שופטי בג"ץ דחו ברוב של שני שופטים, נועם סולברג ודוד מינץ, שבע עתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה למנות את האלוף (במיל') דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ, נגד דעתו החולקת של ראש ההרכב, השופט יצחק עמית. בכך תמה סאגת מינויו של זיני לתפקיד רגיש ביותר במערכת הביטחון, חרף התנגדות עזה מצד ארגוני חברה אזרחית ובכירים לשעבר במערכת הביטחון.
ההליך הנוכחי הוא הפרק השלישי בשרשרת אירועים שהחלה במרץ 2025, עם החלטת ראש הממשלה להפסיק את כהונתו של ראש השב"כ היוצא, רונן בר. באותה עת טען בר בתצהיר חסוי כי הופעלו עליו לחצים פסולים מצד ראש הממשלה, כולל דרישות הנוגעות לעדותו במשפטו הפלילי ולפעולות נגד מפגינים. בג"ץ אמנם פסל אז את הפיטורים בשל ניגוד עניינים של ראש הממשלה, אך לאחר שבר הודיע בעצמו על פרישה, החל הקרב על זהות מחליפו. העותרים, ובהם התנועה למען איכות השלטון, פורום חומת מגן ובכירים לשעבר כגון נדב ארגמן ונמרוד שפר, טענו כי המינוי של זיני נגוע בשיקולים פוליטיים זרים. לטענתם, ראש הממשלה פעל בניגוד עניינים חריף כדי למנות אדם שיהיה נוח לו, במיוחד על רקע חקירות "מסמך הבילד" ו"קטארגייט" המערבות את סביבתו הקרובה.
עוד כתבות בנושא
השופט סולברג, שכתב את חוות הדעת העיקרית, דחה את הטענות בדבר ניגוד עניינים. הוא הסתמך על הסדר פשרה קודם מיולי 2025, לפיו הוסכם כי ראש הממשלה הוא שיציע את המועמד, ובתמורה לכך הוחלט כי ראש השירות הנכנס לא יעסוק בחקירות הנוגעות לראש הממשלה עד להסדרת הנושא על ידי הייעוץ המשפטי. "סוגיית ניגוד העניינים הוסרה מן השולחן באותו הסדר," קבע סולברג.
הכי מעניין
באשר למועמד עצמו, השופט סולברג חלק שבחים לזיני ותיאר אותו כ"לוחם עז נפש". הוא דחה את הטענות לפיהן העובדה שזיני צמח בצה"ל ולא בשב"כ פוסלת אותו, וציין כי בעבר מונו אלופים מהצבא לתפקידים אלו כדי להביא "חשיבה מחוץ לקופסה". "חזקה על זיני שיוביל את השירות באורח ממלכתי, בהתאם לדין, כפי שנהג במשך שירותו הקרבי," סיכם סולברג.
השופט דוד מינץ הצטרף לדעתו של סולברג והוסיף כי אין זה מתפקידו של בית המשפט להחליף את שיקול דעתה של הממשלה במינויים ביטחוניים. הוא דחה את הטענות על פגמים בטוהר המידות של זיני שנגעו להתבטאויות של בני משפחתו או לנסיבות סיום שירותו בצה"ל, וקבע כי הוועדה המייעצת בדקה את הדברים ומצאה אותם תקינים.
מנגד, השופט יצחק עמית הציג עמדה ביקורתית. למרות שהסכים כי זיני הוא קצין ראוי ובעל זכויות, סבר עמית כי הוועדה המייעצת (ועדת גרוניס) צמצמה באופן שגוי את בחינתה. לשיטתו, הוועדה הייתה צריכה לבחון לעומק את "טוהר המידות במובן הרחב של הגורם הממנה" – כלומר, האם המניע של נתניהו בבחירת זיני היה ענייני או פוליטי. עמית ביקש להוציא צו על-תנאי ולהחזיר את הסוגיה לוועדה להשלמת הנמקה, אך נותר בדעת מיעוט.