חיזבאללה הפתיע את המערכת הפוליטית בלבנון כאשר פינה את רכס עלי א־טאהר ואפשר לצה"ל להשתלט עליו, במקום למסור את השטח לצבא לבנון. כך דווח בעיתון הסעודי "א־שרק אל־אווסט". מקור המעורב במשא ומתן בין ישראל ללבנון טען כי חיזבאללה לא היה מקבל החלטה כזו ללא תיאום עם איראן, וכי טהרן נתנה לארגון אור ירוק לפינוי.
לפי הדיווח, חיזבאללה קיבל קודם לכן עצות להעביר את הרכס לצבא לבנון, מהלך שהיה עשוי לחזק את עמדת המשלחת הלבנונית לקראת הסבב השמיני של המשא ומתן עם ישראל. מועד הסבב עדיין תלוי בהחלטה אמריקנית, ולפי ההערכות הוא צפוי להתקיים במחצית השנייה של ספטמבר.
לוחמים בתוך אחת ממנהרות הטרור של חיזבאללה | צילום: דובר צה"ל
אלא שחיזבאללה בחר לפנות את אנשיו מבלי להעביר את השטח לצבא לבנון. בכך, לפי המקור ששוחח עם העיתון, הפכה השליטה הישראלית ברכס לעובדה חדשה שלבנון תידרש להתמודד איתה בסבב השיחות הבא.
הכי מעניין
"אף אחד לא מאמין שזו הייתה החלטה חד־צדדית"
הפינוי העלה בלבנון שורה של שאלות, ובראשן מידת המעורבות האיראנית בהחלטה. המקור אמר כי קשה להניח שחיזבאללה היה מקבל החלטה כזו לבדו, במיוחד לאחר שבכירים איראנים איימו בעבר להתערב כדי לסייע לארגון להגן על הרכס.
לדבריו, "אף אחד לא מאמין שפינוי הרכס היה החלטה חד־צדדית שלא קדמה לה התייעצות עם ההנהגה האיראנית".
רכס עלי א־טאהר | צילום: צילום מסך מיוטיוב
המקור אף העלה אפשרות מרחיקת לכת יותר: האם הפינוי היה סופו של הסדר שבו השתתפה טהרן, ושגובש בסיוע מתווכים מכמה מדינות, באופן שאפשר יציאה בטוחה למומחים צבאיים ממשמרות המהפכה, שלפי דיווחים שהו בתוך המתקן הצבאי ברכס.
לפי הכתבה, גורמים איראנים אף טענו בעבר כי הם נמצאים בקשר עם מי ששוהים בתוך המתקן, ואיימו להתערב כדי למנוע מישראל להשתלט עליו. מבין השיטים ניתן להבין כי ישנה אפשרות שישראל נמנע מלתקוף בזמן הנסיגה מהרכס תמורת אי עירוב של צבא לבנון במהלך.
עם זאת, המקור הדגיש כי האיומים האיראניים לא תורגמו לצעדים מעשיים. לדבריו, "האיום של איראן להתערב לצד חיזבאללה בהגנה על הרכס נותר דיו על הנייר", בדומה לאיומים שנשמעו לאחר חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה לשעבר חסן נסראללה. מסקנתו היא שטהרן נתנה לחיזבאללה אור ירוק לפנות את האזור.
למה לא למסור את הרכס לצבא לבנון?
המקור התעכב גם על החלטתו של חיזבאללה שלא להעביר את הרכס לצבא לבנון. לדבריו, ייתכן שהסיבה אינה רק החשש שהצבא הישראלי ישתלט עליו בהמשך, אלא גם העובדה שפריסה של צבא לבנון במקום הייתה מקשה על חיזבאללה להצדיק את המשך נוכחות לוחמיו מצפון לליטני.
פעילות כוחות אלכסנדרוני במרחב נהר הליטאני בלבנון | צילום: דובר צה"ל
לפי הדיווח, צה"ל כבר כיתר את אזור הרכס והשתלט על דרכי הגישה אליו, הסמוכות לנבטיה אל־פוקא, כפר תבניט ושולי כפר רומאן. חיזבאללה, כך נטען, פינה את הרכס על רקע פערי הכוחות, לאחר שהצליח להוציא ממנו את לוחמיו שנותרו בחיים.
המקור הוסיף כי לפי המידע שבידיו, לא התנהל במקום עימות שחייב את חיזבאללה לסגת.
לדבריו, עדיף היה שחיזבאללה יעביר את הרכס לצבא לבנון וכך יחזק את עמדת המשלחת הלבנונית, במקום לפנותו ולאפשר לצה"ל להפוך את השליטה בו לעובדה מוגמרת. הסוגיה, לדבריו, צפויה להפוך לאחת המרכזיות בסבב השמיני של המשא ומתן.
צבא לבנון | צילום: AFP
הדברים נאמרים גם לקראת ועידה בינלאומית מקדימה שתתקיים בפריז באמצע החודש, במטרה לתמוך בצבא לבנון ובכוחות ביטחון הפנים.
נשק חיזבאללה חוזר למוקד
הדיווח קושר את נסיגת חיזבאללה גם לוויכוח הפנימי בלבנון סביב נשק הארגון. המקור תהה מדוע חיזבאללה סירב למסור את הרכס לצבא לבנון, וטען כי הפינוי משתלב בניסיון להצדיק את המשך החזקת הנשק ואת נוכחות אנשיו מצפון לליטני בטענה שיש צורך להמשיך להתמודד עם ישראל.
לדבריו, נראה כאילו עצם קיומו הפוליטי של חיזבאללה נקשר להמשך החזקת הנשק, בעוד הארגון מסרב לוותר עליו ללא תמורה פוליטית וקושר את פירוקו להסכמה על אסטרטגיה לביטחון לאומי.
המקור ציין כי משלחת מטעם חיזבאללה קיימה לאחרונה פגישות עם שורה של מנהיגים פוליטיים ומפלגות, החל מהזרם הפטריוטי החופשי, אך לא הצליחה להשיג את מבוקשה. לדבריו, בלבנון קיים כיום קונצנזוס רחב שלפיו הנשק צריך להיות בידי המדינה בלבד.
הוא גם תהה מדוע לבנון צריכה להישאר קשורה ל"מזכר ההבנות" האמריקני־איראני, שיישומו עדיין תקוע על רקע ההסלמה בחילופי ההאשמות בין וושינגטון לטהרן והלחץ האמריקני על ההנהגה האיראנית.
סבב המו"מ החמישי בין ישראל ללבנון בוושינגטון | צילום: מייקל קרס, שגרירות ישראל
מנגד, שאל המקור, מה מונע מחיזבאללה לחזק את המשלחת הלבנונית ולאפשר לה ליישם את "הסכם המסגרת", במקום להשאיר את המדינה תלויה בהבנות האמריקניות־איראניות, שלדבריו אינן צפויות להתממש בעתיד הקרוב.
לפי המקור, לבנון ממשיכה לדבוק בדרישותיה: ביסוס הפסקת האש, שחרור האסירים, שיקום היישובים שנהרסו ונסיגה ישראלית. אלה, לדבריו, העמדות שבהן מחזיקה המשלחת הלבנונית בהתאם להנחיות הנשיא ג'וזף עאון.
אסירים תמורת שרידים?
בהמשך הכתבה התייחס "א־שרק אל־אווסט" גם לסוגיית האסירים. לפי המקור, שחרורם של חמישה לבנונים שהוחזקו בידי ישראל, בעקבות מאמציו של שגריר ארצות הברית בביירות מישל עיסא, עשוי לפתוח פתח לדיון מחודש בשחרור לבנונים נוספים.
עם זאת, מקור ממשלתי לבנוני המעורב במגעים אמר לעיתון כי ישראל מתעקשת לקבל מידע על מקום קבורתם של יהודים לבנונים שמתו במהלך מלחמת האזרחים, במטרה להשיב את שרידיהם.
עוד כתבות בנושא
לפי אותו מקור, ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר לעיסא מפות של מקומות שבהם לפי ההערכות נקברו אותם יהודים, במהלך שעשוי לרמוז כי ישראל מבקשת לקשור בין השבת השרידים לבין הדיון בשחרור האסירים הלבנונים.
בלבנון, כך נמסר, מחזיקים ברשימות של שמות היהודים ובמידע על מקומות קבורה אפשריים שהתקבל מגורם בבית הכנסת היהודי בביירות. הרשויות כבר ערכו חיפושים באתרים הללו, אך עד כה לא נמצאו שרידים.
המקור הדגיש כי לבנון ממשיכה בחיפושים, אף שהיא מתקשה לאתר את מקומות הקבורה ללא אדם שיכול להצביע עליהם במדויק. לדבריו, שיתוף הפעולה בין גורם בבית הכנסת היהודי בביירות לבין מנגנוני הביטחון בלבנון נמשך בניסיון לאתר את האתרים.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
