מזה כחודשיים נמצא צק"ח 7 בראש הפעולה הקרקעית של צה"ל בלבנון, ומוביל את אוגדה 36 בגזרה שנמצאת מערבית לרכס רמים. בשלב הראשון תקפו את קו הבתים בכפרים הסמוכים לגדר כדי להסיר את איום הפשיטה.
"גילינו שהאויב התבסס שם בחזרה אחרי חיצי הצפון", אומר מפקד חטיבה 7, אלוף משנה שאול ישראלי. "מצאנו הרבה אמל"ח ומחבלים בקו הזה. מהקו הזה ראינו תגבורים משמעותיים של מחבלים שהגיעו ברכבים ממערב למזרח. בהיעדר חיל האוויר (שהיה מרוכז בתקיפות באיראן - י"א), אז בסיוע ארטילריה חיסלנו הרבה מחבלים".
לאחר מכן המשיכו להתקפה על מערב הגזרה שלהם במרחב קנטרה. היעד: שתי ערי מקלט, מנהרות תת קרקעיות שנועדו לצבור חיילי רדואן לקראת פשיטה אל שטח הארץ, שזכו בצה"ל לשמות הקוד "עכו" ו"ערד".
הכי מעניין
"כשהגענו למרחב, היו הרבה שיגורי נ"ט, ירי תלול מסלול ורחפני נפץ ברגעים האלה", אומר אל"מ ישראלי. "אחרי טיהור מעל הקרקע וחיסול 20 מחבלים ב'עכו' ועוד 2 ב'ערד', נכנסנו פנימה ומצאנו הרבה אמל"ח - נשקי צלפים, קלעים, שרשור של עמדות נ"ט שמכוונות לשטח הארץ. זה נחשב לאחד מפרויקטי הדגל של חיזבאללה שהוא עמל עליהם במשך עשור. זה היה חלק מהמערכת הטקטית שלהם. ב'חיצי הצפון' לא הצלחנו להגיע לשם ועכשיו שללנו להם יכולת מאוד משמעותית".
עוד כתבות בנושא
לפי המודיעין שבידי צה"ל והממצאים מהשטח, עיר המקלט "עכו" היא מעט יותר ישנה, מתוארכת לבת 13 שנה, מ"ערד" שחדשה יותר. "רואים את זה באיכות הבנייה ובמזרונים החדשים. רואים את המבצעיות שלהם. הן נבנו, בהנחיה איראנית, כממוגנות מתקיפות חיל האוויר, ולכן היה נדרש להגיע אליהן פיזית ולנטרל אותן. בחיזבאללה הגנו עליהן במעטפת רחבה. המערכת הטקטית שם הייתה מחוברת לערי המקלט. כדי להכריע אותה היה נדרש להגיע ולכבוש את הערים", אומר מח"ט 7 ומציין כי במרחב קנטרה, בפעילות לאיתור המנהרות, נורו לכיוונם 45 טילי נ"ט, עשרות מרגמות ורחפני נפץ. "הכי הרבה שאני זוכר בדרום לבנון. זה היה נכס אסטרטגי שהם הגנו עליו, הפתענו אותם והלוחמים נלחמו קרבות מופת וגבורה. כל קרב הוא אירוע קשוח בפני עצמו ולא היו לנו נפגעים. ספרנו לפחות 130 מחבלים הרוגים במרחב קנטרה".
טנק חטיבה 7 | צילום: דובר צה"ל
אל"מ ישראלי מודע לכך שיש אתגר גדול לכוחות צה"ל במרחב בכל הקשור לירי נ"ט ורחפני הנפץ, שהתגברו מאז תחילת המערכה הנוכחית. "חיזבאללה נשאר מבוצר בקו הצהוב גם אחרי הפסקת האש והיו לנו לא מעט היתקלויות. אחרי הפסקת האש הפסיקו לספור אחרי 20 רחפנים רק בשטח שלנו. בסך הכל נורו כבר מאות פריטים".
הפסקת האש, שכבר מזמן לא שקטה, כוללת מחד ירידה במספר טילי הנ"ט שנורים לעבר כוחות צה"ל - אך גם מגבלות על כוחותינו. "אי אפשר לחצות את הסלוקי, אבל בהסרת איום ישיר אין מגבלות. ברור שהיינו רוצים להתקדם ולהרחיב את מרחב האבטחה. אנחנו רואים שהאויב מפר ומעצים את הפעלת האש שלו. בסוף מבחינתנו זאת לחימה תחת מגבלות שהרמה הממונה פוקדת עלינו", אומר מח"ט 7 ומציין כי אחד ההבדלים הבולטים שהיו בפעולה הזאת, לעומת חיצי הצפון, נובע ממבצע "שאגת הארי" באיראן. "חיל האוויר בצדק היה מושקע באיראן ולכן היינו צריכים לפעול עם המעטפת היבשתית בלבד - ארטילריה, חי"ר והנדסה וזה היה טוב לתחושת המסוגלות לאנשים שאנחנו מסוגלים לבצע הכל גם בלי חיל האוויר".
עוד כתבות בנושא
סא"ל ח', מפקד פלגה ס'1 מיחידת יהל"ם, שלחם לצד לוחמיו נגד מחבלי רדואן וחיסל עשרות מהם במרחב המנהרות, אמר: "אנחנו פה במנהרה משמעותית מאוד של ארגון הטרור חיזבאללה. מנהרה שהארגון תכנן לצבור בה מאות פעילים לטובת פשיטה על כוחותינו. זאת מנהרה משמעותית מאוד, אפשר לראות את הגובה שלה, את הרוחב שלה, עשויה באמת ברמה גבוהה מאוד. חיזבאללה תכנן לצבור פה מאות פעילים בתוך המנהרה הזאת. אנחנו הצלחנו להגיע למנהרה בצורה מהירה, לתפוס את המנהרה לפני שחיזבאללה הבין בכלל את הפעולות שלנו, ולהשמיד אותה ולקחת את הנכס האסטרטגי הזה מתוך הידיים שלו. את הפעולות שאנחנו עושים פה אנחנו נמשיך לעשות בנחישות עם הגבורה של הלוחמים שלנו, עד שנשיג את הביטחון לתושבי הצפון".
בסרטון שצולם מתוך המנהרה, סא"ל ח', שפיקד על עשרות מבצעים בעזה ובלבנון, בהם גם מבצעים למציאת גופות חטופים ותשתיות טרור, מציג את הכניסה למנהרה, את הציוד הרב ששימש את חיזבאללה והוצא מהם, כשמסביב יש מיכלים ויחידות חומר נפץ שהוכנו במקום לקראת השמדת המנהרה. "המחבלים היו פה ממש יום לפני. כל המיטות היו אמורות להכיל מחבלים של חיזבאללה".