מה הצליח ומה לא: עושים סדר בסוגיית שילוב הנשים ביחידות הלוחמות

הלוחמות בחזיתות השונות עושות עבודה חשובה מאין כמוה. אבל הרצון לעוד כתפיים שיישאו בעול לא יכול ליצור עוד ועוד התנסויות שגוזלות את הקשב, המשאבים וכוח האדם של צה"ל שלא לצורך

לוחמות | דובר צה"ל

לוחמות | צילום: דובר צה"ל

תוכן השמע עדיין בהכנה...

צריך לעשות סדר בסוגיית הפיילוטים לשילוב נשים ביחידות לוחמות שהסעירה את הרשת. אבל לפני הכל אפתח בשתי עובדות שחשובות להמשך הדיון, שתיהן מסקנות מהשבעה באוקטובר והמלחמה האחרונה:

הראשונה היא שצה"ל צריך לוחמים, כמה שיותר. המשימות רבות ואנחנו צריכים אנשים שיאחזו בנשק ויגנו על המדינה. אין לנו פריבילגיה לוותר על אף אחד. לכן גם נשים שמעוניינות לעשות זאת ולהיכנס מתחת לאלונקה – יכולות וצריכות לעשות זאת.

העובדה השנייה היא שצה"ל לא יכול להיות יותר מעבדת ניסויים חברתיים. לפני המלחמה, במקום להתמקד בהגנה במאה אחוזים על גבולות המדינה ואזרחי ישראל, הצבא חשב שיש לו הרבה זמן פנוי, משאבים זמינים וכוח אדם חופשי כדי לעסוק בסוגיות אזרחיות ובדברים שלא מקדמים את משימותיו הביטחוניות במאומה - כמו אקלים, פוליטיקה ופיילוטים מיותרים.

הכי מעניין

עוד כתבות בנושא

אחרי שהבנו את שתי העובדות האלה נמשיך לפיילוטים הכושלים. נחלק אותם לשניים: בחלק הראשון נדבר בקצרה על הכושלים באמת ב-669, סיירת מטכ"ל וחי"ר ניוד, ולאחר מכן אתייחס לפיילוט ביהל"ם.

לא אכביר במילים על מה שקרה והוביל לכישלון, אך רק נזכיר שהפיילוט לשילוב נשים בחי"ר ניוד הופסק כבר בסוף הטירונות כשפציעות רבות הופיעו. ל-669 התקבלו מאז תחילת הפיילוט בסך הכל רק שתי מלש"ביות שפרשו בשלבים שונים, ובשני המחזורים האחרונים לא הצליחו למצוא מועמדות מתאימות בכלל. בסיירת מטכ"ל יש חיילת אחת בהכשרה ועוד אחת שתתגייס באוגוסט הבא. זהו.

לסיכום, הפיילוטים - שהוקדשו להם מאמצים רבים, תשתיות, סגלי פיקוד, הכנות למגבשים, בניית סרגלי מאמץ, צוות רפואי, תזונאים, פיזיותרפיסטים, בדיקות מעבדה וקשב פיקודי - הוציאו עד עכשיו חיילת אחת בשלבי הכשרה של סיירת מטכ"ל, כל זה בזמן שהיחידות האלה משתתפות בלחימה (מה שלא הפריע לרמטכ"ל הרצי הלוי להודיע לבג"ץ שאין בעיה להמשיך בפיילוטים בזמן המלחמה).

עוד כתבות בנושא

פיילוט מעצם הגדרתו הוא שלב ניסויי שאמור לבדוק היתכנות. לעשות אותו שוב ושוב עד שמצליחים - לא עונה להגדרה הזאת, בטח כשבכל שלב משנים את המטרה כדי להראות הצלחה יחסית. אי אפשר להמשיך ולזרוק את הקוביות עד שתתקבל התוצאה הרצויה, ובסוף להכריז: הצלחנו. כבר תקופה ארוכה שההתנסויות האלה נכשלות אבל בצה"ל ממשיכים לאטום אוזניים ולייצר עוד ועוד פיילוטים עד המטרה הנכספת. העיקר לא להודות בכישלון.

כשהתחילו עם הפיילוטים האלו נקבע כי בהכשרות של 669 וחי"ר ניוד לא יהיו פערים בין הכשרת הנשים והגברים (לגבי סיירת מטכ"ל בצה"ל סירבו לחשוף מטעמי ביטחון מידע). ייתכן והרף האחיד זו הסיבה לכך שהפיילוטים לא עובדים, אבל כרגע, מאחר ובצה"ל מסרבים להגיע למסקנות הברורות, לא נוכל לדעת מה שגוי ומה יש לשפר, אם בכלל יש אפשרות כזאת.

לצד הפיילוטים הכושלים שצה"ל הסתיר בשבוע האחרון, הוא בחר לפרסם ולהציג כהצלחה דווקא את הפיילוט ביהל"ם, למרות שאלה הופיעו אחד לצד השני בתשובה שניתנה לבג"ץ בשבוע שעבר.

אז לגבי הפיילוט ביהל"ם, עם 30 חיילות במחזור השלישי שנמצא בעיצומה של ההכשרה המפרכת, 15 שסיימו אותה בשנה הקודמת ומשתתפות בפעילויות מבצעיות בכל גזרות הלחימה ועוד כמות דומה במחזור הראשון – הרי שבאמת מדובר בהצלחה לכל דבר, בטח ביחס לשאר הפיילוטים.

לוחמות השריון בהכשרה. | דובר צה''ל

לוחמות השריון בהכשרה. | צילום: דובר צה''ל

עם זאת, הפרסום הציף מחלוקת בין צפנת נורדמן, מהאנשים היחידים בארץ שבקיאים בסוגיית הפיילוטים והעתירות לבג"ץ, לגלעד אברילינגי, בעבר ראש מחלקת תורת חיל ההנדסה ומי שיזם והוביל את עבודת המטה לשילוב לוחמות ביהל"ם. נורדמן טענה בצדק שמדובר בישראבלוף. היא טוענת כי בניגוד למה שחושבים, לא מדובר בפיילוט זהה להתנסויות האחרות, אלא, כפי שהצבא עצמו אמר: "הייעוד שנקבע ללוחמות ביחידת יהל"ם שונה מהייעוד שנקבע ללוחמים ביחידה, ומשכך הליך ההכשרה וסרגל המאמצים שנקבע עבור הלוחמים והלוחמות הוא שונה", דבר שמתבטא במשקלים נמוכים בהרבה שמותר ללוחמות לשאת לעומת הלוחמים ביחידה, ובמשימות אחרות לגמרי. ואם כך, הרי שלקרוא להן לוחמות ביהל"ם, כשאין קשר ללוחמים אחרים ביחידה, הרי שזה אחיזת עיניים של צה"ל.

לעומתה, אברילינגי שהיה נוכח בייסוד הפיילוט, טען כי מעולם לא הוגדר ייעוד זהה בין לוחמים ללוחמות ביהל"ם, ומשכך, גם לא תנאים וסרגל מאמצים זהים. לדבריו, הרעיון התחיל כשזיהה מחסור בלוחמי ס"פ (סילוק פצצות) ביהל"ם והפתרון שהוא מצא לכך היה גיוס נשים. בסופו של דבר, מדובר בתפקיד שניתן לחלק לשניים: לוחם ס"פ מתמרן שנמצא בצמוד לכוחות לאורך זמן ועם משקלים רבים על גבו; ולוחם ס"פ לא מתמרן שמתמחה בחבלה נקודתית בדומה לחבלן משטרתית ולא נדרש להיות צמוד לכוחות אלא יכול להיכנס ולצאת אחרי סיום המשימה.

בהנדסה קרבית החליטו לפתוח רק את התפקיד השני עבור נשים, מתוך הבנה שהנתונים הפיזיים פחות רלוונטים לעומת קור רוח, תפקוד תחת תנאי לחץ ומוטוריקה עדינה שנחוצים יותר. כך נבנתה התכנית מראש.

פינוי פצועים. | דובר צה"ל

פינוי פצועים. | צילום: דובר צה"ל

לאורך השנים האחרונות פעלו בהנדסה קרבית להפריד בין תפקידי הס"פ השונים, כך שתחת פלגה ס'2 יש שתי פלוגות ס"פ – אחת לגברים והשנייה לנשים כשתפקידיהם שונים, מאחר ולאורך המלחמה פלוגת הלוחמות על שלוש צוותיה, שינתה את תפקידה והן החלו להתמקצע בהפעלת רובוטיקה.

יחד עם זאת, ואולי הפתרון למחלוקת בין השניים הוא אחר ונבלע בין כל חילופי הדברים: הרעיון לגייס נשים לתפקיד לוחמה ביהל"ם הוא בכלל לא פיילוט כזה. הוא התחיל הרבה לפני פסיקת בג"ץ בנושא וההתחייבות של צה"ל לקדם התנסויות כאלה. מראש הפיילוט לא תוכנן להוכיח שלוחמות יכולות להשתלב ולכן גם הרף והייעוד לא היה שווה. מי שאחראי לקישור בין הדברים היה צה"ל עצמו ומפקדת זרוע היבשה שזיהו את העבודה המתקדמת בחיל ההנדסה לשילוב לוחמות ביהל"ם והכריזו בבג"ץ: יש לנו פיילוט מוכן. מאז בצה"ל מעדכנים על התקדמות התהליך ביחידה המיוחדת לצד שאר ההתנסויות, למרות שאין קשר בין הדברים, וזאת הסיבה שמיהרו להודיע ביום שישי על הצלחת הפיילוט ביהל"ם תוך התעלמות משאר ההתנסויות הכושלות.

כמי שפגש לא מעט לוחמות בחזיתות השונות, אני יכול להעיד שהן עושות עבודה חשובה מאין כמוה. אבל כפי שהבהרתי בהתחלה, הרצון לעוד כתפיים שיישאו בעול לא יכול ליצור עוד ועוד התנסויות שגוזלות את הקשב, המשאבים וכוח האדם של צה"ל שלא לצורך. אין לצה"ל שום פריבילגיה לעשות שום דבר שאינו הגנה על המדינה. את הניסויים תשאירו בבית.

עוד כתבות בנושא

עוד כתבות בנושא

י"ח בכסלו ה׳תשפ"ו08.12.2025 | 05:24

עודכן ב