בצה"ל מנסים בשבוע האחרון למזער נזקים בעקבות פרסום ההנחיות החדשות שצמצמו בצורה דרמטית את מספר החיילים המסופחים במילואים, ומבהירים כי אמנם מדובר בכלל, אך יש לו יוצאים מן הכלל.
הסערה פרצה אחרי שפרסמנו באתר מקור ראשון כי צה"ל משנה את מדיניות השימוש במסופחים במערך המילואים. לאחר בדיקות שביצעה חטיבת המבצעים באגף המבצעים, הוחלט להגביל את היקף הסיפוחים ליחידות, במטרה לצמצם תופעה שהתרחבה משמעותית במהלך המלחמה ולשפר את השליטה על ניהול כוח האדם במילואים.
עוד כתבות בנושא
לפי המדיניות החדשה, גיוס מסופחים בצו 8 יוגבל לעד 5 אחוזים מהתקנים בגדודים, עד 20 אחוזים במפקדות ועד 25 אחוזים בהגמ"רים. יחידות שנמצאות כיום בלחימה יידרשו לצמצם לפחות מחצית מהמסופחים שלהן, או להתכנס לרף של עד 5 אחוזים מכלל התקנים. כל בקשה לגיוס מסופחים תעבור כעת דרך מערכת חדשה בשם "אכיפת השמ"פ", ומחודש אוגוסט צפויה להתחיל בקרת עומק חודשית על כלל היחידות.
הכי מעניין
בכירים באמ"ץ הבהירו בשיחות למקור ראשון כי המהלך אינו נובע רק משיקולי חיסכון במשאבים, אלא גם משיקולי כשירות, שליטה ואחריות פיקודית. בבדיקות שביצעה חטיבת המבצעים התברר כי בחלק מהיחידות היקף המסופחים חרג מהצורך המבצעי. במקרים מסוימים נמצאו חיילי מילואים שסופחו לתפקידים שאינם קשורים באופן ישיר לביצוע המשימה, אלא נועדו לתת מענה לצרכים ארגוניים או נוחות של היחידה ולהקלה ביציאות הביתה.
בצה"ל מציינים כדוגמה מקרים שבהם סופחו אנשי מילואים לטובת משימות שאינן מחייבות בהכרח החזקת תקן בתוך המסגרת הלוחמת, כמו מספר קצינות שסופחו ליחידה לשם תיעוד מורשת, רכזת משפחות גדודית שמחזיקה בתקן פתוח מאז השבעה באוקטובר, מפקדת חטיבה שסיפחה אנשים ורשמה אותם תחת מפקדת גדוד כדי שייחשבו בדרג א' פלוס ויקבלו מענקים בהתאם. מנגד, בצבא מדגישים כי יחידות שנמצאות בתהליכי הקמה או בניין כוח, כמו חטיבות דוד וגדודי חילוץ והצלה מסוימים, ימשיכו לקבל אישורים לסיפוחים בהתאם לצורך ולא על פי התקן שנקבע.
הטענה המרכזית בצה"ל היא שסיפוח רחב מדי עלול לפגוע באחד העקרונות המרכזיים של צבא המילואים: האורגניות של היחידה. כאשר גדוד נשען באופן קבוע על כוח אדם חיצוני בהיקף גבוה, המפקדים מתקשים לדעת מהו הסד"כ האמיתי שעומד לרשותם, מה רמת ההיכרות שלהם עם הלוחמים ומה מצב הכשירות של המסגרת.
עוד כתבות בנושא
באגף המבצעים מציינים כי המטרה היא לא למנוע השלמות כוח אדם כאשר הן באמת נדרשות, אלא לוודא שהן נעשות באופן מבוקר. כל בקשה לסיפוח תיבחן אל מול המשימה, התקן הנדרש, מצב הכשירות והיכולת של היחידה לעמוד במשימה ללא אותם חיילים.
בצה"ל מדגישים כי מגבלת האחוזים אינה חזות הכול, וכי במקרה שבו קיימת פגיעה אפשרית בביצוע משימה מבצעית יינתנו החרגות. גורמי המקצוע מבהירים כי השיקול המרכזי יהיה תמיד עמידה במשימה, ולא עמידה מכנית במספר שנקבע. בימים האחרונים ישבו באמ"ץ ועברו גדוד אחרי גדוד במטרה להבין שהורדת המסופחים לא תיפגע במשימה, ויעשו הליך כזה בכל הפעלה של גדוד מילואים בהמשך. כמו כן, הפער בין אחוזי המסופחים בגדודים למפקדות נובע מכך שהמפקדות מופעלות לתקופות ארוכות יותר.
השינוי במדיניות מגיע בתקופה שבה מערך המילואים מתמודד עם עומס חריג. בצה"ל מציינים כי כיום תקן המשימה של גדוד מילואים כמעט כפול מזה שהיה לפני 7 באוקטובר, אז עמד על כ־270 לוחמים בממוצע. לצד זאת, מספר הזירות שבהן צה"ל פועל גדל משמעותית, והצבא נדרש להחזיק כוחות לאורך זמן במספר גזרות במקביל.
מאז תחילת המלחמה נדרשים גדודים וחטיבות לבצע רצף משימות ארוך בהרבה מהתכנון המקורי, תוך שחיקה גוברת של כוח האדם. בעקבות ההנחייה החדשה הנוגעת לסיפוחים, זעם רב נשמע מכיוון המילואימניקים שטענו כי המהלך מזיק יותר מאשר מועיל. המסופחים, לטענתם, הם מילואימניקים שכן מוכנים להגיע, ולאור השחיקה ההולכת וגוברת בכוח האדם, כל פגיעה בהם משמעה – פגיעה באיכות המשימות המבצעיות.
עוד כתבות בנושא
באגף המבצעים מודים כי ניהול מערך המילואים הפך למשימה מורכבת במיוחד: מצד אחד נדרשת יציבות וודאות עבור המשרתים, ומצד שני המציאות הביטחונית מחייבת שינויים תכופים בתוכניות. כך קרה שבתחילת 2026 נקבעה כמות מוגדרת לימי מילואים, אך עם פרוץ "שאגת הארי", המסגרת הזאת נפרצה בשל כמות המשימות שעלתה בצורה משמעותית. בצה"ל אומרים כי כיום קיים גרף מילואים מתוכנן עד סוף השנה, שהופץ למפקדי היחידות והגדודים, אך הוא אינו יכול להיות קשיח לחלוטין. שינויים במצב המבצעי, פתיחת משימות חדשות או שינויי הערכת מצב עשויים להביא לשינויים גם לאחר פרסום התכנון.
במקביל לטיפול בנושא המסופחים, בצה"ל מבצעים התאמות גם במערך הגנת הגבולות. חלק מהגמ"רים מצומצמים במקומות שבהם הערכת המצב מאפשרת זאת, במטרה לשחרר כוח מילואים למשימות אחרות. בצבא אומרים כי אנשי מילואים הם משאב יקר, ולכן נדרש שימוש מדויק יותר בכוח האדם. עם זאת, ההחלטות מתקבלות לפי הצורך המבצעי בכל גזרה ולא כחלק מקיצוץ רוחבי.
מהלך נוסף שמתרחש בתקופה זו הוא החלפת כוחות בין זירות ומתן זמן התאוששות לחלק מהחטיבות הסדירות, לאחר תקופה ממושכת של לחימה. בצה"ל רואים בכך מרכיב חיוני בשמירת הכשירות לאפשר לכוחות להתאמן, לרענן שורות ולהגיע למשימות הבאות מוכנים יותר.