ברקע הדיווחים על תוכנית צה"ל לסגת מעומק הקו הצהוב בדרום לבנון לטובת התייצבות על הקו האפור, במרחק 4-3 ק"מ מהגבול, מרכז עלמא מזהיר מפני המשך המאמצים של חיזבאללה לשקם את יכולותיו הצבאיות בלבנון, ובפרט באזורים שמהם נסוג צה"ל.
לדברי חוקרי המרכז, הארגון מנצל את המציאות החדשה בדרום המדינה כדי לשקם תשתיות טרור ולאגור מחדש אמצעי לחימה. בדו"ח שפרסם המרכז השבוע נטען כי לצד מאמצי האכיפה המינוריים של צבא לבנון בדרום לבנון, נתיבי הברחת הנשק מסוריה ללבנון ממשיכים לפעול ומאפשרים לחיזבאללה להצטייד מחדש.
צבא לבנון אמנם עוסק באכיפה, וב-26 באוגוסט, למשל, אף הודיע כי עצר אזרח סורי בעיירה עאיחה שבאזור רשיא, סמוך לגבול עם סוריה, בעת שניסה להבריח כמה רקטות אר.פי.ג'י ללבנון, אלא שבמרכז מצביעים על פער עמוק בין נפח תפיסות האמל"ח שעליו מדווח צבא לבנון לבין היקף המשלוחים שנחשפו בצד הסורי של הגבול בידי כוחות הביטחון של משטר א-שרע.
הכי מעניין
רקטות של חיזבאללה. | צילום: דובר צה"ל
בחודשים האחרונים, לפי הדו"ח, פרסמו גורמי ביטחון סוריים תיעוד של תפיסות משלוחי נשק משמעותיים שהיו בדרכם ללבנון. בין היתר נתפסו רקטות, טילי נ"ט מתקדמים מסוג קורנט, מטולי אר.פי.ג'י, כלי נשק ותחמושת בכמויות גדולות. בחודש יולי, למשל, דווח על תפיסת משלוח רחפנים שהוחבא במכלית דלק ולפי הרשויות בסוריה היה מיועד לחיזבאללה. במקביל, יש אינדיקציות לכך שחלק מהאמל"ח מצליח לעבור את הגבול: ב-3 באוגוסט הודיע צבא לבנון על תפיסת רקטות גראד בקוטר 122 מ"מ באזור ערסאל, לאחר שהוברחו מסוריה לשטח לבנון.
במרכז עלמא השוו בין המצב הנוכחי בדרום לבנון ובין תקופת הפסקת האש שהחלה בנובמבר 2024. צבא לבנון טען אז כי הוא פועל ביעילות נגד חיזבאללה, ואף קבע כי לא נותרו תשתיות או אמצעי לחימה של הארגון מדרום לנהר הליטני. אולם במהלך מבצע "שאגת הארי" התברר שהמציאות בשטח שונה, כאשר צה"ל איתר ופגע במחסני נשק, עמדות, מפקדות ומנהרות של חיזבאללה בתא השטח שאותו טיהר כביכול צבא לבנון.
צבא לבנון | צילום: AFP
החשש מפני ההתחמשות המחודשת של חיזבאללה מקבל משמעות חריפה על רקע האפשרות שיורחבו אזורי הפיילוט בדרום לבנון לאחר נסיגת כוחות צה"ל. לפי המודל שנקבע במסגרת הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון ובתיווך אמריקני, צבא לבנון מקבל אחריות ביטחונית על אזורים בדרום המדינה שמהם נסוג צה"ל. שני אזורי הפיילוט הראשונים כבר יצאו לדרך ופועלות בהן יחידות של צבא לבנון שעברו אימונים בסיוע אמריקני. באזור הראשון, זותר אל-ע'רביה, לא הייתה מלכתחילה נוכחות ישראלית, ואילו באזור השני, פרון וסריפא, הייתה נסיגה של צה"ל במקביל לכניסה של צבא לבנון.
תוצאות הפיילוט הישראלי-לבנוני יקבעו האם המודל יורחב לאזורים נוספים בדרום לבנון. אלא שהשאלה האמיתית אינה רק מי שולט בגלוי באזורים שמהם נסוג צה"ל, אלא האם יש לו יכולת למנוע מחיזבאללה לבנות מחדש את כוחו מתחת לפני השטח.
צבא לבנון | צילום: AFP
לפי מרכז עלמא, לצד האכיפה המינורית של צבא לבנון על פירוז מנשק באזורי הפיילוט, בזותר אל-ע'רביה מסתמנת גם חזרה הדרגתית של מנגנוני חיזבאללה לשטח – במסווה אזרחי. לאחר פריסת צבא לבנון בכפר, תועדו במקום פעילי "ארגון הבריאות האסלאמי" של חיזבאללה, שפעלו בחילוץ גופות פעילים בליווי צבא לבנון. בהמשך נכנסה לכפר גם אגודת "ועזרו זה לזה" המזוהה עם חיזבאללה, שהקימה מבנים זמניים עבור מועצת הכפר ושירותים לתושבים, סיפקה מזון וסייעה בפעולות השיקום. במרכז האגודה אף נערכו אירועים המזוהים עם חיזבאללה. העובדה שפעילות הארגונים האזרחיים נעשית בגלוי ובחסות צבא לבנון מעוררת סימני שאלה באשר ליכולתו ולנכונותו למנוע את חזרת חיזבאללה לשטח.
על אף המסווה האזרחי, אלו אינם גופים אזרחיים נפרדים מהזרוע הצבאית של חיזבאללה. "ארגון הבריאות האסלאמי" משמש למעשה כמערך הרפואי של הארגון הצבאי, ואילו אגודת "ועזרו זה לזה" משמשת ליצירת השפעה ותלות בקרב האוכלוסייה, לגיוס תרומות ולשיקום תשתיות. לטענת מרכז עלמא, בעבר שימשו מבנים שהקימה האגודה בדרום לבנון גם לצרכים צבאיים ומודיעינים של חיזבאללה, וחזרת המנגנונים האזרחיים לזותר אל-ע'רביה עשויה להיות שלב בהשבת אחיזתו של ארגון חיזבאללה לאזור, תוך יצירת תשתית שתאפשר בהמשך גם את התבססותו הצבאית.
מחבלי ארגון הטרור חיזבאללה באחת המנהרות בבופור | צילום: דוצ
"חיזבאללה מתאים את עצמו למציאות של מלחמה ממושכת בעצימות נמוכה", מסביר טל בארי, חוקר במרכז עלמא, "ובמקום תוכנית אש מסיבית במתכונת שאפיינה אותו בעבר, הוא נערך לפעילות גרילה המבוססת על חוליות קטנות, חדירות נקודתיות, מטענים ורחפנים. אם תחודש בעתיד האש הרקטית לעבר ישראל, היא תהיה מבוזרת ותשמש בעיקר לשימור רציפות הלחימה". החזרה של חיזבאללה לאזורי הפיילוט בדרום לבנון מקרבת את פעילי הארגון אל הגבול הישראלי ועלולה לאפשר להם בהמשך לפעול ישירות כנגד כוחות צה"ל בדרום לבנון וגם בשטח ישראל.
האם צבא לבנון יכול בכלל למנוע את התעצמותו המחודשת של הארגון? – בארי מטיל בכך ספק. לדבריו, היקף תפיסות הנשק בלבנון אינו תואם את היקף ההברחות, כפי שניתן ללמוד גם מתפיסות נשק בסוריה הכוללות אמצעי לחימה מתקדמים. לדבריו, תפיסות הנשק שמציג צבא לבנון הן בדרך כלל בהיקפים קטנים ובאיכות נמוכה יחסית. במתכונת הנוכחית, הוא סבור, אין ביכולתו של צבא לבנון להתמודד עם חיזבאללה.
נלחמים בהברחות לחיזבאללה בלבנון. חיילים בכוחות הביטחון הסוריים לפני יציאה לפעילות מבצעית | צילום: יוטיוב
"זה כישלון ידוע מראש. אי אפשר לסמוך על צבא לבנון, שלא מבצע את העבודה שלו", הוא אומר, "חיזבאללה חוזר למקומות שבהם היה ומחדש את ההתבססות שלו במקומות האלו, והוא עושה את זה יחד עם תושבים שחזרו, ויד ביד עם צבא לבנון שנכנס פנימה. זה ממש יד ביד, מילולית. רואים את זה בסרטונים שמגיעים מהשטח. חיזבאללה חוזר לדרום לבנון בחסות צבא לבנון".
בארי מייחס את הכישלון של צבא לבנון לאכוף את פירוק חיזבאללה מנשקו לשילוב של מגבלות משפטיות, פוליטיות ודמוגרפיות וליחסים בין גורמים בצבא עצמו לבין ארגון הטרור. לדבריו, ההנחה שצבא לבנון לבדו יוכל למנוע את חזרת חיזבאללה אינה מציאותית, ויש צורך לשמר יכולת פעולה ישראלית באזורים הרלוונטיים.
עוד כתבות בנושא
על אף שאין ראיה ישירה לכך שחיזבאללה כבר השתלט מחדש על אזורי הפיילוט עצמם, כניסת הארגונים האזרחיים והמשך הברחות הנשק ללבנון מצביעים על כך שהאתגר לישראל לא ייפתר באמצעות פריסה של צבא לבנון בכפרים מסוימים, אלא ביכולת למנוע באופן אקטיבי מחיזבאללה לשקם לאורך זמן את התשתית האזרחית והצבאית שלו ברחבי דרום לבנון.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
