לראשונה מאז נפילת משטרו של בשאר אל־אסד העלה הנשיא החדש, אחמד א־שרע, בגלוי את האפשרות שהסכם ביטחוני בין ישראל לסוריה יהיה צעד ראשון בדרך לשלום בין המדינות. האפשרות הזאת עדיין נראית רחוקה ותלויה בסוגיית הגולן ובצורכי הביטחון של ישראל, אך בעיני רבים עצם העלאתה מעידה עד כמה עמוק השתנו יחסי הכוחות במזרח התיכון.
בעיני אחרים, המציאות הביטחונית בין שתי המדינות רחוקה מאוד משינוי. "אין כאן שום בשורה", מדגיש אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי, בריאיון למקור ראשון. "א־שרע אומר במפורש שלא יוותר על רמת הגולן, ולכן הוא בונה בפועל צבא חזק, שתכליתו להיות ערוך לכיבושה. ובינתיים האמריקנים עוצמים עיניים לנוכח טבח הדרוזים, הנוצרים, הכורדים".
א־שרע | צילום: AFP
לדברי הכהן, אי אפשר באמת לתת אמון באחמד א־שרע. "הוא לא איש של שלום, ואני לא מאמין לו", הוא מסביר. "א־שרע מדבר יפה, וזה מסייע לו מול טראמפ וכמובן גם מול האיחוד האירופי, שלתמיכתו הוא זקוק. בינתיים ישראל מצטיירת באור שלילי, כאילו מושטת אליה יד לשלום והיא מסרבת לקבל אותה. זו אסטרטגיה שיושבת על יסודות עמוקים באסלאם".
הכי מעניין
מנגד, א־שרע הכריז השבוע כי דמשק מבקשת להימנע מכל עימות צבאי ישיר עם ישראל. "אין לנו שום עניין בעימות כזה", אמר. ובלי קשר לכוונותיו האמיתיות, רבים סבורים כי לדבריו יש משמעות מיוחדת, לנוכח העובדה שקודמו בתפקיד הפך את הברית עם הרפובליקה האסלאמית של איראן ואת התמיכה בחיזבאללה לאבני יסוד במדיניותה האזורית של סוריה.
כוחות צבא סוריה | צילום: EPA
כוחות ג'יהאדיסטים בסוריה | צילום: צילום מסך מיוטיוב
שבטים חמושים הנתמכים על ידי ממשלת סוריה בראשות האסלאמיסטים בעימות עם לוחמים דרוזים | צילום: AFP
ילדים משחקים סביב טיל שלא התפוצץ שנחת בשדה פתוח בסוריה | צילום: דליל סולימאן / AFP
השינוי שהתחולל לאחר נפילת אסד בדצמבר 2024 חורג בהרבה ממסגרת היחסים בין ירושלים לדמשק. במשך עשרות שנים שימשה סוריה גשר אסטרטגי שאפשר לטהרן ולחמש את חיזבאללה. נשק ומשאבים איראניים עברו בשטח סוריה בדרכם ללבנון, והרצף הגאוגרפי הזה היה לאחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם ביססה הרפובליקה האסלאמית את השפעתה האזורית והפעילה לחץ על ישראל.
אלא שנדמה כי הרצף הזה נקטע. השלטון החדש בדמשק כבר לא חלק מן הציר האיראני, וא־שרע, אף שהוא מגיע מרקע אישי ופוליטי הרחוק מאוד מישראל, מבקש להצטייר כמי שמעדיף את ייצוב המדינה ואת שיקום היחסים עם המערב על פני המשך הבריתות הישנות של אסד. ואולם סוגיית הגולן נותרה בעינה, בדיוק כפי שביקש לציין גרשון הכהן.
"מגמתם של אנשי הג'יהאד היא ירושלים, והם אומרים זאת במפורש"
יוסי אלוני, פלאש 90 | אלוף במיל' גרשון הכהן.
סוריה ממשיכה לדרוש את החזרת רמת הגולן, שנכבשה בידי ישראל במלחמת ששת הימים ב־1967, וא־שרע הבהיר כי הסכם ביטחוני לא יכלול ויתור סורי על התביעה. אלא שמדובר בסוגיה מורכבת במיוחד: בשנת 1981 החילה ישראל את חוקיה על השטח, וב־2019 אף הכירה ארצות הברית, בתקופת כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ, בריבונות הישראלית בגולן.
מבחינת ירושלים, מדובר בראש ובראשונה בסוגיה אסטרטגית. לאחר קריסת משטר אסד השתלטה ישראל על אזור החיץ שנקבע בהסכם הפרדת הכוחות מ־1974, בטענה כי יש למנוע מהחלל שהותיר אחריו הצבא הסורי להתפתח לכדי איום חדש לאורך הגבול. כל הסכם עתידי יצטרך אפוא לקבוע אילו כוחות יורשו לפעול בדרום סוריה ואילו ערבויות ביטחוניות ממשיות יינתנו לישראל.
800 אזרחים סורים - פעילי ארגון "הקסדות הלבנות" ובני משפחותיהם - חולצו בסיוע ישראל מהתופת בסוריה. | צילום: EPA
גם הזירה הלבנונית ממחישה את עומק השינוי האזורי. א־שרע שלל את האפשרות שהצבא הסורי יתערב בלבנון כדי להילחם בחיזבאללה, ובכך סתר את ההערכות שפורסמו בשבועות האחרונים. מבחינת חיזבאללה, שהתרגל במשך עשרות שנים לראות בדמשק עורף אסטרטגי חיוני, מדובר בשינוי מהותי. אלא שגם בהקשר הזה גרשון הכהן אינו ממהר להסיק מסקנות.
כשנשאל אם הוא סבור שעלול להתפתח עימות צבאי ישיר עם הצבא הסורי, משיב הכהן ללא היסוס: "הכול יכול להיות". לדבריו, "מגמתם של אנשי הג'יהאד היא ירושלים, והם אומרים זאת במפורש. אלא שהכול מתרחש בשלבים. בשלב הראשון הם זקוקים להצהרות שלום כלפי האמריקנים, אבל אין שום סיכוי לנורמליזציה אמיתית איתם. אלה רק אשליות של היהודים".
עוד כתבה בנושא
