוזה, בית ליף, דבל, ראשף, סרבין, חאדת'א וא־טירי. אחד האירועים הזכורים למג"ד התרחש במהלך פעילות תחת חטיבה 401, כאשר המח"ט, אל"ם מאיר בידרמן, נפצע מפגיעת רחפן נפץ במהלך פשיטה חטיבתית שנמשכה 48 שעות. גדוד 46 מסכם
"פתאום אני מקבל בקשר ש'קודקוד הכרעה' נפצע", הוא משחזר. "זה היה אירוע באמת קשוח". למרות הפציעה, הפעילות נמשכה. "זה לא פשוט לאבד את המח"ט באמצע התקפה, אבל זה דווקא הראה לנו את החוסן הבלתי מתפשר של 401. לכל אחד הייתה ברורה המשימה שלו, ופשוט המשכנו".
עוד כתבות בנושא
לדבריו, ההתמודדות קשה עוד יותר כאשר מפקד נהרג. "מג"ד שנהרג יחד עם כל הצוות שלו – זה משהו עם הד מאוד חזק. לא פשוט לאבד מפקד". הוא מדגיש כי במקרים כאלה נדרש שיח מיידי עם הלוחמים, כדי למנוע שמועות וחוסר ודאות. "הדרך לחזק את הרוח היא דווקא דרך סגירת המעגלים הזאת – הוודאות והשיח עם האנשים". גדוד 46 מסכם
"הטנק הוא המקום הבטוח – ופתאום גם הוא מתערער"
אחד האירועים הקשים ביותר עבור סא"ל א' היה נפילתו של מג"ד 53, סא"ל דור בן שמחון – "דב"ש" – שנהרג יחד עם כל אנשי צוות הטנק שלו מפגיעת רחפן נפץ.
רס"ן דור בן שמחון ז"ל עם אשתו אריאל | צילום:
"הוא היה חבר מאוד קרוב שלי", אומר המג"ד. "מפקד גדוד שנהרג יחד עם כל הצוות שלו בטנק זה אירוע שמערער. לפעמים הטנק הוא המקום הבטוח שלך, ופתאום גם הנקודה הזאת מתערערת". גדוד 46 מסכם
לדבריו, כל אירוע כזה מחייב גם בחינה מחדש של שיטות הפעולה. "מתי אני רגלי, מתי אני רכוב – כל דבר כזה שולח אותך ל'שולחן השרטוטים' כדי לחשוב מחדש על שיטות הפעולה".
כ־90 רחפנים – ללא נפגעים בגדוד
איום הרחפנים היה אחד האתגרים שהשתנו באופן החד ביותר לאורך תקופת הלחימה. בתחילת התמרון בצפון, מספר סא"ל א', האיום היה פחות משמעותי. בהמשך הוא הפך לאחד המרכיבים המרכזיים בשדה הקרב.
"הגדוד חטף המון רחפנים, לדעתי באזור ה־90 על הכלים, על האיתורים ועל הכול. ותודה לאל, לא היו לי נפגעים מרחפנים", הוא אומר. לדבריו, המשמעת המבצעית הייתה גורם מרכזי במניעת נפגעים. גדוד 46 מסכם
רחפן נפץ של חיזבאללה בגבול הצפון | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90
המג"ד מתאר את האיום ככזה שמשנה את תפיסת המיגון כולה. "בעבר, כשרצית להתמגן מטיל או מפגז, חפרת שוחה. מול נ"ט היו לך אמצעים כמו 'מעיל רוח' או מחסה נוסף. ופתאום יש איום שיכול לעקוף את כל אלה, להגיע באופן מדויק לחדר או לשוחה ולראות תוך כדי תנועה".
לדבריו, המענה צריך להגיע "מה־Low Tech ועד ה־High Tech". "זה אתגר עולמי, לא רק טקטי של צה"ל. זה אתגר שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתו". גדוד 46 מסכם
"32 ארונות קבורה יצאו מהכפר"
לצד השחיקה והאבדות, סא"ל א' מצביע גם על הישגים מבצעיים משמעותיים. לדבריו, הגדוד היה שותף להשמדת עייתא א־שעב, בית ליף, סרבין וא־טירי, וכן היה הראשון שכבש את הכפר חאדת'א. גדוד 46 מסכם
פעילי חזבאללה בבניין נטוש בביירות בספטמבר | צילום: AFP
באחד המקרים, הוא מספר, התברר היקף הפגיעה בC רק לאחר הפסקת האש. "פתאום ראית שמהכפר שעבדת בו מפנים 32 ארונות קבורה של פעילי חיזבאללה, עטופים בדגלים של הארגון. זה הישג של הגדוד. זו הייתה הגזרה שלנו, שם פעלנו".
עם זאת, הוא מדגיש שההישגים לא היו של הגדוד בלבד. "הרבה מהפעילות הייתה עם רחפנים, עם אש, עם חיל האוויר – עם כל המערכת. זה סיפור של חטיבה, של מספר גדודים ושל דור נפלא שפשוט בא לעשות את העבודה". גדוד 46 מסכם
עכשיו חוזרים לעזה
אחרי 11 חודשים בלבנון, הגדוד עומד בפני מעבר נוסף. בתקופה הקרובה נדרשים הלוחמים להחזיר כשירות לקראת פעילות ברצועת עזה.
"יש לנו כמה שבועות של הכנה, ואנחנו באים לזה בעיניים פקוחות", אומר סא"ל א'. "אין מציאות ורודה. יש דברים שבהם נחלשנו". לדבריו, אחת המשימות המרכזיות היא להחזיר "שרירים" שנשחקו בתקופה הארוכה של הלחימה – שגרה, משמעת ותרבות צבאית. גדוד 46 מסכם
"אנחנו צריכים להסתכל על הדברים הטובים שהיו בעבר, לדעת מה אנחנו משמרים ומאמצים, וגם לדעת מה היה פחות טוב ואנחנו נדרשים להיפטר ממנו", הוא אומר.
את התקופה הוא מסכם בתחושת שליחות. "אני שמח שהייתה לגדוד הזכות להיות חלק מההיסטוריה הזאת של הצפון, מעבר לדברים הגדולים שעשינו בעזה לפני כן. זו המשמרת שלנו, ועל זה אנחנו בעיקר גאים". גדוד 46 מסכם.
עוד כתבות בנושא
