נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ טען היום כי איראן הסכימה "באופן מלא ומוחלט" לפיקוח גרעיני ברמה הגבוהה ביותר "הרחק אל העתיד", כלשונו — "עד אינסוף". לדבריו, הדבר יבטיח "יושר גרעיני", ואם איראן לא הייתה מסכימה לכך "לא היה מתקיים משא ומתן נוסף". טראמפ הוסיף כי בעקבות זאת, וכן בעקבות "ויתורים משמעותיים נוספים" מצד איראן, הוא הסכים לאפשר למצרי הורמוז להישאר פתוחים ללא המשך הסגר הימי. עם זאת, לדבריו, כל ספינות הקרב נותרות במקומן למקרה שיהיה צורך להחזיר את הסגר, אף שלדבריו הדבר נראה כעת "בלתי סביר ביותר".
דברי טראמפ מצטרפים למחלוקת הגוברת בין וושינגטון לטהרן סביב פרטי ההבנות שהושגו בשיחות בשווייץ, שנועדו לקדם את סיום המלחמה במזרח התיכון. בעוד הממשל האמריקני מציג את השיחות כהתקדמות משמעותית, באיראן דוחים חלק מהטענות האמריקניות, בעיקר סביב חזרת פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לאתרים שהותקפו.
טראמפ בוועידת G7 בשווייץ, שלשום | צילום: איי.אף.פי
המחלוקת החריפה ביותר נוגעת לסוגיית הפיקוח הגרעיני. ואנס אמר אתמול כי "האיראנים הסכימו להזמין את פקחי סבא"א בחזרה לארצם", והגדיר זאת "אבן דרך משמעותית עבור העם האמריקני ובצעד הראשון בדרך לפירוז גרעיני קבוע, או לסיום קבוע של תוכנית נשק גרעיני באיראן".
הכי מעניין
אולם דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאעי, דחה זאת ואמר כי אין כל תוכנית לאפשר פיקוח במתקני הגרעין שנפגעו. "לא קיימנו פגישה עם מנכ"ל סבא"א, ואין לנו כל תוכנית שהסוכנות תפקח על מתקני הגרעין של איראן שניזוקו בתוקפנות הצבאית של ארצות הברית והציונים", אמר במסיבת עיתונאים שבה נכחה AFP. גם בחרייני אמר כי "לא התקבלה החלטה כזו" בעניין קבלת פקחי סבא"א.
האתרים שעליהם מדובר הם מתקני הגרעין בפורדו, נתנז ואיספהאן, שהותקפו בידי ארצות הברית כאשר הצטרפה למלחמה של ישראל נגד איראן באמצע 2025. היקף הנזק למתקנים עדיין אינו ידוע, אף שטראמפ טען כי הם "הושמדו לחלוטין".
צילום לווין של הנזק במרכז הטכנולוגיה הגרעינית באספהאן לאחר תקיפות אוויריות אמריקאיות במלחמת 12 הימים | צילום: EPA
טראמפ התייחס גם לכספים ולסנקציות שמשרד האוצר האמריקני צפוי לשחרר במסגרת ההסדר. לדבריו, הכסף "יועבר לחשבון נאמנות בשליטת ארצות הברית", וישמש אך ורק לרכישת מזון וציוד רפואי מארצות הברית, כולל תירס, חיטה ופולי סויה מחקלאים אמריקנים. "אלה דברים שאיראן זקוקה להם נואשות", כתב טראמפ. "זה משבר הומניטרי, ואני מרגיש שחייבים לעזור עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. השיחות מתקדמות היטב".
הדברים עומדים בניגוד לעמדת איראן, שלפיה רק טהרן תחליט כיצד להשתמש בנכסיה אם יופשרו. שגריר איראן באו"ם בז'נבה, עלי בחרייני, אמר לכתבים כי "איראן היא המדינה היחידה שתחליט מה לעשות עם נכסיה שיופשרו". לדבריו, הוא דוחה כל טענה שלפיה למדינה אחרת תהיה השפעה על ההחלטות או על התהליך.
עם זאת, בחרייני הודה כי קיימים סידורים טכניים שארצות הברית וקטאר צריכות לבצע, משום שהנכסים הוקפאו בידי ארצות הברית ולפחות חלקם נמצאים בקטאר. לדבריו, תפקידן של וושינגטון ודוחא מוגבל להיבטים הטכניים בלבד של הפשרת הכספים. "בוודאי שאיראן אינה מאפשרת להן השפעה נוספת על התהליכים האחרים", אמר. "זה משהו שאיראן, ורק איראן, תחליט".
סירה חולפת על פני מכלית שעוגנת במצרי הורמוז מול חופי האי קשם, איראן, 18 באפריל 2026 | צילום: AP Photo/Asghar Besharati
לפי התקשורת הממלכתית באיראן, במסגרת ההסדר המתגבש הסכימה וושינגטון לשחרר 12 מיליארד דולר בכספים מוקפאים, וכן להשעות זמנית סנקציות על נפט איראני. סגן נשיא ארצות הברית ג'יי־די ואנס אמר כי הכספים עדיין לא הופשרו, וכי אם יופשרו, הם לא ישמשו למימון טרור אלא יוכלו לשמש לרכישת מוצרים אמריקניים, בהם פולי סויה.
טראמפ פרסם בהמשך הודעה נוספת שבה טען כי 19 מיליון חביות נפט עברו אתמול דרך מצרי הורמוז — "שיא של כל הזמנים". לדבריו, מחירי הנפט יורדים, "והעולם הוא מקום הרבה יותר בטוח".
במקביל נמשכת הפעילות הדיפלומטית סביב ההסכם. טהרן וושינגטון חתמו על מזכר הבנות שמניח בסיס לתקופה של 60 ימי משא ומתן, שבה ינסו הצדדים להסדיר סוגיות רחבות יותר, ובהן תוכנית הגרעין האיראנית והקלות בסנקציות. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הגיע לפקיסטן, אחת המתווכות המרכזיות, יחד עם שר החוץ עבאס עראקג'י. עראקג'י ומוחמד באקר קאליבאף קיימו גם שיחות בעומאן עם הסולטן הית'ם בן טארק, שהביע תקווה להצלחת המאמצים להשגת "הסדר שליו וסופי".
סוגיית מצרי הורמוז נותרה רגישה במיוחד. קאליבאף אמר עם שובו מהשיחות כי המצר "לעולם לא יחזור לתנאיו שלפני המלחמה" וכי ינוהל בידי הרפובליקה האסלאמית של איראן. זאת, אף ששני הצדדים הסכימו להקים קווי תקשורת כדי להשאיר את נתיב הסחר החיוני פתוח.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
