ההודעה לפיה הוועדה הטכנוקרטית לניהול עזה (NCAG), שהוקמה לאחרונה בתמיכת ארה"ב, השיקה מבצע גיוס שוטרים - עוררה חששות לגבי הרכב כוח השיטור העתידי.
עוד כתבות בנושא
הוועדה דיווחה לאחרונה ב-X כי החלה בגיוס פלסטינים, בעוד שאתר האינטרנט שלה מציין כי המועמדים חייבים להיות תושבי עזה בגילאי 18 עד 35, ללא עבר פלילי.
על פי דיווח של רויטרס, כ-2,000 פלסטינים נרשמו תוך שעות ספורות לאחר פתיחת הגשת המועמדויות. הנתונים הוצגו בשבוע שעבר בפסגת מועצת השלום בוושינגטון הבירה, על ידי ראש הוועדה שמונה על ידי טראמפ, הדיפלומט הבולגרי ניקולאי מלאדנוב. מייג'ור גנרל ג'ספר ג'פרס, מפקד כוח הייצוב הבינלאומי בצבא ארה"ב, הוסיף כי המטרה היא להכשיר כ-12,000 שוטרים.
הכי מעניין
סינון לא יספק הבטחות
תרחיש שבו כוח משטרה פלסטיני חמוש שתפקידו לשמור על הסדר הפנימי בעזה, מעלה שאלות מרכזיות בנוגע לבדיקות, נאמנות ופיקוח. שני בכירים לשעבר במערכת הביטחון בישראל הציעו נקודות מבט שונות על הסיכונים וההזדמנויות.
מאיר בן-שבת, ראש מכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית והיועץ לביטחון לאומי של ישראל לשעבר, אמר ל-JNS שהוא רואה את הקמת כוח השיטור בחשדנות עמוקה. אופייה של החברה העזתית לאחר כמעט שני עשורים של שלטון חמאס הופך את הרעיון של משטרה אמינה לכמעט בלתי אפשרי, הוא טען, "אם נודה על האמת, אין דרך להבטיח שאנשים בעייתיים, מנקודת מבט ישראלית, לא ישרתו בגוף הזה".
מאיר בן־שבת. | צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90
בן-שבת הזהיר כי אפילו תהליך סינון ראשוני קפדני לא יספק הבטחות לטווח ארוך. "גם אם תהיה אפשרות לסנן אנשים במהלך הגיוס, לא ניתן להבטיח שהם לא יעבירו את נאמנותם לחמאס או לגורמים עוינים אחרים מיד לאחר תחילת השירות".
הוא הצביע על הסביבה האידיאולוגית המושרשת בעזה כמכשול העיקרי. "ישנם שיעורי תמיכה גבוהים מאוד בחמאס בעזה, כמו גם תמיכה גבוהה יחסית בטבח 7 באוקטובר", הוא אמר. "יותר ממחצית האוכלוסייה נולדה תחת שלטון חמאס, התחנכה במוסדות חמאס, התפללה במסגדים של חמאס וצרכה את תקשורת חמאס". כתוצאה מכך, הוא סיכם, יכולתו של כל מנגנון בדיקה להפריד בין אזרחים לאידיאולוגיה של חמאס מוטלת בספק.
עוד כתבות בנושא
סא"ל (מיל') עמית יגור, סגן ראש הזירה הפלסטינית לשעבר באגף התכנון של צה"ל, הודה בסיכונים אך טען כי מבנה הביטחון הרחב יותר מפחית אותם. "אני מניח שהשמות יועברו, במידה זו או אחרת, למדינת ישראל לבדיקה על ידי השב"כ", הוא אמר.
יגור הסכים שלמגויסים מעזה יהיו ככל הנראה קשרים קודמים לתשתית האזרחית של חמאס, הכוללת מורים, רופאים ופקידים אחרים. "חמאס רוצה שמנגנון אזרחי זה ישרת את הממשלה הטכנוקרטית כדי שתשמור על אחיזה בשטח", הוא הזהיר, תוך שהוא משווה אותו לקבלה למערכת האזרחית של חיזבאללה בלבנון. "כתוצאה מכך, קיים סיכון".
"תיאום מבצעי הדוק"
עם זאת, יגור הדגיש כי הסמכות הסופית בעזה לא תהיה בידי הוועדה הפלסטינית אלא בידי צבא ארה"ב. "מפקד הכוח הוא ג'ספר ג'פרס מ-CENTCOM", הוא אמר. "עם CENTCOM, לישראל יש תיאום מבצעי הדוק במיוחד. כל נושאי הביטחון ברצועה מנוהלים על ידי CENTCOM".
בהתייחס לכוח השיטור עצמו, יגור תיאר מבנה פיקוד שכבתי. "תפקידו של הכוח הוא בעיקר לשמור על הסדר הפנימי ברצועה, ואני חושב שיש לנו דרך לשלוט בו", הוא אמר. "המשטרה וכוח הייצוב הבינלאומי נמצאים תחת מועצת המנהלים של עזה, לא תחת הממשלה הטכנוקרטית".
מפקד כוח הייצוב, ג'ספר ג'פרס (ימין) | צילום: AFP
יגור הוסיף כי משרדים אזרחיים יטפלו בתחומים כמו הנדסה ובריאות, בעוד שהמשטרה תשיג סמכות מבצעית מכוח הייצוב הרחב יותר. "אין הרבה ביזור של רשויות הביטחון ברצועה - זה היה אחד התנאים של ישראל", הוא אמר. "נושא הביטחון לא מוסר מידי ישראל; הוא מועבר לארצות הברית".
הוא תיאר את ההסדר כפשרה אסטרטגית שאפשרה לישראל לחתור לעסקת חטופים, תוך הימנעות מממשל צבאי ארוך טווח בעזה. "מכיוון שבחרנו בדרך זו, אנו למעשה מעבירים סמכויות לישות אחרת - ארצות הברית - שעליה אנו מסתמכים במידה רבה", הוא אמר. יגור ציין גם כי התוכנית האמריקנית כוללת העברת חלקים גדולים מהאוכלוסייה לאזור מנוהל ברפיח, כדי להפריד אזרחים מתשתיות טרור מושרשות במרכז ובצפון רצועת עזה.
עוד כתבות בנושא
