אחרי שנתיים ארוכות סיים היום (רביעי) אל"מ עדי גנון את תפקידו כמח"ט גולני ויצא ללימודים. מי שהחליף אותו הוא אל"מ איוב כיוף, בעברו מפקד סיירת גולני ויחידת שלדג. מעמד החילופים נערך לפנות בוקר במבצר הבופור שבדרום לבנון, ימים ספורים אחרי כיבושו, בראשות מפקד אוגדה 36, תא"ל יפתח נורקין, ובהשתתפות מפקדים וחיילים נוספים.
"אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, והתמונה הזו שלכם, הרגע הזה שלכם, פה במוצב הבופור, באדמה עליה נלחמה חטיבת גולני לפני 44 שנים, אל מול פסגת החרמון עליה נלחמה חטיבת גולני לפני 53 שנים, מעל נהר הליטאני אותו כבשתם אתם, דור הניצחון רק לפני ימים אחדים, תמונה זו היא נאום הסיום שלי", אמר מח"ט גולני היוצא גנון, "מיקום הטקס והנוף הנשקף ממנו, הוא הביטוי המפואר ביותר לרוח גולני. לדבקות במשימה, לרעות לוחמים, למקצועיות, לעקשנות, לאהבת הארץ, לחתירה למגע. התמונה שלכם עומדים פה שווה עבורי יותר מאלף מילים שאכתוב או אומר, התמונה שלכם פה היא ההוכחה לכוח של עם ישראל. אתם, גולני שלי, ההוכחה והפנים היפות שלנו. חילוניים, דתיים, מהעיר והמושב, אשכנזים וספרדים, ימנים ושמאלנים, מילואים וסדיר, שהשארתם מאחור אישה וילדים, חברה ומשפחה. בשנתיים וחודשיים האחרונות אתם החטיבה שעברה את הקרבות הקשים וההרואיים ביותר, קרבות שעוד יסופרו במורשת הקרב בעתיד, קרבות מפוארים שאני אעשה עוול אם אנסה להסביר במילים בזמן כה קצר. אך אתם ואני, אחיי גיבורי התהילה, נדע וננצור היטב את קרבות אלו".
"תקפתם וכבשתם ברגל וברק"ם, בגשם ובקיץ, מארון א-ראס, עייתא א-שאב, בינת ג'בל, כפר שמע והרכס השיעי, את חאן יונס ורפיח, דיר אל בלאח ודרום העיר עזה ושוב - א טייבה, דיר סיריאן, ליטאני, יוחמור והבופור. מקומות רבים עם סיפורי גבורה אדירים אותם תקפתם וכבשתם ולא עצרתם כי אתם גיבורי החיל ובעלי התהילה, אתם מגן העם והארץ. יחד זכינו לחזות בחזרתו הביתה לקבר ישראל של אחינו הלוחם אורון שאול ז"ל, ויחד גם זכינו לראות ולהתרגש עם שחרורו מהשבי של עידן אלכסנדר, ויחד קיבלנו פקודה לצאת מלב העיר עזה ולהביט באנחת רווחה בחזרתם של כלל השבויים החוזרים משבי החמאס שכרע ונכנע תחת ההתקפה במרכבות גדעון ב' - שאתם ורק אתם הובלתם תוך אמונה בצדקת הדרך".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
"אין מילים שיוכלו לתאר עד כמה אני גאה בכם. אין פה אחד שעומד איתנו שלא איבד בדרך אחים לנשק. חברים שישנו לצידנו בלילה בבית במארון א-ראס או בשיח בליטאני ובקרב למחרת נפלו ולא שבו. ביחד, חנקנו את הדמעות, ניגבנו את הזיעה, טיפלנו בפצועים והמשכנו למשימה הבאה. מאחר ולא היה זמן לעצור, כי ההגנה על המדינה ואזרחיה קודמת לכל, לא יכולנו אפילו להגיע להלוויות ולניחום האבלים, אך זו הייתה שעתנו לעמוד על המשמר. זו הזדמנות לבקש את סליחתם של המשפחות השכולות, היקרות לנו מכל, שמדינת ישראל חבה להם את חייה - סליחה שלא הצלחנו להגיע כפי שחיינו רוצים כפי שהיה ראוי שנגיע ונחבק. נופלי החטיבה הם מגש הכסף, רוחם תמיד איתנו, בכל קרב ומשימה ועל כנפי רוחם חטיבת גולני מגיעה לכל קרב ברוח סערה. רוח של רעות לוחמים ששמורה רק לחטיבת העם", סיכם גנון.
המח"ט הנכנס כיוף הזכיר בנאומו את קרב הגבורה על החמ"ל בבסיס נחל עוז בשבעה באוקטובר: "סגן נמרוד אלירז נלחם בגבורה יחד עם חבריו שנהרגו באותו קרב כדי להגן על מוצב נחל עוז ובפרט על התצפיתניות בחמ"ל, לאחר לחימה עיקשת נגמרה להם התחמושת והם נשארו עם כדורים בודדים, וסכין. המחבלים ניסו לפרוץ פנימה אך רוח גולני לא אפשרה זאת, מי שניסה להיכנס פגש את רוח גולני מצוידת בסכין. למחבלים לא נותר אלא לשרוף את החמ"ל מבחוץ. נמרוד שרד וכשהתעורר בבית החולים מה שהטריד אותו יותר מכל זה להתקשר לתומר המג"ד ולהגיד לו שהם לא נשברו ולא נכנעו כי גדוד 13 לא יישבר לעולם. ברוח זו החטיבה נלחמת כבר כשנתיים וחצי באינספור קרבות גבורה, במארב כריש בעזה, באירוע הקשה בסג'עייה, בעייתא-שעב, בטיר חרסה בטייבה ועוד הרבה מאוד קרבות שהמשותף בניהם הוא רוח גולני - עץ אחד ורוח אחת".
מפקד האוגדה נורקין סיפר על קרב אחד בדרום לבנון שביטא את ערכי חטיבת גולני: "בבוקר ה-7 באפריל, בעת התקפה על יעד מחבלים בא-טייבה, נתקל כוח של גדוד 13 במחבלים ששהו במבנה, תוך חילוץ פצועים לפנים, היפגעות שדרת הפיקוד הפלוגתית וחוסר בהירות בתמונת המצב, מפקד הפלוגה חותר למגע ונכנס לאיתור נוכח המחבלים שבפנים ונפצע תוך ניסיון לפגוע במחבלים ולסייע לפקודיו. לצערנו באירוע זה נפל טובאל ליפשיץ ז"ל בעת שזינק מעבר למסדרון תחת אש. בפעולותיהם, של ליפשיץ ז"ל ומפקד הפלוגה, משתקפים ערכי חטיבת גולני כולה - הערכים עליהם מחנכים דורות של חיילים ומפקדים ובראשם פיקוד מלפנים, חתירה למגע, משימתיות ורעות. אנחנו נחושים להמשיך ולהגן ככל שיידרש, כאן מהבופור ומכל מקום שיידרש . גולני שלי, היא אותו הסיפור. היא טובי אנשים, היא שמות ופנים, מקומות וזמנים, אגדה וסיפור ללא אות ועיטור, גולני שלי - ניצחון".