שלוש שנים לטבח 7.10: מה השתנה ומה ישתנה בצה"ל

שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, צה״ל הרחיב את מרחבי האבטחה, עיבה את ההגנה על היישובים, הקים יחידות ומוצבים חדשים וחיזק את העורף והמילואים

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה | דובר צה''ל

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה | צילום: דובר צה''ל

תוכן השמע עדיין בהכנה...

אם אחד הלקחים המרכזיים של 7 באוקטובר היה שאי אפשר להסתפק בהגנה על הגדר, הרי שבשלוש השנים האחרונות צה"ל ניסה לשנות גם את המרחב שמאחוריה: להרחיק את האיום מהיישובים, להגדיל את הכוחות, לשנות את פריסת המוצבים, לחזק את כיתות הכוננות ולהכין את העורף למלחמה ממושכת ורב־זירתית, כאשר בכל זירה יש כעת מרחב אבטחה המשתרע הרבה מעבר לקו הגבול.

עזה: ההגנה מתחילה לפני היישוב

בפיקוד הדרום בוצע שינוי מקיף במערך ההגנה על היישובים הסמוכים לגבול עזה. תשתיות ומרכיבי ביטחון שודרגו, בהם גדרות, דרכי ביטחון, עמדות ממוגנות, שערים, תאורה, מכ"מים ואמצעי תצפית. מחלקות ההגנה והרבש"צים קיבלו אמצעי לחימה, מיגון, קשר ורחפנים, והוטמעה אפליקציית "נץ" לשיתוף מידע ולתקשורת מוצפנת.

גם רמת הכשירות עלתה. במסגרת תוכנית "מגן 46" הוגדל מספר האימונים של היישובים משני אימונים בשנה לשמונה אימונים מורכבים. לכל יישוב הוגדר "תיק הגנה" ייעודי, והוקמו משל"טי הגמ"ר חטיבתיים שנועדו לתגבר את נוכחות כוחות ההגנה.

הכי מעניין

בטונדות בעיר עזה המסמנות את הקו הצהוב המעודכן | עלי חסן, פלאש 90

בטונדות בעיר עזה המסמנות את הקו הצהוב המעודכן | צילום: עלי חסן, פלאש 90

השינוי אינו מסתיים ביישוב עצמו. בתחומי הקו הצהוב ברצועת עזה הוקמו כ־40 מוצבים בשטחים שולטים, בהתאם לנתיבי ההתקפה הצפויים של חמאס, כדי לאפשר ריכוז כוחות ואמצעים וליצור הדדיות בין המוצבים. עשרות קילומטרים של צירים הוכשרו בחזית ובעורף כדי לשפר את חופש התנועה. גם המכשול שונה בעקבות פריצתו ב־7 באוקטובר, ובמקומו הוקם מכשול פיזי מסיבי הכולל יכולות טכנולוגיות מעל הקרקע ומתחתיה.

במקביל פועל הפיקוד לסיכול התשתיות שנמצאות מעבר למכשול. מאות איתורים, בורות שיגור, מחסני אמצעי לחימה ותשתיות טרור הושמדו. בתחום התת־קרקע הוטמעה שיטת קידוחים שיטתית, ומאז הפסקת האש באוקטובר האחרון בוצעו יותר מ־4,000 קידוחים לאיתור תשתיות.

בצפון: "צבא לפני אזרחים"

בפיקוד הצפון השינוי מתואר בתפיסה של "צבא לפני אזרחים": ניסיון למנוע מהאויב להתבסס במרחב שממנו הוא יכול להשפיע על העורף הישראלי, ולפעול נגדו באופן יזום לפני שהאיום מגיע ליישובים. בדרום לבנון השלימו אוגדות 91 ו־36 פעילות משמעותית בקו הכפרים הראשון, שכללה פגיעה בתשתיות ובמבנים בהתאם לצורך המבצעי. המטרה היא ליצור מרחב ביטחוני עמוק ולצמצם את האפשרות להתבססות מחודשת של גורמי טרור.

רואים מפה את דמשק. חיילי צה"ל בחזית סוריה | אליהו גליל

רואים מפה את דמשק. חיילי צה"ל בחזית סוריה | צילום: אליהו גליל

בסוריה וברמת הגולן השינוי היה מהיר במיוחד. עברו כבר כמעט שנתיים מאז תפיסת מרחב האבטחה בגולן הסורי בעקבות נפילת משטר אסד, שבמסגרתו הוקמו עשרה מוצבים. לפי התפיסה החדשה, ההגנה על יישובי רמת הגולן מתחילה הרחק מהם – באמצעות זיהוי וסיכול האיום עוד לפני שהוא מגיע ליישובים.

סדר הכוחות בגזרה הוגדל, יכולות האיסוף התחזקו ובוצעו עשרות פעילויות יזומות לסיכול איומים ותשתיות טרור. גם בתוך יישובי הצפון הוגברה ההגנה. סדר הכוחות של מחלקות ההגנה גדל פי שלושה, והן צוידו ברחפנים ובאמצעי תצפית, לחימה וקשר. זמני הכוננות קוצרו, ובמקביל הוגדל סדר הכוחות של העתודות. בנוסף הוקמו יחידות תגובה מהירה – "פרא" ו"דבורה" – המורכבות מלוחמים תושבי רמת הגולן, הגליל, העמק וקו העימות, כדי לספק מענה מהיר לאירועים מתפרצים.

יהודה ושומרון: "היישוב כמבצר"

בפיקוד המרכז קיבל הלקח ביטוי בתפיסה המכונה "היישוב כמבצר". מרכיבי הביטחון ביישובים עובו, ובהם תצפית, איסוף, אמצעי לחימה ורכיבי ביטחון נוספים. גם בכבישים ובצירים הותקנו מרכיבי הגנה ובוצעו התאמות. פריסת הכוחות והמוצבים שונתה בהתאם לתרחישי הייחוס ולמספר היישובים בגזרה, וכלל המחנות בפיקוד הוגדרו כמוצבים, בין היתר בעקבות הלקח מהקרב במחנה נחל עוז.

פעילות כוחות צה"ל ביהודה ושומרון | דובר צה''ל

פעילות כוחות צה"ל ביהודה ושומרון | צילום: דובר צה''ל

במקביל נבנו ותוקפו תוכניות אופרטיביות למגוון תרחישים, והן מתורגלות באמצעות תרגילים, דיוני חשיבה ו"צוותים אדומים" שנועדו לאתגר את תפיסות הפיקוד.

לצד זאת נמשכת הפעילות לסיכול התבססות תשתיות טרור במחנות הפליטים בג'נין, טולכרם ונור א־שמס. כוחות הפיקוד פועלים במרחבים אלה במטרה לפרק את התשתיות ולמנוע את שיקומן, ובחטיבות המרחביות הוקם מנגנון למעקב אחר מאמצי הסיכול.

בשלוש שנות המלחמה נעצרו ועוכבו לחקירה ביהודה ושומרון כ־45 אלף מבוקשים, בהם חשודים בהחזקת וסחר באמל"ח, מי שתכננו פיגועים בטווח הזמן המיידי, פעילי טרור, מיידי אבנים ובקבוקי תבערה ומסייעי טרור. בנוסף אותרו והוחרמו יותר מ־3,800 אמצעי לחימה, ויותר מ־46 מיליון שקלים שיועדו לטרור הוחרמו.

הגבול המזרחי: אוגדה חדשה וחטיבות בזק

אחד השינויים הבולטים בבניין הכוח הוא הקמת אוגדה 96, "גלעד", בגבול המזרחי. האוגדה הוקמה כחלק מהפקת הלקחים מאירועי 7 באוקטובר ומהתפיסה החדשה של הגנת הגבולות, ומשימתה להתמודד עם איום ממזרח ולחזק את ההגנה על הגבול ועל היישובים.

לוחמות יגואר | אריק סולטן

לוחמות יגואר | צילום: אריק סולטן

במסגרת זו חודשו מוצבי "קו המים" – קו מוצבים הממוקם על הגבול ולפני היישובים. בנוסף הוקם משל"ט ים המלח כגדוד הגנה למלונות, למפעלים ולתושבים באזור, והוכשרו לוחמות ניוד על כלי "יגואר" לשמש כוח עתודה נייד. אוגדה 96 הייתה גם אחראית על הקמת והכשרת חמש חטיבות דוד – חטיבות בזק טריטוריאליות שנועדו לתת מענה מהיר ומיומן לאירועים מתפרצים בגבולות, ופוזרו בין האוגדות המרחביות.

יותר כוחות, יותר רובוטיקה

זרוע היבשה שינתה גם היא את תפיסת הגנת הגבולות. במסגרת תוכנית "משיב הרוח" הוגדרו מחדש סיווגי היישובים ותקינת הכוחות, וכל יישוב קיבל אמצעי לחימה ואימונים בהתאם למודל שנקבע עבור הגזרות השונות.

העיקרון הוא מעבר מהגנה על יישוב צמוד־גבול ללא עומק, להגנה הכוללת שטח אבטחה ופריסת כוחות צה"ל לפני היישוב. המטרה היא לזהות את האיום ולסכל אותו לפני שהוא מגיע לתושבים, תוך שילוב בין איסוף, אש וכוחות זמינים. במקרה של חדירה נדרשים הכוחות לחתור למגע ולהגיע במהירות למרחב המאוים, תוך מתן עצמאות רבה יותר לכוחות בשטח גם בתרחישי פתע.

רחפן מוביל לוחמים. | דובר צה''ל

רחפן מוביל לוחמים. | צילום: דובר צה''ל

לצורך כך הורחבה היציבה היבשתית. הוקמו חטיבת החשמונאים, אוגדה 96, חטיבות דוד, גדוד 607, אוגדה 38, פלוגות רובוטיקה, גדוד 11 בחטיבת גולני, גדוד 935 בחטיבת הנח"ל, שני גדודים בבית הספר להנדסה צבאית ועוד שני גדודי תותחנים בחטיבת האש החדשה בשבטה, בהתאם לצרכים המבצעיים שהתגלו במהלך המלחמה.

במקביל מואץ השימוש ברובוטיקה וברק"ם מאויש מרחוק, במטרה לצמצם את הסיכון ללוחמים. זרוע היבשה גם קיצרה משמעותית את הדרך מרעיון טכנולוגי ועד תחילת הפרויקט והגעת המערכת לשטח. ההנדסה קיבלה אף היא חיזוק, עם הפיכת כלים הנדסיים למאוישים מרחוק, הקמת גדוד 607 ופיתוח אמצעים ללחימה בתת־קרקע.

המלחמה הובילה להקמת מתקני אימונים חדשים, שנועדו לדמות טוב יותר את שדה הקרב שבו פועלים הכוחות. בין היתר הוקם מתקן המותאם לזירה הלבנונית ונבנו לש"ביות חדשות. במקביל הוקם ענף איסוף במל"י להכשרת לוחמים ואנשי מילואים ביכולות איסוף. גם הכשרת המפענחות במכלולי האוגדות עודכנה, תוך חיבור הדוק יותר בין המידע שמגיע מהתצפיות לבין התרעה ותובנות מודיעיניות.

העורף נערך למלחמה רב־זירתית

פיקוד העורף הרחיב את יכולתו לפעול בכמה זירות במקביל. מערך ההתרעה וההתגוננות שופר, זמני ההתגוננות הוארכו במקומות שבהם הדבר התאפשר, והמדיניות הפכה דינמית ודיפרנציאלית יותר. במקביל הוקמו מסגרות וכוחות חדשים, בהם נפה בחבל הבשור, מפקדת יערה, גדוד "עצמון", יחידת ניוד ייעודית וגדוד "ארי" בחטיבת החילוץ. גם מרכז העורף הלאומי לאימונים הוקם כחלק מהשינוי.

כוחות חילוץ והצלה של פיקוד העורף בזירת נפילה בערד | דובר צה"ל

כוחות חילוץ והצלה של פיקוד העורף בזירת נפילה בערד | צילום: דובר צה"ל

הפיקוד הרחיב את שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות ועם מד"א, כבאות, משטרה וגופי חירום נוספים, מתוך הבנה שהרשות המקומית צריכה להמשיך לתפקד גם במקרה של פגיעה רחבה. מאות מקלטים שופצו ואלפי מיגוניות הוצבו ברחבי הארץ. במקביל קודמו מרחבים מוגנים ומרכיבי ביטחון ביישובי הצפון והדרום.

גם השרידות הטכנולוגית קיבלה תשומת לב: הוקמו תשתיות קשר ברמת היישוב והמועצה, ליבות תקשורת מגובות, מפקדת פיקוד חליפית ויכולות לווייניות, לצד חיזוק ההגנה על הנכסים הדיגיטליים.

המילואים גדלו – וגם העומס

השינוי בשטח לווה בהרחבה משמעותית של מערך המילואים. מאז תחילת המלחמה גדלה מצבת המערך בכ־36%, ובמקביל הוקמו מסגרות מילואים חדשות בתחומי הלחימה, האיסוף, הגנת היישובים, ההגנה האווירית, פיקוד העורף, השיטור והכליאה.

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה | דובר צה''ל

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה | צילום: דובר צה''ל

במהלך אוגוסט 2024 הוחזרו למילואים כ־22 אלף משרתים שהיו פטורים משירות. ב־2025 שובצו במסגרת ימי מיצוי מטכ"ליים כ־14,016 משרתי מילואים כבר ביום הראיונות ועוד כ־1,655 בהמשך. ב־2026 שובצו עד כה כ־7,575 משרתים ביום הראיונות ועוד כ־484 בהמשך, ובדצמבר צפויים להתקיים ארבעה ימי מיצוי נוספים. גם המעבר מסדיר למילואים הורחב: מספר המשרתים שמשובצים ביחידות מילואים עם שחרורם מהשירות הסדיר גדל בכ־38%.

אבל להרחבת המערך יש מחיר. היקף השירות השנה עומד על כ־80–100 ימי מילואים בממוצע למסגרת לוחמת, לעומת תכנון של כ־55 ימים בשנה. בצה"ל מנסים לכן לא רק להגדיל את מספר המשרתים, אלא גם לצמצם את העומס המוטל עליהם.

לקצר את הדרך בחזרה לכשירות

באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הותאם מערך הסיוע המנהלתי לעבודה בתוך מרחב הלחימה ובתנאי אי־ודאות. המערך כולל את הלוגיסטיקה, הטנ"א, הרפואה, משאבי האנוש, הרבנות והתקשוב. בבה"ד 6 הוקם בית הספר לסיוע מנהלתי קרבי, שנועד להכשיר את אנשי המערך לפעול בסביבה קרבית, ובהם נגדים לפיקוד ונהגים לנהיגה קרבית בחשיכה.

במקביל הוקמה תוכנית "תאוצה", שנועדה לקצר את הדרך בין סיום הלחימה לבין החזרת הכוחות לכשירות. התוכנית כוללת התאמת תשתיות ימ"ח, אחזקה ואחסנה, לצד טיפול באמצעי לחימה והעמדת האמצעים הנדרשים לחזרה מהירה לכשירות.

עוד כתבות בנושא

כ"ו בתשרי ה׳תשפ"ז07.10.2026 | 04:29

עודכן ב