שר האוצר האמריקני סקוט בסנט חשף ביום שני קמפיין חדש ורחב של סנקציות ולחץ דיפלומטי, שנועד לנתק את הקשרים שנותרו בין איראן לכלכלה העולמית. אלא שלצד הרטוריקה החריפה, הוא נמנע מלומר אילו מדינות ייפגעו מהשלב הבא של המהלך ומתי ייכנסו לתוקף עונשים חדשים נגד שותפות הסחר של טהרן.
המבצע, שקיבל את השם "Operation Economic Outcast" – "מבצע מנודה כלכלית", נועד לסגור פרצות במערך הסנקציות האמריקני הקיים. לדברי בסנט, המטרה היא להביא את העימות שפתח הנשיא דונלד טראמפ בפברואר ל"משחק הסיום" שלו.
במשרד האוצר הודיעו כי חמישה תחומים נוספים בכלכלה האיראנית ייכנסו למוקד: מטבעות קריפטוגרפיים המשמשים את משמרות המהפכה ובכירי המשטר, טכנולוגיות הקשורות לנשק, זהב המשמש לייצוב המטבע האיראני הצונח, חברות התעופה של איראן וספנות המשמשת להובלת רכיבי נשק ונפט.
הכי מעניין
בנוסף הוכרזו סנקציות על 60 חברות, אנשים וכלי שיט שלטענת ארצות הברית מסייעים לאיראן להשיג טכנולוגיות גרעין וטילים, לבצע פעולות סייבר ולמכור נפט.
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט עונה לשאלות כתבים במהלך מסיבת עיתונאים בוושינגטון הבירה, ב-24 באוגוסט 2026. במאמר שפרסם ב"פייננשל טיימס", הכריז בסנט כי ביום שני החל "יום פלישה כלכלי" (D-Day כלכלי) | צילום: AFP
"אין לנו סבלנות אינסופית"
בסנט אמר כי טראמפ פונה בעצמו למנהיגים ברחבי העולם ודורש מהם להצטרף למאמץ להביא ל"חנק כלכלי של המשטר הזה".
הוא לא ציין לאילו מנהיגים פנה הנשיא ולא קבע מועד אחרון להיענות לדרישה. בין שותפות הסחר המרכזיות של איראן נמצאות סין, איחוד האמירויות, טורקיה ועיראק.
"ארצות הברית מצפה לפעולה", אמר בסנט במסיבת עיתונאים במשרד האוצר בוושינגטון. "אין לנו סבלנות אינסופית".
כשנשאל מדוע הממשל אינו מטיל מיד סנקציות נרחבות על המדינות שסוחרות עם איראן, השיב כי וושינגטון רוצה לתת להן "הזדמנות לתקן התנהגות רעה".
"למה שארצה לפוצץ את המערכת הפיננסית העולמית?", אמר. "אנחנו מאמינים שיריית אזהרה והבהרת הציפיות הן הצעד הנכון".
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינגפינג | צילום: Photo by Evan Vucci / POOL / AFP
ומה עם סין?
הזהירות הזאת אכזבה חלק מהמומחים העצמאיים, במיוחד לאחר כמה ימים שבהם טראמפ ובסנט הבטיחו "יום D כלכלי" נגד איראן ושותפותיה.
במאמר שפרסם יום קודם לכן ב"פייננשל טיימס", כתב בסנט כי ארצות הברית "פירקה במידה משמעותית את היכולות הצבאיות של איראן והחלישה את תוכנית הגרעין שלה", והבטיח להשיק את "המתקפה הפיננסית הגדולה ביותר שנוהלה אי פעם נגד יריב".
אלא שבהכרזה עצמה נותרה ללא תשובה השאלה שמעסיקה אנליסטים רבים: האם ממשל טראמפ באמת מוכן להתעמת עם סין, חודש בלבד לפני שנשיא סין שי ג'ינפינג צפוי להגיע לוושינגטון לביקור מדיני.
"השאלה הגדולה היא אם הם מוכנים לעשות משהו שחוצה את הקו האדום של הפסקת האש המסחרית עם סין", אמר מאט סווינהארט, לשעבר בכיר במשרד האוצר האמריקני. "אם לא, בסופו של דבר זה לא יצליח".
לדבריו, לחץ ישיר על ממשלות זרות עשוי להביא לתוצאות, אבל שינוי משמעותי יגיע רק אם וושינגטון תעניש בתי זיקוק פרטיים בסין ובנקים סיניים גדולים שמאפשרים לבייג'ינג לרכוש נפט איראני.
כשנשאל אם גם בנקים סיניים עלולים להיכלל בצעדים הקשים, השיב בסנט: "אף אחד אינו מחוץ להישג ידן של הסנקציות האמריקניות".
כלי יעיל – או הנשק האחרון שנשאר?
סווינהארט סבור שההכרזה עשויה להעיד שממשל טראמפ כמעט מיצה את האפשרויות האחרות העומדות לרשותו מול איראן.
"רק עכשיו, לדעתי, הממשל הבין שאין לו הרבה אפשרויות אחרות", אמר. "צריך לשאול למה הם לא עשו את זה קודם".
אדם סמית, שעבד על הסנקציות נגד איראן בתקופת ממשל אובמה, דווקא סבור שהאסטרטגיה עשויה לעבוד. לדבריו, לחץ כבד על עורקי הכסף של איראן היה בין הגורמים שהובילו בסופו של דבר להסכם הגרעין של 2015.
"אם אפילו חלק ממה שבסנט אמר יתממש, זו עלייה משמעותית בלחץ", אמר. "אם זה יימשך, לצד המצור הפיזי, יכולה להיות לכך השפעה".
אבל רייצ'ל זימבה, עמיתה בכירה במרכז לביטחון אמריקני חדש, מזהירה מפני הפער בין ההצהרות לבין מה שהממשל יהיה מוכן לבצע בפועל.
"לא ברור לי שהרטוריקה תואמת את הנכונות ליישם", אמרה. "לא נותרו הרבה אפשרויות טובות להגברת הלחץ הכלכלי על איראן, משום שכל אחת מהן כרוכה במחיר כלכלי או גיאו־אסטרטגי".
עוד כתבות בנושא
סנקציות של כמעט חצי מאה
זו רחוקה מלהיות הפעם הראשונה שארצות הברית מפעילה לחץ כלכלי על איראן.
בכהונתו הראשונה הנהיג טראמפ מדיניות שכינה "לחץ מקסימלי". בשנה האחרונה, עוד לפני המתקפה הצבאית בפברואר, הפעיל הממשל את "Operation Economic Fury" בניסיון להגביר את הלחץ על טהרן סביב תוכנית הגרעין שלה.
חלק מהסנקציות האמריקניות על איראן קיימות עוד מ־1979, לאחר המהפכה האסלאמית ומשבר בני הערובה בשגרירות ארצות הברית.
עם השנים הפכו הסנקציות לאחד הכלים הנפוצים ביותר של וושינגטון – דרך לנסות להשיג מטרות מדיניות בלי להפעיל כוח צבאי. אלא שההיסטוריה שלהן מעורבת. קובה, למשל, נמצאת תחת סנקציות אמריקניות עוד משנת 1960, אך המשטר הקומוניסטי שלה נותר בשלטון גם היום.
יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, נואם במהלך מסיבת עיתונאים בביירות ב-12 באוקטובר 2024. | צילום: AP
טהרן: "דיבורים גדולים"
באיראן דחו את האיומים האמריקניים. יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף כינה את דברי וושינגטון "דיבורים גדולים" וטען כי שותפות הסחר של איראן אינן מתכוונות להיענות לסנקציות.
"שותפות הסחר של איראן הודיעו לנו, הן דרך התקשורת והן במסרים ישירים, שהן רואות בהצהרות האלה דבר חסר משמעות לחלוטין", כתב בפרסית ברשת X.
סגן שר החוץ האיראני כאזם גריבאבאדי לעג גם הוא לטענות האמריקניות בדבר הפגיעה הקשה ביכולות איראן.
"אתם אומרים ש־100% מהמפעלים הצבאיים הושמדו ושתוכנית הגרעין נקברה", כתב. "ובכל זאת, נגד אותה איראן בדיוק נדרשת עכשיו המתקפה הפיננסית הגדולה בהיסטוריה וגיוס כל סוכנויות הממשל האמריקני. האם זה ניצחון – או הודאה בכישלון אמריקני?"
המלחמה התקרבה בשבועות האחרונים למבוי סתום, לאחר שהסכם הפסקת אש פקע בשבוע שעבר. במשך חודשים פגע העימות בתנועת הספנות במצר הורמוז – נתיב מרכזי שדרכו עבר לפני המלחמה כ־20% מהנפט העולמי.
השיבושים העלו את מחירי הנפט והדלק לקראת בחירות אמצע הכהונה בארצות הברית בנובמבר, שבהן מקווים הרפובליקנים לשמור על השליטה בקונגרס.
בסוף השבוע איים מוחסן רזאי, ראש המועצה לביטחון לאומי של איראן, כי אם "המלחמה הכלכלית" בהובלת ארצות הברית תימשך, "אף טיפת נפט" לא תיוצא דרך המפרץ הפרסי.
"איראן תראה בהשתתפות של כל מדינה במלחמה הכלכלית האמריקנית נגד העם האיראני, או בתמיכה בה, מעשה מלחמה", כתב.
האיום על הספנות במצר הורמוז מעניק לטהרן מנוף משמעותי. מנגד, המטבע האיראני הגיע ביום שני לשפל היסטורי, והאינפלציה הגבוהה מכבידה על חיי היומיום במדינה.
"הממשלה האיראנית אולי נשמעת בטוחה ביכולתה לספוג את הכאב", אמר ניסאן רפאתי, אנליסט בכיר לענייני איראן ב־International Crisis Group. "אבל הכאב כבר קיים – והוא רק ילך ויגדל".
השאלה, לדבריו, היא אם הלחץ הכלכלי הזה יוביל בסופו של דבר לפריצת דרך דיפלומטית.
"הרעיון של החשכה פיננסית מוחלטת של איראן קשה לדמיין", אמר. "אבל זה לא אומר שארצות הברית לא יכולה לגרום להשפעה משמעותית".
עוד כתבות בנושא
