לא חלפו שלוש דקות מהרגע שבו התיישבתי בלשכתו של תא"ל אלעד אדרי, ראש מטה פיקוד העורף ואחד האנשים המזוהים ביותר עם הסברת ההנחיות לציבור, עד שההתרעה המבשרת על טיל איראני שנמצא בדרך הרעידה את הטלפונים שלנו. "זה היה חייב לקרות תוך כדי הראיון", אמר אדרי בחיוך.
כשהגענו למיגונית גילינו שחלקה הפנימי (והממוגן) עמוס לעייפה אז נאלצנו לעמוד בפנים, אך מול הפתח החשוף. לאחר דקות ספורות התעורר דיון בין שלושה מהחיילים בבסיס בשאלה האם כבר ניתן לצאת מהמרחב המוגן, "אנחנו פיקוד העורף, זה הכי אם בארזים נפלה שלהבת", אמר אחד החיילים. חרף הטיעון כחמישה חיילים יצאו הרבה לפני ההודעה על השחרור.
כמו סכין גילוח
החוויה הזו הציפה שאלה שמטרידה חלקים רבים בציבור: מדוע הודעת השחרור מגיעה רק כעבור 10-20 דקות מרגע הישמע האזעקה, לעתים דקות ארוכות אחרי שרעשי היירוטים הסתיימו.
הכי מעניין
"הציבור הישראלי התרגל ל-20 שנות שיגורים מעזה, שם מיירט של כיפת ברזל פוגע בטיל", אומר אדרי, "אבל בטיל בליסטי (שמגיע מחוץ לאטמוספירה) זה סיפור אחר לגמרי. יירוט כזה יכול להיות בגובה של למעלה מ-100 קילומטרים מעל הקרקע, ולכן יש שברים שנוחתים כעבור 8-9 דקות. חלק מהשברים עצומים, כמו מה שנחת בסוף השבוע בצפת. פצצות המצרר זה אותו דבר - הן נפתחות בגובה אדיר ועד שזה יגיע לקרקע, לוקח זמן. יש לנו גם תיעודים שמראים נפילות אחרי למעלה מ-8 דקות".
ובמצב כזה, אם אדם יוצא מממ"ד לפני הזמן, אבל נשאר בתוך הבית, הוא עדיין בסכנה להיפגע מרסיס?
"אשיב באמצעות דוגמה מהשטח. בטירת הכרמל נפל רסיס ופילח את התקרה והרצפה שלהם. המשפחה שהתה בממ"ד ולא נפגעה מהרסיס כלל. הרסיסים הללו מפלחים את הבניין כמו סכין גילוח".
אדרי (45) נכנס לתפקידו באוגוסט האחרון. ב-2014 הגיע לפיקוד לאחר שנים כחי"רניק ושלא כמו רבים בקצונה הבכירה, כניסתו לתפקיד הנוכחי ציינה מעבר ראשון שלו בקריירה מפיקוד מבצעי לעבודת מטה.
בשמחת תורה ה'תשפ"ד קפץ מביתו שבכפר יונה לבסיס בזיקים, בסיס הטירונים של לוחמי פיקוד העורף. הקרב שהתפתח במקום, בין עשרות רבות של מחבלי חמאס לבין 20 חברי סגל המפקדים שהיו בבסיס, ובהמשך גם עם אדרי ומפקדים נוספים שהצטרפו, הפך לאחד המוקדים ההירואיים והמפורסמים ביותר של השבת השחורה. המפקדים הצליחו למנוע מחמאס לחדור לבסיס ובכך הגנו על כ-130 טירונים, חיילי מפקדה ואזרחים שברחו אליו מהחוף, תוך שחיסלו כ-50 מחבלים. 7 חיילים נפלו בקרבות.
"הייתי רגיל להתמקצעות צבאית, ירי, חילוץ, מנהיגות", הוא אומר, "אז להרים את היחידה מקרב כזה ולטפל במשפחות השכולות אלה דברים שהייתי רגיל לעשות כמפקד. פה זה עיסוק שונה לגמרי. אתה רואה איך ההמלצות שלך משפיעות על כל מערכת החינוך, אם ילדים ייצאו למסגרות או שההורים יטפסו על הקירות, ההשפעה על הטיסות. הדרג המדיני מחליט, אבל אנחנו בונים עבורו את התשתית להחלטה. שרים מקשיבים להמלצות פיקוד העורף, לא ידעתי עד כמה ניכרת ההשפעה של פקע"ר על המדינה".
איך אתם בונים את ההמלצות הללו?
"כשפיקוד העורף ממליץ לדרג המדיני לפתוח מערכת חינוך באזור מסוים, הוא בא עם מפה, ואומר: 'עשיתי תהליך עם מומחים, זו המסקנה ואלו הנימוקים'. עכשיו, לא משנה מה תחליט - יהיו ביקורות, אבל ככה מנהיגות נראית".
"אחרי מה שקרה בבית שמש קשה לא להאמין במיגון"
במהלך מבצע "שאגת הארי" נדרש צה"ל להתמודד לראשונה עם איום ראש הקרב המתפזר, עשרות פצצונות המתפזרות ברדיוס נרחב. "האתגר גדול כי הפיזור הוא על פני 15-20 קילומטר, זה ארבע-חמש ערים שונות", אומר אדרי. "אם הוא חודר לבית הוא מחריב את כל הקומה כמו בגן הילדים בשבת שעברה או במוות של שני הקשישים ברמת-גן. מאידך, זה לא דומה לטיל ה-450 קילו שנחת בבאר-שבע ב'עם כלביא'. מדובר בפצצות מסוכנות מאוד, אבל בהנחה ויש משמעת אזרחית ונכנסים למרחב המוגן, לא יקרה כלום, אז אנחנו לא מפסיקים לפמפם את ההנחיות".
זירת נפילת הטיל בבית שמש, שגרם למותם של תשעה אזרחים | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"אמנם יש עייפות בציבור מהמצב, אבל גם אמונה באיום", אומר אדרי. כראייה לכוחו של המיגון מציג אדרי מקרה של בייביסיטרית ששמרה על שני ילדים בפתח תקווה ובהישמע האזעקה נכנסה עימם לממ"ד ופעלה לפי ההנחיות, כך שחרף פגיעה ישירה מפצצונת - הם יצאו ללא פגע. "אני משתמש בסיפור הזה בכל הזדמנות, כי הוא מדגים שני דברים: כמה המיגון עובד - וכמה חשוב לבצע אותו נכון".
נזקי פצצת המצרר עלולים להגיע גם אחרי סיום המערכה. "הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה שאיזו משפחה תיפול על פצצונת שלא התפוצצה או גן שייפתח אחרי חודש וחצי כשבחצר שלו יש נפל", אומר אדרי. "לכן אנחנו שולחים כוחות נרחבים לאתר את הנפלים להשמידם, עם חבלני משטרת ישראל".
איך אתם מתמודדים עם העובדה שרבים מהישראלים ללא מיגון ביתי? עד כמה זה חמור?
"לכ-36 אחוזים מהישראלים אין מיגון ביתי. זו נקודה קריטית בכל דיון על הגנה אזרחית. הפיקוד פרס 150 מיגוניות ויותר לאורך קו העימות בלבד, שם אנחנו עובדים באופן עצים גם על החוסן והסיוע לאזרח. מאז 2018 המדינה השקיעה כ-5 מיליארד שקלים בביצור מבנים ציבוריים ובתי מגורים. יש גם הוראת שעה מאז אוקטובר 2023 המאפשרת לאזרחים לבנות ממ"ד ביתי בהליך ביורוקרטי מזורז. שווה לנצל את זה. כל מי שנפגע, כל 19 ההרוגים ומאות הפצועים, לא היו במיגון תקני בעת הפגיעה".
"בפגיעה הישירה של טיל בליסטי במשקל 450 קילוגרם במקלט בבית שמש אומנם נהרגו שניים, אך נתון שלא מספיק הובלט הוא ש-24 אנשים יצאו משם בחיים. אחרי שרואים את זה, קשה שלא להאמין במיגון".
אגב, לדברי אדרי אין דרך להתמגן מפני נשק גרעיני.
"אין דבר כזה שאני יודע שהמערכת יכולה להוציא התרעה ואני אומר: עצרי"
בשבוע שעבר פורסמה במקור ראשון כתבה במסגרתה ראיינתי את רס"ן (מיל') יצחק שינובר, שהיה שותף לפיתוח מערכות גילוי השיגורים בחיל האוויר ובמסגרת תפקידו חקר אלפי שיגורים לשטח ישראל. האחרון הציג טענות קשות, ובמרכזן שפיקוד העורף מקצר את זמני האזעקות לציבור מתוך שיקולי מדיניות מכוונים, ובעיקרם חשש מבלבול הציבור באם יתנו זמנים שונים, גם אם מדובר בירי מזירות שונות ובחימוש שונה, וכן רצון שלא להתיש את הציבור ולגרום לו לזלזל בהנחיות. מחירה של מדיניות זו, לפי שינובר - עשרות הרוגים.
עוד כתבות בנושא
"הטענה הפופוליסטית שפיקוד העורף יכול לתת יותר זמן, ואני מכיר אותה היטב - המחיר שלה הוא המוני אנשים שבכלל לא צריכים לקבל את ההתרעה ויכולים להמשיך לישון או לעבוד, זה דרמטי", אומר אדרי.
הסבים שלי גרים בקומה גבוהה בבניין. כשיש התרעה בלילה אין להם סיכוי להספיק להגיע למקלט והם נאלצים להסתפק בחדר המדרגות. אני מבין למה לא להקפיץ אוטומטית אזורים נרחבים מדי, אבל למה לא לתת לכל אדם את האפשרות להגדיר מתי הוא רוצה לקבל התרעה? הם צריכים את כל ה-10 דקות אז ברגע שיש טיל לארץ הם יקבלו התרעה ויירדו למקלט, למי שיש ממ"ד ויכול ליהנות מזה שהפוליגון יצטמצם ואולי לא יעירו אותו - שיגדיר דקה וחצי לפני.
"אי אפשר לנהל מדינה ככה, בטח שאי אפשר לנהל משבר ככה".
אז תשחררו את המידע ל-API (לרשת), זה מידע בלתי מסווג, והציבור יגדיר את זה לעצמו דרך אפליקציות אזרחיות שיתנו את האופציה הזו באופן מיידי.
"צה"ל לא משחרר מידע לאפליקציות אזרחיות, זה לא עובד ככה. אנחנו עובדים עם מערכות ההפצה הצבאיות ובראשן אפליקציית פקע"ר וגם עם המסבירים שלנו שבטלוויזיה. אין כלי תקשורת בישראל שאנחנו לא מודיעים לו. יש פה גם את מוקד 104 שלנו שמחובר ל-106 של כל הרשויות. כלומר, אנחנו לא מונעים את המידע, אבל לא מפיצים אותו לפלטפורמות שאינה צבאית, זה לא עובד ככה".
למה לא? יש שיגידו שזו טעות קשה כי כתוצאה מכך יש אנשים שלא מספיקים להגיע לממ"ד ונהרגים.
"קראתי את הכתבה שעשית עם שינובר", הוא אומר בגלוי. "אני הלכתי מטעם פקע"ר לישיבה הסגורה בוועדת משנה עורף של ועדת חוץ וביטחון. הסברנו שם את העניין של המערכות, שזה עניין שאזרחים לא יכולים להיות חשופים אליו. מולנו ניצב יריב חזק עם יכולות איסוף וניטור ואנחנו לא רוצים שהם יבינו מה היכולות שלנו. כשאתה אומר: 'בואו תשחררו את המידע ושכל אחד יעשה מה שהוא מבין' - זה לא עובד ככה. המידע עלול להיות מותקף והאויב יוכל להבין כיצד המערכות שלנו עובדות, שזה הדבר האחרון שאנחנו רוצים".
ולא נשתמש במידע הזה בצורה המיטבית כדי להציל חיים?
"כשהטיל רק מתחיל לעלות – לכאורה ברגע הזה אני יכול לתת התראה למדינת ישראל, למרות שאין לי מושג לאן הוא עף, קל וחומר במדינה ענקית כמו איראן. אני יכול בהמון מקרים להכניס מיידית שני מיליון אנשים ויותר למקלטים, אבל אני לא רוצה, אני רוצה שזה יהיה מדויק. וגיבוש התמונה לוקח זמן".
אדרי מוסיף: "אין לך מושג כמה דיונים יש סביב התרעה, זה הנושא שמעסיק אותנו הכי הרבה שעות בשבוע. שואלים אותנו כל הזמן 'למה אתם לא מתריעים מיד?', אז זו התשובה. אנחנו מבינים כמה אנשים תלויים בזה ואנחנו עוסקים בזה בחרדת קודש. בצפון למשל הבנו שהמצב בלתי נסבל, אז ביום שישי האחרון הודענו על הארכת זמני ההתרעה ל-72 יישובים, לחלקם הארכנו ב-30 שניות, זה לא עניין של מה בכך. אנחנו רוצים להיתפס בציבור כאמינים. אני לא רוצה להגיד לאזרח: 'האזעקה ששמעת עכשיו תתממש רק ב-50% או 60%'. כשאני מזעיק, אני רוצה שיבין שבאמת יש איום".
חקרתם לעומק את משמעות ההחלטה הזו של קיצור זמני ההתרעה ולחכות שהפוליגון יצטמצם? כמה חיי אדם חוסכים כתוצאה מזה וכמה אנחנו מאבדים?
"אני לא מקבל את הנחת היסוד שלך. לא אתה ולא אף אחד אחר רואה את המערכות כמו שאנחנו רואים. אתם משערים שידענו לפני ולא הפצנו התרעה".
בדיון הפתוח שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון בפברואר 2025 קודמתך בתפקיד אמרה שכן מפיצים בכוונה את ההתרעות בזמן מסוים וגם הסבירה את הרציונל - לא להתיש את הציבור, לא לבלבל אותו וכו' - אז להחלטה הזו יש השלכות.
"אנחנו לא מקצרים כלום. ברגע שאנחנו יכולים למסור את ההתרעה, אנחנו מפיצים אותה. אין דבר כזה שהמערכת יכולה להוציא התרעה ואני בולם אותה".
"איפה שאנחנו רואים היתכנות מבצעית כך שזה יהיה אמין, אנחנו עושים זאת מיד. כך למשל בהרחבה המשמעותית של אזורי ההנחיה המקדימה כדי שפחות יקבלו את הצליל הנוראי הזה של ה-CB (ההתרעה המקדימה בטלפון) וגם בהארכת זמני ההתרעה בצפון - אלו שתי פעולות סופר מורכבות טכנולוגית שקרו בפחות משבועיים. על הדבר הזה בצפון היו כעשרה אנשים שלא ישנו שבועיים ולהערכתי עוד נרחיב את זה, אבל רק באחריות. בנוסף, מערכות הגילוי בהתפתחות מתמדת, בעוד חלק מהביקורת מגיעה מצד אנשים שלא יודעים איך המערכת נראית היום".
התרעה של פיקוד העורף | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
חשבתם לשנות את הטקסט שמופיע על גבי ההתרעה המקדימה בירי מאיראן, כך שיהיה כתוב עליו כמה זמן יש עד לפגיעת הטיל?
"האמת שלא בחנו את זה, אבל מהיכרותי אנשים לא קוראים כלום, הם בלחץ והם מתחילים ללכת לממ"ד".
ולמקרה שתהיתם, את הצליל המלחיץ של ההתרעה - לא ניתן לשנות.
האויב שבטלגרם
בעבר הצד התוקף נדרש להשקיע משאבים ניכרים כדי להשיג תיעוד ממיקום שנפגע, אך בעידן הרשתות החברתיות – המידע זמין בתוך דקות. התיעודים הללו חשובים להליך של שיפור ביצועים וניתן להפיק מהם פרטים רבים, כגון מיקום הפגיעה ביחס לשיגור, התנהגות אוכלוסייה, זיהוי תקלות ונקודה מכרעת - ביצועי המיירטים וכיצד ניתן להערים עליהם.
"הרשתות הן שחקן שלא יילך לשום מקום", אומר תא"ל אדרי. "בתחילת המבצע עקבנו בדריכות אחר הדברים שעולים לרשתות, שהמקור שלהם עלול להיות יחידות שלנו, ובדקנו את העניין, ואנחנו מקפידים מאוד עם החיילים על הדבר הזה. מולנו יש אויב מתוחכם וחכם, הרי פרסים הם לא ערבים, לאיראן יש יכולות גבוהות של מעצמה. גם כשאני מתראיין אני יודע שכל מילה שאני אומר מתורגמת ליכולות שלנו. שאלו אותי למשל 'באיזה גובה הטיל מתפצל', השבתי שאני לא מתכוון לענות כי אני לא מתכוון לגלול לצד השני דרך מידע גלוי מה אנחנו יודעים עליהם. מאידך, אני מכיר את הביקוש למידע גם מהצד שלנו. מתחילת המבצע נרשמו בין 30 ל-40 מיליון כניסות לאתר שלנו, בעוד המוקד הטלפוני שלנו מפעיל 170 עמדות פעילות שעובדות בשטף".
אתם חוששים מהדלפת מידע מתוך פיקוד העורף לגורמים זרים?
"אין חשש, צה"ל חזק מאוד על הדבר הזה. האקסטרה רגישות נמצאת בעבודה עם המרחב האזרחי ולכן אנחנו שומרים בקפדנות על ההפרדה בין המידע הצבאי, הגולמי, המשמעותי, ובין המערכות האזרחיות".
מה האתגר הכי גדול מבחינתכם בתקופה הזו?
"חד משמעית משך המערכה. אנחנו צריכים להחזיק פה אנשי מילואים שנמצאים כבר שנתיים ושבעה חודשים באותו אירוע. בכל פעם שאני עושה איתם שיחות אני אומר להם שהציבור נושא אליהם את עיניו. אני גם אומר להם שאנחנו בשיאה של מערכה לא צודקת – מערכה הכרחית, ובמרכזו של מאורע היסטורי, בטח בהתחשב בעיתוי שזה דווקא בפורים ודווקא עם איראן – פרס של ימי המקרא. המוטיבציה שהייתה אז להשמיד אותנו כנראה לא השתנתה, רק השמות השתנו".
"כמובן שזה קשה גם מול הציבור. לאחים שלי יש ילדים קטנים מאוד שמשתגעים בבית ולי יש ילד גדול יותר שאני דואג לו, זה לא בריא חברתית. אבל אין דרך אחרת מול האתגר הזה, מול המלחמה הזאת, אז צריך לנהל את זה, ולא להתנהל בתוך זה".
בשלב הזה, תא"ל אדרי מדבר בשטף, חדור מטרה, אמונה ורוח: "עכשיו תראה: ברור לי שכתבות מהסוג הזה מדברות יותר על המענה הטכני שלנו, אבל אני חושב שהמענה יותר חשוב הוא המענה הערכי. אני אומר את זה בכל הזדמנות שיש לי. מעבר לזה שהרוח פה איתנה, לנו יש זמן ואורך רוח וסבלנות, ייקח כמה זמן שייקח. זה לא סלוגן, זה המצב. אני באמת חושב שזה זמן למנהיגות ולעמוד בפני הציבור שלנו".
"אנחנו מנצחים ביג טיים במלחמה הזאת. צה"ל מכסח את אויביו – מכסח – אין דרך אחרת לקרוא לזה. מדי פעם יוצא לי לדבר עם אנשים קצת יותר פסימיים, אז אני אומר להם, תראו, יש עובדות. הכפרים שמהם מחבלי הנוחב'ה פשטו עלינו – נחרבו, הכפרים בדרום לבנון שמהם שיגרו נ"ט על מטולה – נחרבו, ופה בחר איזה עיר שאתה רוצה, אשדוד, אור עקיבא, עכו, יש מנופים שבונים. התמשכות של המערכה היא דבר לא נעים, אבל נראה לי שיש פה עם שיודע לעמוד בפני מצבים לא נעימים ולאורך זמן.
שינינו פרדיגמה ב-7 באוקטובר. אנחנו לא ניתן יותר לשום אויב לחיות על גבולנו או להצהיר בגלוי שהוא רוצה להשמיד אותנו. אנחנו נתקוף אותו ראשונים ונשמיד אותו. השינוי הפרדיגמטי הזה הוא גם מה שמלווה את המלחמה הזאת. ידענו שיש איום אותנטי שנבנה במטרה להשמיד אותנו והוא הותקף. התפקיד שלי ושל הפיקוד שאני אחראי עליו זה לתת לחיל האוויר וכוחות היבשה לעשות את העבודה שלהם, ולדאוג שפה מאחורה אנחנו נהיה חזקים וחסונים".
ציור "שאגת הארי" במקלט בפתח תקווה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
הוויכוח המקצועי על זמני ההתרעה ושחרור המידע הגולמי לציבור צפוי להמשיך ללוות את מערכת הביטחון גם הרבה אחרי ש"שאגת הארי" תסתיים. מחד, עומדת הדרישה האזרחית לשקיפות וזמן מיגון מקסימלי, ומאידך הגישה המבצעית של פיקוד העורף, שרואה בדיוק ובהימנעות מהתשת הציבור נכס אסטרטגי מציל חיים. בעולם שבו כל רסיס הוא "סכין גילוח" וכל שיתוף בטלגרם הוא נכס לאויב, פיקוד העורף מנסה לנווט בין הרצון לשמור על שגרה לבין ההבנה שהסכנה רחוקה מלהסתיים והאחריות הכבדה מונחת קודם כל על כתפיהם של מפקד פיקוד העורף, האלוף שי קלפר ועל אלו של תא"ל אדרי.