שלושה שבועות לאחר שהוכרזה הפסקת האש בין ישראל ללבנון, צה"ל ממשיך לתקוף כל ניסיון התבססות של חיזבאללה במרחב "הקו הצהוב". מאחורי המציאות המבצעית הזו עומד מהלך צבאי רחב, שנועד לשבור את תפיסת ההגנה של הארגון בדרום לבנון.
לאורך שנים ביסס חיזבאללה את קווי ההתקפה שלו על הכפרים הסמוכים לגדר, בקו הראשון והשני. מנגד, קווי ההגנה המרכזיים נשענו על מרחבי נהר הליטני ונחל הסלוקי – אזור טופוגרפי מורכב הנשלט היטב בתצפית ובאש. לאחר מבצע "חיצי הצפון" והפגיעה שספג הארגון בכפרים רבים, הוא ביקש לחדש את אחיזתו במרחב א-טייבה, תוך הסתמכות על מערכי איסוף ותצפית צפופים.
נגד היערכות חיזבאללה, אוגדה 36 יצאה למתקפה רחבה שנועדה ליצור חיץ בין מערכי חיזבאללה בגזרות באדר וחג'אר. התמרון התבסס על הפעלת לחץ על מספר מוקדים במקביל, במטרה לצמצם את חופש הפעולה של הארגון – הנשען במידה רבה על יכולות איסוף ותצפית מתקדמות.
הכי מעניין
היערכות כוחות אוגדה 36 לקראת הכניסה לתמרון בלבנון | צילום: דובר צה"ל
לאחר כשבועיים של הכנת תנאים לחציית הליטני – שכללו פריצת צירים ואיסוף מודיעין – התברר בצה"ל כי חרף הפגיעות המשמעותיות, חיזבאללה אינו נשבר. בתגובה גובשה תפיסת הפעלה חדשה: יצירת הטעיה מבצעית והעסקת האויב. בהתאם ללקחי מלחמת לבנון השנייה הוסט המאמץ לעבר אזור הבופור.
במסגרת זו שונתה גם הטקטיקה הקרקעית: נפתח ציר חלופי, ולאחר מכן הועברו הכוחות לעומק הוואדי והמשיכו בפתיחת צירים מזרחה ומערבה לאורך הליטני – תוך פגיעה בתשתיות חיזבאללה.
חיזבאללה, מצדו, נערך מראש למניעת השתלטות על הרכסים: עמדות מבוצרות, תשתיות תת-קרקעיות ואמצעים נגד מסוקים, בהם מקלעי נ"מ ומוקשים ייעודיים. ההיערכות התבססה על הנחת עבודה שלפיה צה"ל יפעל בדומה למלחמת לבנון השנייה, אז הוטסו כוחות לעומק השטח. אלא שבפעם הזו בחר צה"ל בגישה שונה.
לוחמי צה"ל במנהרות בלבנון | צילום: דובר צה"ל
כוחות סיירת גולני ומגלן הובילו את טיהור מוצאי הצירים והכשרת השטח להמשך ההתקפה לעבר נבטיה והבופור. במקביל פעלו חטיבות נוספות בגזרות סמוכות וחשפו מערכי תת-קרקע שנבנו לאורך שנים. צה"ל ציפה למצוא מנהרות במרחב, ובבדיקה עדכנית התברר כי מדובר בכמה תוואים, ונוספים ברכס עלי טהאר.
הכוחות התקדמו למרחבי מזרעת עלי טהאר ותיבנית והתייצבו בפאתי נבטיה – מיקום מרכזי עבור חיזבאללה מדרום לביירות. באזור עלי טהאר נחשפו תשתיות תת-קרקעיות משמעותיות, לרבות מערכי פיקוד ושליטה, ונוטרלו עשרות מחבלים. הפגיעה בתשתיות אלו שיבשה גם את יכולות האספקה של הארגון.
בצה"ל מעריכים כי חלק ניכר מהפצועים וההרוגים נפגעו מרחפני נפץ שהופעלו מתוך מרחב עלי טהאר, שם התבססו מערכי שליטה ושיגור. התשתית התת-קרקעית באזור מתוארת כמערכת רחבה ומבוזרת, הכוללת עשרות חללים. אף שקיימים מספר פתחים, ניסיונות שימוש בהם נענו בתקיפות ממוקדות.
היערכות כוחות אוגדה 36 לקראת הכניסה לתמרון בלבנון | צילום: דובר צה"ל
בפעולת קומנדו בכפר ארנון בלבנון אותרה חוליית מחבלים במערך המנהרות. לאחר הפעלת אמצעים, ניסו חלקם להימלט דרך פיר שלא היה מוכר לכוחות, אך רובם חוסלו בתקיפה מהירה.
מערך המנהור בגזרה, משתרע מהליטני וצפונה עד עלי טהאר. חלק מהמנהרות נועדו לשיפור יכולות האש לעבר מטולה ואצבע הגליל, ואחרות לחיזוק מערכי הפיקוד והשליטה. חלק מהמנהרות עדיין אינן בשליטה מלאה.
מאז 25 במאי חוסלו יותר מ-200 מחבלים בגזרת רכס הבופור, ולמעלה מ-600 בכלל גזרת האוגדה. בפיקוד צפון מדברים על אלפי פעילים שחוסלו מאז תחילת הלחימה. בצה"ל מדגישים כי חיזבאללה לא הפעיל בעבר מערך הגנה בהיקף כזה בגזרה זו.
לוחמי צה"ל במנהרות בלבנון | צילום: דובר צה"ל
במהלך הלחימה אותרו עשרות אמצעי תצפית ומצלמות ששימשו את חיזבאללה להכוונת אש ולאיסוף מודיעין על תנועות הכוחות. לנוכח זאת הוגדר "קו צהוב" מבצעי לאורך צירים באורך של עשרות קילומטרים. בצה"ל מציינים כי מדובר באחד האתגרים הטופוגרפיים המורכבים ביותר שבהם פעלו כוחות היבשה בעשורים האחרונים.
במערכת הביטחון מסכמים כי חיזבאללה ספג פגיעה קשה, אך אינו קורס. הארגון, שניסה להתארגן בשנים האחרונות כצבא סדור ולרכז "מרכזי כובד", נתקל הפעם בצה"ל הפועל ברציפות ואינו נעצר. השליטה במרחב עלי טהאר מוגדרת כהישג טקטי, אך בצה"ל מדגישים כי המציאות עדיין שברירית – וכי נדרשת היערכות להמשך, כולל אפשרות לחידוש הלחימה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
