תושבי עוטף עזה, תנועת צו 9 ופורום "עוטף ישראל" יקיימו מחר (שלישי) עצרת מחאה במעבר כרם שלום נגד התוכניות להכנסת כוחות בינלאומיים לרצועת עזה ולקידום תהליכי שיקום, בטרם הושלמו פירוז הרצועה ופירוק חמאס מתשתיותיו ומנשקו.
העצרת צפויה להתחיל בשעה 09:30, ובה ישתתפו, לדברי המארגנים, תושבי העוטף, פעילים ואנשי ציבור בכירים.
במוקד המחאה עומדת האפשרות שכוח הייצוב הבינלאומי, ISF, ייכנס לרצועת עזה במסגרת ההסדרים המקודמים ל"יום שאחרי". מארגני המחאה מתנגדים להעברת סמכויות ביטחוניות לכוחות זרים וטוענים כי למדינות שישתתפו בכוח עשויים להיות אינטרסים שאינם תואמים את האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
הכי מעניין
מפקד כוח הייצוב, ג'ספר ג'פרס (ימין) | צילום: AFP
לדבריהם, הכנסת הכוחות לרצועה לפני השלמת פירוז חמאס עלולה להגביל את חופש הפעולה של צה״ל וליצור סיכון ביטחוני. המארגנים טוענים גם כי הכנסת הכוח תסמן למעשה את תחילת שיקום הרצועה עוד לפני שחמאס פורק מנשקו ומתשתיותיו.
המחאה מגיעה על רקע ויכוח שהחריף בשבועות האחרונים בישראל סביב תפקידו של כוח הייצוב הבינלאומי, התנאים לכניסתו לרצועה והקשר בין פירוק חמאס מנשקו לבין תחילת תהליכי השיקום.
עוד כתבות בנושא
המחלוקת על הכוח הבינלאומי
בסוף יולי דווח כי הקבינט המדיני־ביטחוני אישר פריסה מוגבלת של כוח ה־ISF באזור רפיח, לצד כניסה מדורגת של נציגי הוועדה הפלסטינית הטכנוקרטית. לפי גורם מדיני שצוטט אז, בשלב הראשון תוכננה כניסתם של כ־200 אנשי כוח ממדינות שהוגדרו "ידידותיות", וכל כניסה אמורה הייתה לדרוש אישור פרטני של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ. באותה עת הודגש כי צה״ל יישאר בקו הצהוב ולא ייסוג כל עוד חמאס לא פורק לחלוטין מנשקו והרצועה לא פורזה. אלא שב־20 באוגוסט הודיעה לשכת ראש הממשלה כי "הדרג המדיני לא אישר כניסה של הכוח הבינלאומי לרצועת עזה", והבהירה כי לא יהיה שיקום ברצועה לפני פירוק מלא של חמאס מנשקו.
מחבלי חמאס ברצועת עזה | צילום: EPA
כוח ה־ISF הוא אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית שמקדמת "מועצת השלום" שהקים נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לטיפול בעתידה של הרצועה. לפי רויטרס, התכנון האמריקני מייעד לכוח תפקיד בפעילות הביטחונית, בסיוע לפירוז, באבטחת הכנסת סיוע וחומרי שיקום ובהכשרת כוחות משטרה פלסטיניים. הממשל האמריקני הודיע לקונגרס על הקצאת יותר מ־206 מיליון דולר לטובת ציוד, תשתיות, כלי רכב והוצאות הפעלה של הכוח. נכון ל־19 באוגוסט, לפי רויטרס, אינדונזיה, מרוקו, קזחסטן, קוסובו ואלבניה התחייבו לתרום חיילים, אולם עדיין לא נקבע מועד לפריסתם.
השרים בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק | צילום: אלויבייה פיטוסי, פלאש 90
השרים בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק נמנים עם המתנגדים הבולטים להתקדמות במהלך במתכונתו הנוכחית. בתחילת אוגוסט הם דרשו מנתניהו לכנס בדחיפות את הקבינט ולעצור את כניסת כוח ה־ISF, בטענה שמפת הדרכים שפרסמה מועצת השלום שונה מהותית מזו שהוצגה לשרים. בין היתר טענו כי המתווה עלול לאפשר נסיגה ישראלית במקביל לפירוז ולא רק לאחר השלמתו, וכי תפקידו של הכוח הבינלאומי שונה מזה שהוצג לקבינט. בסוף השבוע חזרו השניים על דרישתם, ולפי הודעתם, בסיור שערכה סטרוק סביב מחנה ה־LSA היא נחשפה לתשתיות המיועדות לקליטת כ־1,500 חיילים, כשהמחנה עשוי לדבריהם לגדול לקיבולת של כ־5,000. השניים הזהירו כי אם ההיערכות תושלם עוד לפני פירוק חמאס, יופעל על ישראל לחץ כבד לאפשר את כניסת הכוח לרצועה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
