בתחילת אוקטובר 2023, ימים ספורים לפני הטבח, ראש המודיעין הכללי המצרי, עבאס כאמל, העביר לנתניהו התרעה שלישית מפנימתקפה מעזה, כך לפי פרסום של ה"Wall Street Journal" אמש (ראשון).
לפי הג'ורנל, שתי אזהרות שהעבירה מצרים על סימנים למתקפה קרבה מרצועת עזה לא זכו להתייחסות בישראל. כאמל התקשר אז לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדי להעביר לו התרעה נוספת, שלישית במספר, כך מסרו לעיתון גורמים רשמיים בממשלה ערבית.
אותם הגורמים הערבים ואנשים נוספים שמכירים את הפרטים אמרו שמדובר באחת ממספר אזהרות מוקדמות שקיבלו נתניהו וגורמים ישראלים אחרים לפני המתקפה. בנוסף, נמסר לעיתון שבספטמבר 2023 סיפר נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, לנתניהו בשיחה ביניהם על סימנים למתקפה של חמאס. לדברי אותם גורמים, ראש הממשלה "לא נראה משוכנע".
הכי מעניין
שלוש התרעות מקהיר
לפי הגורמים הערבים, מצרים העבירה לישראל את האזהרה הראשונה ביוני 2023. זו הייתה אזהרה כללית: הגורמים המצרים אמרו למקביליהם הישראלים שהמצב ברצועה נפיץ, והפצירו בישראל לחזור לשולחן המשא ומתן עם חמאס.
הג'ורנל מדווח כי בספטמבר טס כאמל לישראל עם מסר חמור יותר. לפי העיתון, כאמל אמר שהמצב בעזה קשה ועלול להתפוצץ בפני כולם. הגורמים הישראלים השיבו לו שהמצב בשליטה. הגורמים הדגישו שהאזהרות לא כללו את המועד ואת ההיקף של המתקפה האפשרית.
לפי הדיווח, השיחה של כאמל ללשכת נתניהו התקיימה ימים ספורים לפני המתקפה. אחד הגורמים אמר שהמצרים המשיכו להזהיר את ישראל עד 48 שעות לפני שחמאס פתח במתקפה.
גם באיחוד האמירויות גברה הדאגה מחמאס, והגורמים שם דנו ביניהם בהערכות המודיעין ושיתפו בהן את ארצות הברית, כך לפי הגורמים הערבים. לדבריהם, הטון של יחיא סינוואר ואיומיו השתנו, ושירותי המודיעין הערביים אף זיהו פגישות תכופות בין חמאס לג'יהאד האסלאמי ברצועה.
הג'ורנל מזכיר את דבריו של מייקל מקול, הרפובליקני מטקסס שעמד אז בראש ועדת החוץ של בית הנבחרים. באוקטובר 2023 אמר מקול לכתבים: "אנחנו יודעים שמצרים הזהירה את הישראלים שלושה ימים קודם לכן שאירוע כזה עלול להתרחש".
הכחשות ושתיקה
לשכת ראש הממשלה לא השיבה לשאלות הג'ורנל על השיחה. העיתון מציין שהלשכה הכחישה בעבר שנתניהו וכאמל שוחחו בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר. משרדי החוץ של מצרים ושל איחוד האמירויות לא השיבו לפניות.
ביום שישי, בתגובה לתחקיר ה"אטלנטיק" על ביקור כאמל, מסרה לשכת ראש הממשלה: "מדובר בטענה שקרית. היא הוכחשה כבר אז, וכעת ממחזרים אותה כדי להוליך שולל את הציבור הישראלי. ב-11 באוקטובר 2023 מצרים הכחישה באופן רשמי שהזהירה את ישראל מפני מתקפת 7 באוקטובר. בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר, ראש הממשלה נתניהו לא נפגש ולא שוחח עם עבאס כאמל, שעמד אז בראש שירות המודיעין הכללי של מצרים, ואף גורם מודיעיני ישראלי לא העביר לראש הממשלה אזהרה כזאת".
ראש המל"ל דאז, צחי הנגבי, הכחיש באוזני האטלנטיק שכאמל כלל ביקר בישראל וכן שמצרים העבירה אזהרה כלשהי. עם זאת, התיעוד ביומן הטיסות של רשות שדות התעופה ומעקב טיסות עצמאי שדווחו באטלנטיק עומדים בסתירה להכחשת הנגבי.
חשיפת הג'ורנל ביחס לחשיפות הקודמות
הפרסום בג'ורנל מצטרף לחשיפות שנסקרו כאן אמש. חלק מהפרטים מתיישבים עם החשיפות הקודמות, וחלק מעוררים שאלות חדשות.
הפרסום של סמדר פרי: ב-9 באוקטובר 2023, יומיים אחרי הטבח, דיווחה פרי ב"ידיעות אחרונות" שכאמל העביר ללשכת ראש הממשלה מסר ובו הזהיר מפני "משהו חריג, מבצע אימתני" מכיוון עזה. הלשכה הכחישה אז את הדברים. לפי פרי, המסר הועבר כעשרה ימים לפני 7 באוקטובר.
פרי גם דיווחה כי למשמע האזהרה, בישראל לא התרשמו מאיום הנשקף מעזה, דברים שעלו גם בפרסום של האטלנטיק. בג'ורנל נכתב כי הגורמים הישראלים השיבו לכאמל שהמצב בשליטתם.
הג'ורנל עצמו מציין שהאזהרה המצרית פורסמה לראשונה ב"ידיעות אחרונות", אבל מציג את שיחת הטלפון לנתניהו כחשיפה חדשה וממקם אותה ימים ספורים לפני המתקפה. פרי אמרה מאוחר יותר שייתכן שכאמל דיבר עם גורם מודיעיני, ולא עם גורם בלשכת ראש הממשלה. הג'ורנל, מצדו, מתאר את השיחה פעם כשיחה לנתניהו ופעם כשיחה ללשכתו. מהפרסומים לא ברור אם פרי והג'ורנל מתארים את אותו מגע או שני מגעים שונים.
הביקור בנתב"ג: בדצמבר 2025 דיווח ביני אשכנזי בישראל היום על מטוס המקושר למודיעין המצרי. לפי הדיווח, המטוס נחת ב-26 בספטמבר 2023 באזור מבודד בנתב"ג, שהה על המסלול כשעה ושב לקהיר. משרד החוץ הגיב אז: "לא היו דברים מעולם, לא הייתה פגישה כזו". המל"ל הגיב: "לא ידוע לנו על מטוס מצרי שהגיע לישראל בתאריך המדובר". האטלנטיק דיווח בסוף השבוע שעל המטוס היה כאמל עצמו, ושהמטוס שהה בישראל 67 דקות, לפי יומן הטיסות של רשות שדות התעופה. כעת קובע גם הג'ורנל, על סמך מקורותיו, שכאמל טס לישראל בספטמבר. אף אחד מהפרסומים אינו מציין בשמם את הגורמים הישראלים שכאמל נפגש איתם.
ההתרעות האחרונות: האטלנטיק דיווח שמצרים המשיכה להעביר אזהרות עד יומיים לפני המתקפה, ובהן מסר מ-5 באוקטובר שלא כלל מועד או שיטת פעולה. הפרסום בג'ורנל תואם לכך בדיוק, עם אזהרות חוזרות שנמשכו עד 48 שעות לפני המתקפה, בעוד מקול דיבר ב-2023 על אזהרה שלושה ימים לפני.
השיחה עם בן זאיד: לפי תחקיר של שלומי אלדר ורותי יובל ב"הארץ" מתחילת החודש, כפי שדווח ב"ישראל היום", בן זאיד הזהיר את נתניהו כשבוע וחצי לפני 7 באוקטובר מפני תוכנית של סינוואר. לפי התחקיר, נתניהו העריך שהאיום נוגע ליהודה ושומרון ולא עדכן את ראשי מערכת הביטחון. לשכת ראש הממשלה הגיבה: "מדובר בשקר מוחלט". ה"אטלנטיק" כתב שאימת כי השיחה התקיימה. הג'ורנל מדווח עליה בלי לפרט את תוכנה, מלבד הערכה שנתניהו לא השתכנע.
מידת הקונקרטיות: בכל הפרסומים, גם בג'ורנל, חוזרת אותה הסתייגות: האזהרות לא כללו מועד והיקף. השאלה אם היה אפשר להבין מהן שמתוכננת מתקפה בסדר גודל כזה נשארת פתוחה.
הבחירות וועדת החקירה
"נתניהו מתנגד להקמת ועדת חקירה עצמאית (הכוונה לממלכתית) לבחינת אחריות ממשלתו לכישלונות, בטענה שאין להקים אותה בפיקוח בית המשפט העליון, שלדבריו מוטה נגדו", נכתב בג'ורנל. "לפי הסקרים, רוב גדול בציבור תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית".
הג'ורנל מביא גם את דבריו של יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, משבת. לדבריו, "צבר העובדות שנחשפו בתקופה האחרונה, כולל בסוף השבוע, על התרעות ראשי מערכת הביטחון וגורמים ממדינות זרות שונות אינו מותיר מקום לספק: נתניהו הוביל בעיוורון, בזחיחות ובחוסר אחריות את מדינת ישראל לאסון הגדול ביותר בתולדותיה".
לצד זאת, מומחים לביטחון לאומי שציטט העיתון סבורים שהכישלון רחב יותר מנתניהו ומזכירים את חלקם של שב"כ וצה"ל במחדל, בין היתר במחסור של השב"כ במקורות אנושיים ברצועה, ההתעלמות מדיווחי התצפיתניות ופסילת תוכנית הפלישה של חמאס - שהגיעה לידי צה"ל - כלא מציאותית.
מספר גורמים לשעבר אמרו לג'ורנל שייתכן שהאזהרות לא היו משנות את התוצאה, משום שהאמונה שחמאס לא יעז לצאת למתקפה כזו הייתה מושרשת עמוק בקרב הבכירים הישראלים. "אני חושב שכנראה התאהבנו יותר מדי בתפיסות שלנו לגבי מה שאנחנו יודעים, ולגבי האופן שבו אנחנו מכירים את האויב", אמר לעיתון נדב פולק, יוצא קהיליית המודיעין ומרצה באוניברסיטת רייכמן.
לפי הג'ורנל, כאמל לא רק הגיע לנתב"ג אלא גם התקשר ללשכת ראש הממשלה ימים ספורים לפני הפלישה. מול הגרסה הזו עומדת הכחשה גורפת: לא הייתה פגישה, לא הייתה שיחה ולא הייתה אזהרה.
קהיר, שיכולה לאשר את הדיווח או להפריך אותו, שותקת. המידע מגיע ממקורות ערביים ששמם לא נמסר, והאזהרות, לפי כל הפרסומים, לא כללו מועד והיקף. השאלה מה נאמר לבכירי מערכת הביטחון, מה נאמר ללשכה, ומה ידע ראש הממשלה, נשארת בלי תשובה מוסמכת. ארבעה שבועות לפני הבחירות, היא לא רק שאלה מודיעינית.

