תת-אלוף דביר אדרי, קצין האיסוף הראשי, מוביל בימים אלה מהלך עומק לשינוי תפיסתי וארגוני בחיל האיסוף הקרבי והגנת הגבולות, מהלך הנשען על לקחי מתקפת 7 באוקטובר והתחקירים שבאו בעקבותיה. כלל התחקירים המבצעיים נבחנו בשנה האחרונה, לצד עדכונים והשלמות שנגזרו מעבודת הוועדה בראשות אלוף (מיל') סמי תורג'מן. אלא שבניגוד לגישה של תיקון כשלים נקודתיים, הוחלט לגבש תפיסה רחבה יותר, כזו שמגדירה מחדש את ייעודו של החיל כולו, ומקור ראשון מפרסם אותה לראשונה.
המהלך מתחיל כבר ברמת הזהות. שינוי השם ל"חיל האיסוף הקרבי והגנת הגבולות" אינו סמנטי בלבד, אלא מקבל כעת ביטוי אופרטיבי: לפי התפיסה שמוביל הקאס"ר הנוכחי, החיל אינו עוד גוף המתמקד בהגנה סטטית, אלא כוח לוחם לכל דבר, הפועל בהגנה ובהתקפה כאחד, בדומה לגדודי החי"ר בצה"ל. כך למשל, גדוד אריות הירדן אמון על הגנת הגבול עם ירדן אך גם עושה משימות במחומש הכפרים הפלסטיניים בבקעת הירדן.
לוחמי צה"ל בתרגיל "שאגת הארי" בבקעת הירדן | צילום: דובר צה"ל
במישור הארגוני מקודם שינוי מבני משמעותי, המחלק את החיל לשני תחומים מרכזיים:
הכי מעניין
הראשון הוא מערך הגנת הגבולות (חי"ר גבולות): חמשת הגדודים המעורבים - פנתר, קרקל, ברדלס, לביאי הבקעה ואריות הירדן, יאוחדו תחת גוף פיקודי אחד שייקרא "אגד הגבולות". האגד יתפקד כ"מסגרת על", בעיקר בהיבטי בניין הכוח, הכשרה והפעלה, ויהיה אחראי גם לתכנון ארוך טווח של כשירות הגדודים. הגדודים יבצעו סבבים בין הגזרות והאימונים, ויוצאו מהכפיפות הישירה לחטיבות המרחביות.
המהלך נועד לייצר שליטה פיקודית אחידה, סטנדרטיזציה בהכשרה ובהפעלה, ושיפור היכולת המבצעית בשגרה ובחירום. בנוסף, הוא מפחית מהחטמ"רים את האחריות לבניין הכוח, תחום שבו התקשו לאורך השנים.
למקור ראשון נודע כי כבר בשבועות הקרובים עתידים מספר גדודים לצאת לתקופת אימון ארוכה, לראשונה מאז תחילת המלחמה, ולאחר מכן להמשיך לתפיסת קו בגזרות חדשות. מי שיחליף אותם בתעסוקה המבצעית הם גדודי מילואים.
"רמת החיכוך הפיזי בזמן הפעילות לא מאפשרת שמירה על ההלכה". אימון מעורב של לוחמים ולוחמות בגדוד ברדלס. | צילום: הדס פרוש, פלאש 90
התחום השני הוא מערך האיסוף הקרבי: בתחום זה מתבצע חיזוק משמעותי של יכולות האיסוף והתקיפה. בין הצעדים: הרחבת והגדלת גדודי האיסוף הסדירים, שדרוג יכולות הרחפנים - כולל שילוב יכולות משמעותיות של אוסף-תוקף, כולל רחפני סיב, ופתיחה מחודשת של גדודי האיסוף במילואים שנסגרו בשנים האחרונות. המהלך נשען על ההבנה כי מדובר באחד המערכים המרכזיים בצה"ל, בעיקר לאור המלחמה ושדה הקרב הנוכחי, וכי גדודי האיסוף הם הגדולים בצבא, ויש להקדיש להם תשומת לב רבה יותר מבעבר.
דגש מיוחד ניתן למערך התצפיתניות. בעקבות לקחי 7 באוקטובר בוצעו שינויים טקטיים שכבר מיושמים: העתקת החמ"לים מהגבול לבסיסי צה"ל בעורף, הכשרת התצפיתניות בנשק, כולל מטווחים ונשיאת נשק ארוך, ושדרוג של תנאי העבודה (עמדות התצפית עצמן והכיסאות עליהן הן יושבות שעות רבות), והקישור לפיקוד הבכיר, כך שכיום מצופה מכל תצפיתנית לדווח על כל תנועה חשודה או מגמה חריגה בזמן אמת, היישר למפקדיה.
חיל הגנת הגבולות. | צילום: דובר צה"ל
לצד זאת, נערכות שיחות בתדירות גבוהה של מפקד היחידה עם התצפיתניות באופן בלתי אמצעי, כדי לוודא שגם אם הן לא מרגישות בנוח "להרים דגל אדום", אז במפגש ישיר עם המפקד וללא תיווך הן יאמרו זאת.
חידוש משמעותי נוסף הוא הרחבת סמכויותיהן: התצפיתניות יקבלו יכולות תקיפה מרחוק, הן באמצעות מערכות "רואה־יורה" המוכרת מגזרת רצועת עזה, והן באמצעות יכולת שיגור רחפני תקיפה מסוגים שונים.
בסיכומו של דבר, מדובר במהלך רחב היקף שמבקש לא רק לתקן כשלים נקודתיים שנחשפו ב-7 באוקטובר, אלא לשנות באופן יסודי את תפיסת ההפעלה של אחד המערכים המרכזיים בהגנת גבולות ישראל.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
