בצרפת ניסו לצמצם את הנוכחות הישראלית - בפולין הדלתות פתוחות לרווחה. שלושה חודשים בלבד לאחר שנשיא צרפת עמנואל מקרון קידם הגבלות על השתתפותן של חברות ישראליות בתערוכת Eurosatory בפריז, תעשיית הביטחון הישראלית זוכה במדינה שכנה לקבלת פנים שונה לחלוטין. לא פחות מ־21 חברות ישראליות משתתפות בתערוכת MSPO בעיר קיילצה שבפולין, הנחשבת לאחד האירועים החשובים באירופה בתחומי הביטחון וההגנה.
הנציגות הישראלית הרחבה כוללת כמה מענקיות התעשייה הביטחונית, ובהן רפאל והתעשייה האווירית (IAI), לצד חברות שכבר ביססו את מעמדן בשוק הבינלאומי, כמו אירונאוטיקס ואורביט. אלא שלא רק מספר החברות כחול־לבן בולט בתערוכה, אלא גם מגוון המערכות שהן מציגות. התעשייה הישראלית מביאה לקיילצה קשת רחבה של יכולות שפיתחה: מערכות הגנה אווירית, טילים טקטיים, כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות לגילוי ולנטרול רחפנים ופתרונות למעקב ולהגנה על תשתיות רגישות.
תערוכת נשק בפולין | צילום: AFP
רפאל תופסת מקום מרכזי בתחומי ההגנה האווירית והטילים הטקטיים. בין מוצריה המוכרים ביותר נמצאת משפחת טילי Spike, שנמכרה למדינות רבות ונמצאת בשימוש צבאות ברחבי העולם. אירונאוטיקס, מצדה, מציגה כמה מערכות בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, ובהן ה־Dominator: מל"ט מסוג MALE המיועד לטיסה בגובה בינוני ולמשימות ממושכות. הוא מסוגל להישאר באוויר עד 20 שעות, ומשקל ההמראה המרבי שלו עומד על 1,900 קילוגרם.
הכי מעניין
וזה לא הכול. תחום נוסף שתופס מקום מרכזי בנוכחות הישראלית בשוק הביטחוני המתפתח בפולין הוא ההתמודדות עם איום הרחפנים, שהפך בשנים האחרונות לאחד האתגרים המרכזיים עבור צבאות ומערכות ביטחון - ובייחוד במדינות הסמוכות לרוסיה. בין החברות הישראליות הפעילות בתחום נמצאת Centrix, המתמחה במערכות לאיתור ולנטרול רחפנים עוינים. החברה נבחרה גם לסייע באבטחת משחקי גביע העולם בכדורגל, שייערכו בקיץ הבא בארצות הברית, קנדה ומקסיקו.
תערוכת נשק בפולין | צילום: AFP
וכאמור, הנוכחות הישראלית הבולטת ב־MSPO מקבלת משמעות נוספת על רקע מה שאירע בצרפת רק חודשים ספורים קודם לכן. הרשויות בפריז פעלו אז להגבלת השתתפותן של חברות ישראליות ב־Eurosatory, אחת מתערוכות הביטחון החשובות בעולם. בקיילצה, לעומת זאת, התמונה שונה לחלוטין: ישראל אינה רק אורחת רצויה, אלא נמנית עם המדינות הבולטות בתערוכה כולה. עבור התעשייה הביטחונית הישראלית, מדובר בהישג משמעותי ובתצוגת כוח מרשימה בזירה האירופית.
וההישג מקבל משנה תוקף בהתחשב במעמדה ההולך וגדל של פולין בשוק הביטחוני האירופי. בשנים האחרונות יצאה ורשה למסע התחמשות רחב היקף, אולי חסר תקדים, שהתגבר במיוחד בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. ב־2024 לבדה הקצתה פולין כ־159 מיליארד זלוטי לביטחון - יותר מ־4% מהתמ"ג - ובכך הובילה את מדינות נאט"ו בשיעור ההוצאה הביטחונית ביחס לגודל הכלכלה. יותר מגרמניה, צרפת ובריטניה, צבא פולין משקיע היום ממשאביו על מנת להפוך לחזק ביבשה.
ראש ממשלת פולין בתערוכת הנשק בעיר קיילצה | צילום: AFP
על הרקע הזה, הנוכחות הישראלית הבולטת בקיילצה מקבלת חשיבות נוספת: עבור התעשיות הביטחוניות בישראל, השוק הפולני הוא כיום אחד השווקים האירופיים המעניינים והמשמעותיים ביותר. כך, לפחות בכל הנוגע לתערוכות הביטחוניות הגדולות, נראה כי הניסיון הצרפתי לדחוק את התעשייה הישראלית לשוליים לא הצליח לצמצם את נוכחותה בשוק האירופי. שוק הביטחון ביבשת נמצא בתנופת התרחבות, וממשיך לעורר עניין בקרב ממשלות וצבאות.
לכן, סגירת דלת בפריז, מתברר, אינה סוגרת את השוק האירופי כולו. להפך. קיילצה מספקת תמונת מצב ברורה למעמדה של התעשייה הביטחונית הישראלית באירופה: גם כאשר בזירה המדינית נשמעות קריאות לצמצם את שיתוף הפעולה עם המדינה היהודית, הביקוש למערכות שפיתחה ממשיך להיות גבוה. על רקע החשש הגובר מאיומים חדשים, נדמה כי עבור מדינות רבות באירופה השיקול הביטחוני גובר על המחלוקות הפוליטיות - וישראל ממשיכה להיות שחקנית מרכזית בשוק הזה.
עוד כתבות בנושא
