אוגוסט האחרון סימן עבור אל"מ טל אלקובי מעבר חד: מתפקיד לחימה אינטנסיבי כמח"ט 14, אל עמדת מפתח בהכשרות של צה"ל. כמי שמפקד כיום על המרכז הדרומי של המרכז הלאומי לאימונים ביבשה – מל"י, הוא ניצב בלב אחד האתגרים המרכזיים של הצבא אחרי המלחמה: איך מתרגמים ניסיון קרבי עשיר וממושך לכשירות עתידית, בעיקר עכשיו, אחרי יותר משנתיים שגרף אימוני השגרה מתחיל להתמלא.
עוד כתבות בנושא
"זה מעבר מתפקיד של לחימה, 'הפלא הישראלי', לתפקיד שכולו הכשרות ואימונים", מסביר אלקובי, "זה אופי אחר לגמרי. כל מה שקשור להפקת לקחים מהלחימה. יש פה מאמצים רבים כמו הקמת חטיבות דוד וכבר כמעט סיימנו את כל האוגדה, קורס מ"פים מג"דים שנמצא פה עכשיו, והאימונים שאנחנו עושים לחטיבות והגדודים לפני הכניסה לרצועת עזה".
אחד האתגרים המשמעותיים הוא הכנה למלחמה שאין לה מתאר אחד ברור, לפחות לא בשלב הזה. "קודם כל יש למה להתכונן. אנחנו עושים כל הזמן ביקורים בשטח כדי להבין לקראת מה צריך להתאמן ועל מה, ומתוך זה, לגזור מסקנות פרקטיות לאימונים שאנחנו עושים. יש לנו גם מרכז צפוני שמאמן הרבה יחידות שעולות ללבנו, ואנחנו ביחד לוקחים בזה חלק. ימי האימונים של המילואים כמעט הכפילו את עצמם כדי שנעשה גם אימון מיועד לגזרה וגם אימונים אופרטיביים. במלחמה עשינו המון זמן אותו דבר ועכשיו צריך לחזק כשירויות ששמנו בצד בגלל הלחימה, כמו תמרון עמוק וארוך עם רק"מ, במתארים שונים, זאת כדי לאפשר תמרון לכל יעד שנצטרך בעתיד. אימון נגד נ"ט, שזה משהו שאני מאמין שאם ניכנס לעוד תמרון, אז אנחנו נפגוש את זה. רחפנות, כטב"מים, זיהוי, תפעול. עוד לא היה משהו ברמה הזאת".
הכי מעניין
כשאלקובי נשאל מה לגבי רוח הלחימה במילואים הוא דוחה את הטענה לשאננות וזחיחות, "לא מזהה משהו כזה. אני כן מזהה אתגרים בהתייצבות", לדבריו, חרף הפגיעה הכלכלית והאישית, ההתייצבות מרשימה, "הסד"כים שמגיעים יפים מאוד. אני יודע על לא מעט קצינים בכירים שהגיעו למילואים וכשסיימו הם נותרו ללא קריירה באזרחות. אני פוגש את זה גם עכשיו אצל עצמאיים. הם מבינים את השליחות ואת הלכידות של היחידה, ולכן תמצא היום בכל חטיבה וגדוד, ולפעמים גם בפלוגה, חבר'ה שהקימו חמ"ל עורף כדי להחזיק ולסייע לבתים של המילואימניקים".
איך מצליחים לחיילים להישאר דרוכים, למרות אווירת הבט"ש ומשימת ההגנה?
"נכון שמי שנמצא בפנים לא נלחם קרבות פנים אל פנים, אבל כמעט בכל יום יש פעילות מבצעית. לצורך העניין, אם פלוגה נמצאת במוצב בקו הצהוב, אז חלק מהאימון מיועד לקיום שגרה במוצב, תרגולי הקפצות, אבטחה, יציאה מהירה משגרה להתקפה תחת אש. בסוף זו המשימה של המ״פ או המג״ד לשמור על הכשירות. החבר'ה צריכים גם לחזור לאישה ולילדים".
הוא גם ערני לעומס המוטל על משרתי המילואים. "זה באמת עניין של כמות הימים וההכנה למשימה, לצד ההבנה שלא תהיה עוד קריאה וזה מביא יציבות. ברגע שיש יחידה שמבינה שהיא מגיעה פעם אחת בשנה לתקופת זמן מוגבלת, אז זה לא יהיה בעיה. נצטרך לעשות התאמות והכל. גם לתוך עולם הלכידות, יש שני אתגרים - הכשירות המבצעית וגם - עולם הלכידות וההתייצבות. היום כל מג"ד יגיד לך שהאתגר הכי גדול שלו זה האנשים, לא שיש בעיות ההגעה של המילואים אבל לשמר אותם זה האתגר. זה האתגרים הגדולים שהמילואים חווה ויחווה עוד בשנים הקרובות".
עוד כתבות בנושא
באשר לעתיד, אלקובי מסרב להעריך אם צפויה מלחמה ממושכת נוספת, "באמת שאיני יודע. היינו רוצים לעשות זבאנג וגמרנו אבל זה לא כזה פשוט. אחד הדברים שצה"ל מפיק מהמלחמה הזאת היא ההבנה שלא תהיה יותר מלחמה קצרה ולכן צריכים להיערך יותר טוב. בהיבט הזה המלחמה עשתה טוב למילואים כי עכשיו הם יודעים להפעיל אותם יותר טוב".
השינוי ניכר גם בדור המפקדים. בקורסי מ״פים ומג״דים הוא מזהה הבדל חד, "המון ניסיון מבצעי, כמעט בכל תרגיל. בסוף התדריך הכי פשוט הם יודעים לעשות העתקה מהלקחים שהם למדו, הם יודעים להביא את הניסיון שלהם מהשטח", הוא אומר ומציין שמנקודת המבט של מח"ט מילואים עד לא מזמן, יש לא מעט דברים שנלמדו במלחמה, "יש את התחבולה של המג"דים והחשיבה המבצעית, אבל יש שינוי במחשבה של כל לוחם, רואים את זה גם בנהלי הקרב. יש שיח שלם על עמידה בזמנים ועל כיבוש יעדים. יש שיפור אדיר בשיטות פינוי למשל כשהגדלנו את כמות החובשים, ומתרגלים את זה. אם פעם חולייה רפואית הייתה עושה בכאילו - עכשיו זה רציני, לחובש יש את הציוד שלו. אני בודק להם את הציוד של כל חוליה רפואית. צריך לדעת למצות את התרגול כמו שצריך. אז יש פה לא מעט דברים שחלחלו לאימונים. ויש דברים שאנחנו חוזרים לבייסיק ועובדים מאפס. אין עיגול פינות, לפעמים מסע אלונקות לפעמים פינוי מוסק, וככה משתפרים".
מילואים בצה"ל | צילום: צילום: מיכאל גלעדי- פלאש 90
אז היום לא כל תרגיל מסתיים עם "המפקד סיים את התרגיל בהצלחה"?
"ממש לא, לפעמים יהיו חוויות כישלון, אבל גם צריך לדעת לא לרסק את המפקד כדי שהוא לא יתחיל לשאול שאלות. יש כאלה שחווים כישלון ויש כאלה שצריך לשחק איתם על זה. לא כל תרגיל זה 'כל הכבוד אין נפגעים לכוחותינו'".
לאחרונה נשמעה טענה שהמשבר בעולם הקבע גרם לכך שהמפקדים היום הם קצת פחות טובים.
"ממש לא מסכים עם זה. הניסיון המבצעי שיש למפקדים היום הוא גבוה בהרבה ממה שהיו למפקדים לפני המלחמה. יש יכולות שהלכנו בהן אחורה - לדוגמא היכולת של מפקד לאמן את הגדוד שלו. אנחנו עכשיו עושים קורס מ"פים-מג"דים בפעם הראשונה עם גדודים סדירים מתחילת המלחמה. יש כאלה שלא התאמנו ורק נלחמו. אבל אתה רואה יחידות מבצעיות שמחזירות את זה תוך תרגיל. אני פוגש באמת מפקדים טובים. יש 'קרבות' על תפקידי מ"פ ומג"ד, ולכן אפשר גם לבחור את הטובים ביותר. אני נאלץ להסכים שהמפקדים כבר פחות יודעים את השגרה כמו ניהול מטווח ותרגיל צוות בגלל המלחמה, אז אנחנו צריכים לחנוך מ"מים, מצד שני אנחנו היום בטופ עם הלוחמים".
עוד כתבות בנושא
מה המצב של עולם הבטיחות היום בתרגילים?
"גם בזה יש אתגרים, ואני מוטרד מהבעיות האלה. פעם המג"ד החזיק את זה בצורה מלאה, ועכשיו התהליכים האלה לא מוכרים לו וצריך להחזיר אותם. דוגמא הכי טובה זה טווחי בטיחות - בלחימה זה טווחי בטיחות שונים וקטנים מאוד ביחס לאימונים".