מה ידעה ישראל לפני הטבח? שאלת ההתרעות שבה למרכז הבמה

למול אי-דיוקים רבים שהתפשטו ברשת ביחס לפרסומים בטיימס ובאטלנטיק, בדקנו מה באמת דווח על האזהרות שקיבלו נתניהו ובכירי מערכת הביטחון לפני הטבח ובמה זה תואם לפרסומים קודמים בישראל, ובמה לא

ראש הממשלה נתניהו בפגישתו עם ראש המודיעין הכללי המצרי עבאס כאמל ב-2021 | עמוס בן גרשום, לע"מ

ראש הממשלה נתניהו בפגישתו עם ראש המודיעין הכללי המצרי עבאס כאמל ב-2021 | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

תוכן השמע עדיין בהכנה...

11 ימים לפני טבח שמחת תורה, נחת בחשאי בישראל, ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, כך לפי פרסום של האטלנטיק בליל שבת. לפי יומן הטיסות הרשמי של רשות שדות התעופה, המטוס שהה בקרקע 67 דקות בלבד, במסלול המשמש למשימות רגישות, ואז המריא בחזרה לקהיר.

שעות קודם לכן דיווח הניו יורק טיימס על שיחת אזהרה נפרדת, בין נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, לראש הממשלה נתניהו.

למול אי דיוקים רבים שהתפשטו ברשת ביחס לפרסומים, בדקנו מה באמת דווח וכן באילו אלמנטים החשיפות החדשות תואמות לפרסומים אחרים בישראל ובאילו - לא.

הכי מעניין

הפרסום באטלנטיק: ראש המודיעין המצרי ביקר בישראל

לפי האטלנטיק, ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, נחת בישראל ב-26.9.2023 ובפיו מסר: נראה שחמאס נערך לקראת מתקפה גדולה. זאת לפי גורמים ישראלים, מצרים, ערבים, אמריקנים ואירופים שקיבלו תדריך על הביקור בדיעבד.

כאמל הוסיף כי חלון ההזדמנויות למנוע אסון הלך ונסגר. הוא המליץ על הקלות כלכליות לחמאס בניסיון למנוע התלקחות. לפי גורם ישראלי לשעבר שקיבל תדריך מאוחר יותר על הביקור, היה: "אם לא תשנו כיוון, עזה תתפוצץ לכם בפנים".

לא ברור עם אילו גורמים כאמל נפגש לכאורה ומה הם עשו עם אזהרתו.

"השליח היה המסר", אמר גורם ישראלי לשעבר לאטלנטיק, כלומר שעצם הגעתו של ראש המודיעין המצרי הייתה צריכה להעיד על הדחיפות. לדידו, "אין עולם שבו בכירים ישראלים נפגשים עם ראש המודיעין המצרי וביבי לא יודע".

לפי האטלנטיק, נתניהו נכח בתדרוך מסווג מאוחר יותר באותו יום, כך לפי לוח הזמנים הפומבי שלו, ובסמוך לכך אישר הקלות כלכליות מסוימות לחמאס, כפי שהציע כאמל, לכאורה.

גורמים אמריקנים וישראלים אמרו שלא ברור אם ניתן היה להבין את המסר של כאמל כמנבא את המתקפה בשמחת תורה והדגישו כי רוב האזהרות שישראל קיבלה ב-2023 לא כללו תאריך, יעד או שיטת תקיפה, אך הן היו תכופות ועקביות.

בסביבות אותה עת התקבלה שיחתו של בן זאיד לנתניהו. בשיחה, כך נטען, ביקש בן זאיד להעביר את הערכתו שסינוואר מתכנן מתקפה גדולה. כמו כאמל, גם בן זאיד קרא לנתניהו להעניק הקלות כלכליות לעזה. אך נתניהו נראה בלתי מתרשם, כך אמרו לכתבת שני גורמים ערבים המכירים את פרטי השיחה.

לאחר הביקור, מצרים המשיכה להשמיע אזהרות עד יומיים לפני המתקפה, כך לפי גורמים אמריקנים, מצרים וישראלים המכירים ישירות את התכתובות הללו.

רוב דוחות המודיעין בשבועות שקדמו לטבח, כולל אלה של מצרים, הצביעו על חידוש התקפות קונבנציונליות מתוך עזה, כגון ירי רקטות. הם גם הזהירו מפני התפשטות האלימות לגדה המערבית. אך מקורות מודיעין בתוך עזה מסרו למצרים תמונה קודרת יותר, מה שהוביל את מצרים ואיחוד האמירויות להעביר לישראל אזהרות שמשהו חסר תקדים מתגבש.

ביקורו של כאמל ב-2023, שפרטיו לא פורסמו עד כה, ממחיש את מה שעשרות מקורות אמרו לכתבת: שממשלת ישראל קיבלה שוב ושוב מידע על פעילות מאיימת של חמאס בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר.

גורמים ישראלים, ערבים ואמריקנים בעבר ובהווה, סיפרו שכולם חוו את אותה תופעה ב-2023: יהירות מצד נתניהו, שנבעה מאמונה עמוקה כי לישראל יש עליונות מול חמאס. "היה ברור שיו"ש הייתה בראש סדר העדיפויות שלהם", אמר בכיר אמריקני לשעבר שהיה מעורב בשיחות עם ממשלת ישראל.

ב-5 באוקטובר, מסר נוסף ממצרים לישראל חזר והדגיש חששות שהמצב לא בר-קיימא, כך לפי גורמים אמריקנים, מצרים וישראלים. הוא לא כלל תאריך או שיטת פעולה, אך העביר תחושת דחיפות לגבי אפשרות של מתקפה, כך אמרו הגורמים.

גם ראש המודיעין הירדני העביר חששות למקביליו הישראלים, כך לפי גורמים ערבים, שהמצב הפך פוטנציאלית נפיץ, בעיקר ביהודה ושומרון, ושיש לטפל בו במהירות.

משרד רה"מ הכחיש אמש שנתניהו שוחח או נפגש עם ראש המודיעין המצרי, אך הגעתו של כאמל לישראל או שיחת אזהרה שקיים עם גורם ישראלי כלשהו – לא הוכחשה.

ראש המל"ל דאז, צחי הנגבי, הכחיש השבוע בפני האטלנטיק כי כאמל ביקר בישראל או שניתנה אזהרה מצרית מכל סוג שהוא. מנגד עומדים התיעוד ביומן הטיסות של רשות שדות התעופה ומעקב טיסות עצמאי, המאשרים שמטוס המקושר למודיעין המצרי נחת בבן גוריון ב-26.9.23 ושהה בארץ 67 דקות.

האם זה תואם לפרסום של ביני אשכנזי בישראל היום בדצמבר 2025?

הפרסום באטלנטיק מגבה את החשיפה של אשכנזי מ-28 בדצמבר:

ראשית, בישראל היום נכתב על מטוס המקושר למודיעין המצרי שנחת באזור מבודד בנתב"ג, שהה על המסלול כשעה ושב לקהיר - תיאור התואם במדויק את הדיווח באטנלנטיק, שהוסיף את הפרט המהותי שמדובר בראש המודיעין המצרי עצמו.

ראשית, בישראל היום אף נכתב כי "ראש המל"ל דאז, צחי הנגבי - 'האיש שאמור להיות בקשר רציף עם עבאס כאמל' - נעדר מטקס יום הכיפורים", באותן השעות בדיוק שבהן נחת המטוס. המל"ל, כך נכתב אז, בחר שלא להגיב לשאלה אם הנגבי עסק באותה עת בנושא. פרט זה לא מופיע בתחקיר האטלנטיק.

שנית, התאריך זהה: 26 בספטמבר 2023, בזמן טקס הזיכרון למלחמת יום הכיפורים.

שלישית, הקלות לעזה אושרו בסמוך לביקור, לפי שני הפרסומים.

כך שהדברים זהים לשני הפרסומים.

יצוין כי בדצמבר 2025 הכחישו משרד החוץ והמל"ל בפני ישראל היום את עצם הגעת המטוס לישראל. משרד החוץ מסר "לא היו דברים מעולם, לא הייתה פגישה כזו", והמל"ל מסר כי "לא ידוע לנו על מטוס מצרי שהגיע לישראל בתאריך המדובר". תיעוד יומן הטיסות והמעקב העצמאי שמציג כעת האטלנטיק עומד בסתירה להכחשה הגורפת הזו.

האם זה תואם לפרסום של סמדר פרי בידיעות אחרונות באוקטובר 2023?

הפרסום באטלנטיק מגבה את זה של סמדר פרי בידיעות אחרונות מאוקטובר 2023 במספר אלמנטים:

עצם העובדה שכאמל הזהיר את ישראל. יצוין שזמן קצר אחרי 7 באוקטובר, פורסם ב-AP מפי גורם מצרי שסיפר שהמודיעין של מדינתו התריע בפניו ישראל על פיצוץ מתקרב.

גם יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני לשעבר, מייקל מקאול, הצהיר עוד באוקטובר 2023, כי "ידוע לנו שמצרים הזהירה את הישראלים שלושה ימים מראש".

בנוסף, הזמנים בשני הפרסומים חופפים, מה שמהווה אינדיקציה מסוימת לאמינותם. בעוד באטלנטיק מדובר על 26.9.23, פרי דיווחה בשעתו על "כעשרה ימים לפני 7 באוקטובר".

כמו כן, המקורות בשני הפרסומים אמרו כי הגורמים בישראל עמם דיברו המצרים לא חששו מעזה, אלא מיו"ש.

מאידך, יש שני הבדלים מרכזיים ביניהם:

פרי דיווחה על שיחה שקיים כאמל, באטלנטיק - הגעה פיזית שלו לארץ. הבוקר (ראשון) כתבה פרי בידיעות כי המידע שקיבלה בשעתו היה על דבר האזהרה בלבד ולא על ביקורו של כאמל בישראל, כך שאו שהאחרונה קיבלה מידע רק על חלק מהסיפור, או שייתכן שמדובר על אירוע נפרד, בשים לב לכך שבאטלנטיק כתבו בעצמם שמצרים המשיכה להעביר מסרים לישראל בימים שאחרי פגישת כאמל ועד 5 באוקטובר.

בנוסף, בפרסום של פרי נטען כי כאמל שוחח עם לשכת נתניהו, באטלנטיק לא כתוב במפורש עם מי נפגש יו"ר המודיעין המצרי. יצוין כי מאוחר יותר אמרה פרי שיתכן שכאמל דיבר עם גורם מודיעיני ולא עם גורם בלשכת רה"מ.

הדיווח של הטיימס: נשיא האמירויות הזהיר את נתניהו

שני מקורות אישרו לטיימס שנשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד המכונה MBZ, דיווח לנתניהו בשיחת טלפון בשלהי ספטמבר 2023 שחמאס שוקל לבצע מתקפה גדולה נגד ישראל.מקור אחד אמר שבן זאיד עצמו שוחח עמו על כך, ומקור נוסף אמר שתודרך על ידי אדם שהיה בשיחה בין שני המנהיגים.

לפי אחד המקורות, האזהרה שהעביר MBZ לגבי אופי המתקפה לא הייתה קונקרטית: שיגור רקטות או שחמאס נערך לפלישה קרקעית מעבר לגבול.

לפי הטיימס, מספר חודשים לאחר הטבח, דיבר MBZ עם ראש ה-CIA דאז, וויליאם ברנס, והזכיר את אותה שיחת אזהרה שקיים לכאורה עם נתניהו לפני 7 באוקטובר. אדם שמכיר מקרוב את פרטי השיחה אמר לטיימס כי MBZ סיפר לברנס כי במהלך השיחה עם נתניהו דיבר על איום מתקרב של אלימות מצד חמאס ברצועת עזה או ביהודה ושומרון.

לפי חמישה בכירים ישראלים לשעבר, האזהרה ממנהיג האמירויות לא הגיעה לראשי מערכת הביטחון. בנוסף, השיחה והאזהרה גם אינן מוזכרות בתחקירים הפנימיים שנערכו בצה"ל, בגופי המודיעין ובגופים נוספים.

ב-1 באוקטובר 2023, כינס נתניהו את ראשי מערכת הביטחון לדיון על המצב ברצועה. לפי פרוטוקול הדיון, שנבחן בידי הטיימס, האזהרה מ-MBZ לא מוזכרת בו. לפי התחקיר, רה"מ אמר בדיון כי המטרה היא שמירה על השקט בעזה, והתנגד להצעת גורמי הביטחון לתקוף בכירים בחמאס בעזה שפיקחו על פיגועים ביו"ש. נתניהו אמר אז כי פעולה ישראלית בעזה עלולה לחבל בסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה.

הדברים עולים בקנה אחד עם הפרסום של מוריה אסרף בערוץ 13 אמש. גורמי ביטחון בכירים מסרו לאסרף כי בסיכום הרשמי של אותה הערכת מצב ביטחונית מ-1 באוקטובר 2023, מאשרים מפורשות שהייתה המלצה לסיכול בכירי חמאס. במסמך מהדיון, שאותו חשפה אסרף, ניתן לראות כי רה"מ נשא עיניו לעבר ה"הזדמנות לקידום שלום היסטורי עם סעודיה".

האם זה תואם לפרסום של שלומי אלדר ורותי יובל בהארץ מוקדם יותר החודש?

בניגוד לכתבה באטלנטיק, הכתבה של הטיימס משנה את הנראטיב ביחס לפרסום בהארץ. תחילה, הטיימס מגבה את הפרסום של הארץ במספר היבטים:

1) עצם קיום שיחת האזהרה, כאשר יש לציין שרה"מ מכחיש מכל וכל.

2) מערכת הביטחון לא עודכנה באשר לשיחה ותוכנה.

3) השיחה שקיים MBZ עם ברנס אחרי 7 באוקטובר, בה דיבר על אותה שיחת אזהרה שקיים עם נתניהו.

4) לגבי הדיון עם בכירי מערכת הביטחון ב-1/10/23 יש התאמה מסוימת:

בעוד בפרסום של אלדר ויובל נטען כי רונן בר המליץ לנתניהו לחסל את סינוואר, ב-nyt מדווחים כי גורמי ביטחון הציעו לשקול תקיפות נגד בכירי חמאס ברצועה שפיקחו על התקפות נגד ישראלים ביהודה ושומרון.

כלומר, הטיימס מגבה את הטענה לפיה עלתה הצעה מגורם ביטחוני לתקוף בכירים בחמאס, אך לא מייחסים את ההצעה לגורם מסוים ולא מציינים את סינוואר בשמו.

מנגד, לפי הטיימס, האזהרה של מוחמד בן זאיד לנתניהו הייתה פחות קונקרטית מכפי שמשתקף בפרסום של אלדר:

1) אחד המקורות אמר שהאזהרה לא הייתה ספציפית לגבי אופי המתקפה: לא היה ברור אם חמאס מתכנן שיגור רקטות לישראל או נערך לפלישה קרקעית מעבר לגבול.

2) חודשים לאחר מכן, בשיחה עם ראש ה-CIA דאז וויליאם ברנס, MBZ סיפר כי בשיחתו עם נתניהו דיבר על איום מתקרב מצד חמאס בעזה או ביו"ש.

יצוין שהטיימס כותב שלא ידוע להם מהו המקור למודיעין שבן זאיד העביר לנתניהו.

בשורה התחתונה, הטיימס מחזק את עצם קיום ההתרעה לנתניהו ומספר אלמנטים נוספים ביחס אליה, אבל מציג אותה כפחות קונקרטית מכפי שהשתקף בפרסום בהארץ.

שני הפרסומים, כמו גם התחקירים שקדמו להם בהארץ וב-ynet, מתארים אזהרות שהועברו לישראל דרך ערוצים שונים ומגורמים שונים — מצרים, איחוד האמירויות, ואף ירדן — בשבועות שקדמו למתקפה. התחקירים החדשים מגבים את ליבת הפרסומים הקודמים, אך בעיקר ביחס לדיווח של הטיימס - שונים מהם במספר היבטים.

ככל שחולף הזמן, הולכת ומתגבשת תמונה שקשה יותר ויותר להכחיש על אינדיקציות ואזהרות שנחשפו כי הגיעו לרמות הגבוהות ביותר בדרג הביטחוני ובדרג המדיני לפני הטבח.

התחקירים החדשים מגבים את ליבת הפרסומים הקודמים ומחזקים אותם, אך שונים מהם במספר היבטים. משרד ראש הממשלה ולשכת המל"ל דאז הכחישו חלקים מהדיווחים, אך לא את עצם נחיתת מטוסו של כאמל בישראל, המתועדת ביומן הטיסות.

חמישה עיתונים: ישראל היום, ידיעות אחרונות, הארץ, הניו יורק טיימס והאטלנטיק, פרסמו במועדים שונים, על סמך מקורות שונים, דיווחים המתארים תמונה בסיסית דומה: לפי הפרסומים, בשבועות שקדמו ל-7 באוקטובר הגיעו לישראל אזהרות ממצרים, מאיחוד האמירויות, ולפי דיווח אחד אף מירדן, על הסלמה מתקרבת מצד חמאס.

חלק מהפרטים חוזרים על עצמם בעקביות בין הפרסומים, כגון התאריכים, האזור המבודד בנתב"ג, משך השהייה הקצר של המטוס ועוד.

פרטים אחרים: זהות הגורמים שנפגשו, אופי האזהרה, והחשוב מכל - מידת הקונקרטיות שלה, משתנים ממקור למקור.

מול כל אלה עומדות הכחשות רשמיות שניתנו במועדים שונים, חלקן גורפות וחלקן ממוקדות יותר, ואשר לא תמיד עולות בקנה אחד זו עם זו, וגם לא תמיד עם מה שמעוגן כיום בנתונים אמפיריים.


ט"ז בתשרי ה׳תשפ"ז27.09.2026 | 17:07

עודכן ב