הקמתה מחדש של חטיבת השריון 500, שנסגרה בשנת 2003, היא הרבה יותר מהחזרת מספר היסטורי לסדר הכוחות של צה"ל. זהו תיקון נדרש של תפיסה שגויה: ההנחה שאפשר לצמצם את הכוח המתמרן, להעדיף יכולות מרחוק ולהישען על טכנולוגיה, מבלי לשלם מחיר בביטחון הלאומי.
באותן שנים קוצצו חטיבות שריון ומפקדות אוגדה בשם ההתייעלות, החיסכון והאמונה כי המלחמות השתנו. נאמר שאפשר לפגוע באויב מהר יותר, מדויק יותר וזול יותר מן האוויר ומבעד למסכים. אלא שבמרחב שבו ישראל מתקיימת, אין תחליף לכוח שמסוגל להיכנס לשטח, לכבוש אותו, להשמיד תשתיות אויב ולהחזיק בנקודות המפתח.
ישראל היא מדינה צרה, חסרת עומק אסטרטגי, בלב אזור עוין, אלים ורצחני. היא אינה יכולה להרשות לעצמה מלחמות המתנה והכלה. כאשר האיום מתקרב לגדרות, לערים ולצירי התנועה, הדרך להגן על הבית היא להעביר במהירות את הלחימה לשטח האויב. לשם כך נדרש צבא יבשה גדול, כשיר, מאומן ומתמרן, המשלב שריון, חי"ר, הנדסה, אש, מודיעין ולוגיסטיקה.
הכי מעניין
צבא היבשה הוא גם תעודת הביטוח של ישראל. כמו בכל ביטוח, אפשר להסתכל על הפרמיה ולשאול היכן ניתן לחסוך. אבל כאשר מקצצים בפרמיה - משלמים כבד ברגע האמת. במשך שנים גרטנו טנקים, סגרנו מסגרות, צמצמנו עתודות ושחררנו כוח אדם מיומן. המחיר הגיע בדמות מחסור ברזרבות, תלות גוברת באנשי מילואים, שחיקה קשה של לוחמים וכלים, וקושי עצום לבנות מחדש במהירות יכולות שפורקו.
עוד כתבות בנושא
שמחת תורה המחיש כי יכולת תמרון אינה מותרות ואינה נוסטלגיה. גם בעידן הרחפנים, הבינה המלאכותית והחימוש המדויק, ההכרעה נותרת תלויה ביכולת להפעיל כוח קרקעי משמעותי. חיל האוויר והמודיעין חיוניים, אך הם אינם תחליף למסה יבשתית. מלחמה אינה נמדדת רק במספר המטרות שהושמדו, אלא ביכולת לשלול מן האויב את כוחו, את שליטתו בשטח ואת רצונו להמשיך להילחם.
חטיבה 500 היא צעד חשוב, אך אין לראות בו סוף פסוק. הקמתה מחדש חייבת להיות חלק ממהלך רחב: הגדלת סד"כ השריון, בניית עתודות מטכ"ליות, שימור כוח האדם המיומן והעמדת צבא יבשה המסוגל להילחם בכמה זירות לאורך זמן.
ובתוך המהלך הזה נמצאת גם הזדמנות לאומית: הגיוס החרדי צריך להימדד לא במכסות מופשטות, אלא במסגרות מבצעיות ובאיושים פונקציונליים. נצח יהודה וחטיבת החשמונאים מוכיחות שאפשר לבנות מסגרות מותאמות. היעד צריך להיות אוגדה חרדית: כוח על חטיבתי המשלב חי"ר ושריון, ומהווה עתודה מטכ"לית אמיתית לשעת חירום.
החזרת חטיבה 500 היא מסר חשוב: ישראל מבינה מחדש שהקרב מוכרע על הקרקע. כעת עליה לוודא שגם בפעם הבאה לא תקצץ בתעודת הביטוח שלה.