חמאס החל לתכנן את מתקפת 7 באוקטובר 2023, "מבול אל־אקצה", כבר ב־2014. ההחלטה על מתווה המתקפה התקבלה בישיבה של הנהגת חמאס בקטאר בספטמבר 2016, כשהוצגה "אסטרטגיית השחרור" של חמאס, שתכליתה השמדת מדינת ישראל ו"שחרור כל שטחי פלסטין עד שנת 2022".
מאז אפריל 2022 שקל חמאס כמה פעמים להוציא לפועל את תוכנית המתקפה. בספטמבר 2022 ובאפריל 2023 אותרה הפעלה של כרטיסי SIM ישראליים בידי מפקדים בגדודי עז א־דין אל־קסאם, פעולה שנחשבה כסימן לאפשרות של היערכות למבצע חדירה צבאי לשטח ישראל בטווח הזמן המיידי.
עד סוף 2022, אף שבידי מערכת הביטחון הישראלית הייתה הגרסה המפורטת של תוכנית המתקפה, לא התריעו אגף המודיעין בצה"ל ושב"כ מפני כוונה קרובה של חמאס להוציא אותה לפועל. הערכת המודיעין השתנתה מתחילת 2023 על רקע המשבר הפוליטי בישראל. המחאה זלגה אז למערכת הביטחון, ובאה לידי ביטוי בגל רחב היקף של סירוב להתנדב לשירות מילואים, שהוביל לפגיעה הדרגתית בכשירות ובכוננות צה"ל למלחמה.
הכי מעניין
עזתים משתלטים על טנק צה"לי לאחר שחצו לישראל באזור ח'אן־יונס במתקפת שמחת תורה | צילום: AFP
ראשי מערכת הביטחון - ובהם ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, ראש שב"כ, מפקד חיל האוויר והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה - היו תמימי דעים. הם הסתמכו על דו"חות המודיעין, והגיעו למסקנה כי אפילו דימוי של פגיעה בכשירות צה"ל הנובע מתופעת הסרבנות, ועל אחת כמה וכמה פגיעה ממשית בכשירות, מסכנים את ביטחון ישראל ועלולים לעודד את אויביה, ובהם חמאס, לשקול מהלכים התקפיים.
זו הייתה גם מסקנת תחקיר צה"ל על מחדל 7 באוקטובר, שבו צוין כי "במהלך 2023 התריעו גורמים בכירים בצה"ל כי אויבי ישראל מזהים תהליך של היחלשות פנימית הפוגע בהרתעה הישראלית ומגביר את הסבירות להסלמה". הערכת גורמי הביטחון שיקפה נאמנה את תמונת המצב שגיבש חמאס באותה העת. מסמכי שלל שנתפסו בידי צה"ל במהלך מבצע חרבות ברזל מלמדים כי הנהגת חמאס וגדודי אל־קסאם סברו שהמשבר הפוליטי בישראל והמחאה נגד הרפורמה המשפטית החלישו משמעותית את החוסן הלאומי של ישראל, וסללו את הדרך לאפשרות של פריצת מלחמת אזרחים.
הנהגות חמאס וחיזבאללה, שהשתתף גם הוא בתכנון המתקפה הרב־חזיתית נגד ישראל, ראו בזליגת המשבר הפוליטי לצה"ל גורם הפוגע בלכידות ובכשירות של צה"ל לאורך זמן, אשר עשוי להקל על הוצאה לפועל של תוכנית המתקפה הכוללת. המודיעין הצבאי של גדודי אל־קסאם עקב מקרוב אחר השפעת המשבר הפוליטי על כשירות צה"ל, וב־25 ביולי 2023 המליץ למנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סנוואר, להימנע בשלב זה מכניסה לעימות צבאי כדי לאפשר למשבר להעמיק עוד יותר.
מחקר שערכו שני פעילים בכירים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי, שפורסם ב־14 באוגוסט 2023 במכון מחקר המזוהה עם האחים המוסלמים וחמאס, קבע כי המשבר הפנימי בישראל חמור ביותר ויוביל ל"הריסתה וקריסתה". על בסיס מסקנה זו הם המליצו להנהגת חמאס "לפעול לניצול המשבר, במיוחד על ידי ההתנגדות, ובפרט (הארגונים) הפלסטיניים ש(חברים) בה, במסגרת פעילות המאבק המתנהלת בשלבים ובמישור האסטרטגי".
סנוואר, שנהג לצפות באדיקות במהדורות החדשות של ערוץ 12 אשר דיווחו על הפגיעה בכשירות צה"ל על רקע מחאת הסרבנות, הורה למחלקה המדינית של חמאס לעקוב אחר ההתפתחויות בישראל. הוא ביקש לזהות את העיתוי המתאים ליזום מתקפה שתסייע למוטט את צה"ל.
פרסומים בערוצי התקשורת של חמאס ב־7 באוקטובר ובימים הראשונים למערכה ציינו את חולשת צה"ל - בשל הפגיעה בכשירות, בין השאר בגלל הסרבנות - כגורם שנוצל על ידי חמאס במתקפה, ושיקשה על צה"ל לבצע פעולה קרקעית מוצלחת ברצועת עזה.
אבו־עוביידה, דובר גדודי אל־קסאם, תיאר את צה"ל כ"צבא שנפל כארבה מול המוג'אהדין" שעות ספורות לאחר תחילת מתקפת 7 באוקטובר. את החיילים ומפקדיהם תיאר כמי "שברחו במאות ועזבו את עמדותיהם המבוצרות", ואת הפיקוד של צה"ל כינה "בלוי ועשוי מקרטון".
בכיר בחזית העממית טען באותו יום שאפשרויות התגובה הצבאית של ישראל לאחר מתקפת 7 באוקטובר מוגבלות, בין השאר בשל "הפגיעה בכשירות בעקבות המשבר הפנימי, סירובם של אלפי קצינים וחיילים לשרת במילואים, והעיתוי הרגיש שבו הכיבוש והקואליציה הממשלתית סובלים ממשברים מורכבים והחרפת המשבר הכלכלי". יום לאחר המתקפה פרסם האתר הרשמי של גדודי אל־קסאם מאמר שבו נכתב כי המערכה "המחישה את חולשתו ורפיסותו של צבא הכיבוש, לא רק מבחינת יכולות מודיעין אלא גם מבחינת מנהיגות והערכת מצב".
במאמר נוסף באתר הרשמי של גדודי אל־קסאם, מ־12 באוקטובר 2023, תיאר ח'אלד אל־נג'אר, פעיל חמאס מח'אן־יונס, כיצד הושגה לדעתו עליונות צבאית במתקפה: "בראש ובראשונה, ההתנגדות ניצלה את הירידה בתפקודו של הצבא הציוני לאור השינויים המהותיים שחלו בממשלת הימין והשפעתם על התשתית הצבאית; בשל אובדן היציבות הפוליטית לנוכח המחאות נגד החוקים החדשים של הממשלה הציונית, ובהם חוקים הפוגעים באופן מהותי במערכת המשפט הציונית".
במאמר שפרסם אל־נג'אר ב־15 באוקטובר 2023 בעיתון "אל־רסאלה" של חמאס, שבו ניתח את תרחישי התגובה הצבאית של ישראל, הוא המעיט באפשרות של מבצע קרקעי נרחב. לדבריו, "(התרחיש) השני הוא מבצע קרקעי מוגבל בשולי הרצועה, שישתתפו בו אלפי חיילי וקציני מילואים שיש להם מחלוקות נרחבות עם ממשלת הכיבוש בגלל הרפורמה המשפטית, ואשר אינם מקיימים אימונים סדירים לאחר שיחידות רבות בצבא השעו את השירות. לכן הסיכוי של הצבא להשיג הישג משמעותי בפעולה קרקעית הוא קלוש ביותר".
ביטויי הסרבנות ההולכים ומחריפים בצה"ל בחודשים אוגוסט־ספטמבר 2023, לאחר העברת דו"ח המודיעין הצבאי לסנוואר, הצטיירו כמרד צבאי הפוגע באופן מוחשי ומיידי בכשירות המבצעית של חיל האוויר ויחידות המודיעין. הם נקלטו היטב בערוצי התקשורת הרשמיים של חמאס. סביר מאוד שהם נכללו בהערכת המצב של צמרת הארגון, וסייעו בקביעת עיתוי מתקפת 7 באוקטובר, שתוכננה מלכתחילה להתבצע באחד מחגי ישראל המרכזיים.
סא"ל במיל' יהונתן דחוח־הלוי הוא חוקר אסלאם ואנטישמיות במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. המחקר המלא יפורסם באתר המרכז
עוד כתבות בנושא
