הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף איתי אופיר, נאם הבוקר (שני) בכנס לשכת עורכי הדין באילת והתייחס לנסיבות כניסתו לתפקיד והאתגרים עימם הפרקליטות הצבאית מתמודדת. כזכור, בשנה שעברה אסר שר הביטחון, ישראל כ"ץ, על הפצ"רית הקודמת, יפעת תומר ירושלמי, לנאום בכנס.
"נסיבות כניסתי לתפקיד, בעיצומה של תקופת מלחמה ממושכת, רב-זירתית וברגע משבר קשה עבור היחידה, חייבו אותי, ומחייבים אותי עדיין, לפעול בשני מישורים משמעותיים. שני מישורים הקשורים זה בזה. הראשון: השבת האמון - הן אמון המפקדים במערכת המשפטית הצבאית ובעומדים בראשה, והן אמון המשרתים בצה"ל, והציבור הישראלי כולו, בכך שהמערכת המשפטית בצה"ל פועלת בהגינות, בענייניות, באחריות ובשיקול דעת - ללא ספק, וללא יוצאים מהכלל", אמר אופיר כשהוא מתייחס לנזק שעשתה פרשת הפצ"רית. "השני, המקביל, הוא ההכרח לוודא שהפרקליטות הצבאית, כחלק מצה"ל כולו, ממשיכה לנוע קדימה. לומדת, משתפרת, מתפתחת ובמקומות הנדרשים לכך מתקנת - על מנת למלא את ייעודה: הבטחת שלטון החוק בצה"ל כחלק בלתי נפרד מעמידתו של צה"ל במשימותיו, מחתירתו של צה"ל לניצחון ולהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה. זה ייעודה של הפרקליטות הצבאית, וזו גם חובתנו המקצועית והערכית, תמיד, ובפרט בשעה שמדינת ישראל וצה"ל בתוכה מצויים בתקופה שאין דומה לה בעוצמת האתגרים שהיא מציבה - מבצעיים, מדיניים, וגם משפטיים".
עוד כתבות בנושא
"בתוך המציאות הזו, ובמבט לאחור בתום כחצי שנה בתפקיד, מתוך מפגש עם הצבא על פניו המגוונים, בחזיתות השונות, בתאי התקיפה, בחדרי הדיונים, בסיורים בשטח, ומשיחות עם מפקדים, לוחמים וחיילים - אני מבין טוב מקודם כמה מנעד התפקידים של הפרקליטות הצבאית, כגוף משפטי וצבאי, הוא משמעותי וקריטי לביטחון המדינה", הדגיש הפצ"ר. "תפיסתה של הפרקליטות הצבאית בראייתי היא לא תפיסה של 'מתבוננים מהצד' המשקיפים על הנעשה בצה"ל וקובעים לו סייגים וגדרות. ההפך הוא הנכון. הפרקליטות הצבאית היא חלק מהמערך המבצעי של צה"ל במובן הממשי ביותר. אנחנו חלק מהמערכת הצבאית, שייעודה הוא לשמור על ביטחון המדינה ואזרחיה, לנצח במלחמה, ובתוך כך להבטיח כי צה"ל עושה זאת בהתאם לדין".
הכי מעניין
"בראייתי, מערכת משפטית צבאית איתנה, עצמאית ומעורבת אינה מכשול בפני פעולה צבאית מוצלחת ויעילה. היא תנאי ליכולתו של צה"ל לפעול לאורך זמן, בהצלחה, באפקטיביות, ומתוך לגיטימציה לפעולותיו ואמון הציבור בעשייתו. הפרקליטות הצבאית אינה פועלת מול המפקדים. היא פועלת יחד איתם, כחלק מתהליך קבלת ההחלטות", הבהיר אלוף אופיר.
"התפיסה שהובילה אותי לאורך חיי המקצועיים בעולם המשפט, במגזר הפרטי ובשירות הציבורי, בהתאמות הנדרשות, היא גם התפיסה אותה אני מיישם בפרקליטות הצבאית: המפקד אינו מקבל החלטה ולאחריה 'ממתין לאישור משפטי' בסיומו של תהליך בו משפטנים אינם מעורבים. הוא פועל מלכתחילה יחד עם היועץ המשפטי, כחלק מהצוות שלו, לטובת קבלת ההחלטה הטובה ביותר במכלול השיקולים. היועץ המשפטי איננו מי שתפקידו רק לסמן גבולות. התפקיד שלנו הוא לסייע למפקדים מזווית הראייה והניסיון שלנו, להבין מה אפשרי, כיצד נכון לפעול, ואיך ממלאים את המשימה, באופן שמגן בצורה הטובה ביותר על צה"ל, על לוחמיו ועל משרתיו".
עוד כתבות בנושא
הפצ"ר סיפר כי במהלך מבצע "שאגת הארי" הוא מימש את השותפות הזאת: "באופן יומיומי - החל משלבי התכנון המוקדמים להם התוודעתי בימיי הראשונים בתפקיד, המשך בהיותנו חלק משעון הלחימה בבור, יחד עם הרמטכ"ל ושאר מפקדי צה"ל, ועד לייעוץ משפטי בתוך מרכזי ניהול הלחימה ממש, בפיקודים, בחמ"לים, בתאי הלחימה ובאוגדות, כל זאת סביב השעון, מתוך הבנה של הצורך המבצעי, ושל האחריות הכבדה המוטלת על כתפינו כולנו. כך בכל הנוגע לפעילות האופרטיבית, וכך גם ביחס למערכה המדינית-משפטית, והתעצמות האיום הנשקף ממנה לחופש הפעולה של צה"ל ושל מפקדיו".
"אין זה סוד, שמדינת ישראל נתונה כיום תחת מתקפה משפטית חסרת תקדים בזירה הבין-לאומית. הליכים בבתי דין בין-לאומיים, ניסיונות לקדם צווי מעצר נגד בכירי צה"ל והדרג המדיני, יוזמות משפטיות שונות, בטריבונלים מדינתיים ובינלאומיים, להגבלת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים לנו - כל אלה מהווים איום מרכזי המחייב התמודדות של ממש", אמר אופיר.
הפצ"ר ציין את החלטת מזכ"ל האו"ם לצרף כוחות ביטחון ישראליים לרשימה השחורה הכוללת גופים האחראיים לאלימות מינית בסכסוכים: "הם נמצאים בשורה אחת עם ארגוני טרור כמו חמאס, דאעש ואל-קעאידה. זוהי האשמה כוזבת וחסרת שחר, שהתאמצנו מאד לנסות ולמנוע אותה, ונמשיך להיאבק בה ובהשלכותיה. זו דוגמה נוספת, כמו בחלק גדול מהמקרים, לשימוש במשפט ככלי במסגרת מאבק מדיני רחב יותר, נגד עצם הלגיטימיות של יכולתנו להגן על עצמנו".
"המערכה המדינית-משפטית עודנה בעיצומה והיא תלווה אותנו עוד שנים רבות. היא מחייבת אותנו הן לעמידה איתנה על צדקת דרכו של צה"ל, והן לפעולה נחושה מול ניסיונות דה-לגיטימציה וניצול ציני של מוסדות משפטיים בין-לאומיים. כך אנחנו עושים, וגם נמשיך לעשות, לצורך שמירה על משרתי צה"ל, מפקדיו ומשרתיו", אמר הפצ"ר והבהיר: "צה"ל הוא צבא הפועל על פי דין. ולצד זאת, אין זה אומר שאין מה לבדוק, ולעיתים גם לתקן. דווקא משום שאנו מאמינים בצדקת דרכנו, עלינו להמשיך ולבחון את עצמנו ביושרה וללא מורא, להמשיך ולוודא שאנו פועלים בהתאם לדין".
"בראייתי, השמירה על החוק איננה עניין למשפטני הצבא לבדם. זוהי משימה של כל מפקדי הצבא יחד, כל מערכי הצבא וזרועותיו. זהו חלק מהמאמץ הצבאי, וחלק מדמותו של צה"ל. האחריות לכך היא נחלת כולם, בדומה לטוהר הנשק והחתירה לניצחון. כולנו, מפקדים לוחמים, אנשי שטח ואנשי מטה - מחויבים לאותם ערכים. מתוך הכרה במורכבות המאפיינת את המערכת המבצעית - במיוחד זו בה נאלץ לפעול צה"ל, בחינת האירועים הללו במשקפיים משפטיות, מחייבת זהירות יתרה. אך לצד זאת, מחויבותו של צה"ל לערכים המובילים אותו, מחייבת לעיתים גם שימוש בכלי אכיפה", הוסיף הפצ"ר כשהוא מכוון למקרים בהם הוגשו כתבי אישום נגד חיילים בסדיר ובמילואים במגוון עבירות.
"בתוך המציאות הזו, אני מאמין שהתפקיד שלנו, המשפטנים בשירות הצבאי, הוא להיות מעורבים ואקטיביים במציאת פתרונות משפטיים לצורך הצלחתם של צה"ל והמדינה. זה אחד הנדבכים המרכזיים המאפשרים למדינת ישראל להגן על עצמה ולהישאר מדינת חוק חזקה, גם נוכח הקשים שבאתגרים. זו אחריות כבדה, אבל עבורי - ועבור נשות ואנשי הפרקליטות הצבאית - זו גם זכות גדולה", סיכם הפצ"ר.